בדיקות שמיעה התנהגותיות
בדיקות שמיעה לתינוקות
VRA – Visual Reinforcement Audiometry
את הבדיקה מבצעות שתי קלינאיות תקשורת העוקבות אחר תגובות התנהגותיות של התינוק לגירויים קוליים (דיבור, צלילים שונים), המושמעים ברמקולים הממוקמים בחדר הבדיקה. תגובות התינוק, כגון קשב והפניית ראש לעבר מקור הצליל, תלויות בגילו ובהתפתחותו, ונמדדות בהתאם לנורמות קיימות. .
בדיקות שמיעה לפעוטות וילדים
Play Audiometry
שתי קלינאיות תקשורת מבצעות את הבדיקה באמצעות התנייה במשחק – כאשר הילד שומע גירוי קולי, עליו לבצע פעולה כלשהי במשחק (כגון הטלת מטבע לקופסא). לבדיקת ילדים גדולים ניתן להשתמש באזניות, דבר המאפשר בדיקת כל אוזן בנפרד.
בדיקות שמיעה למבוגרים
הבדיקה כוללת שני מרכיבים עיקריים:
שמיעת דיבור – הבדיקה מבוצעת עם אזניות שדרכן מושמעות לנבדק מילים. סף השמיעה לדיבור הוא העצמה החלשה ביותר שבה חזר הנבדק אחר המילים המושמעות. בנוסף, מבוצעת בדיקה לקביעת יכולת ההבחנה בין מילים.
שמיעת צלילים טהורים – הבדיקה מבוצעת עם אזניות שדרכן מושמעים לנבדק צלילים. סף שמיעה לצלילים נקבע בהתאם לעצמה החלשה ביותר בה סימן הנבדק ששמע את הצליל
בדיקות סינון שמיעה ליילודים.
בדיקות שמיעה אלקטרו־פיזיולוגיות
טימפנומטריה
מדידה של תפקוד האוזן התיכונה, המבוצעת לרוב לצורך ברור לגבי פתולוגיות של האוזן התיכונה (כגון: נוזלים)
רפלקס אקוסטי
מדידה של התכווצות השרירים באוזן התיכונה בתגובה לגירוי אקוסטי. פתולוגיה באוזן תשפיע על עוררות הרפלקס.
בדיקת דעיכת רפקלס - Reflex Decay Test: נותנת מידע על תגובת הרפקלס במהלך גירוי ממושך יותר.
פלט אקוסטי – Otoacoustic Emmission
רישום פלט אקוסטי המיוצר באוזן הפנימית(כוכלאה) ומוחזר אל האוזן החיצונית. בנוכחות ליקוי שמיעה או הפרעה באוזן התיכונה, לא יתקבל פלט אקוסטי
בדיקת Auditory Brainstem Responses – ABR/BERA
בדיקה שבה נרשמת פעילות עצב השמיעה בתגובה לגירוי אקוסטי. בבדיקה זו נעשה שימוש לברור חשד לפתולוגיות נוירולוגיות, רטרוכוכלאריות, וכן לבחינת סף שמיעה באוכלוסיות אשר שיתוף הפעולה שלהן בבדיקת שמיעה התנהגותית מוגבל (כגון תינוקות).
בדיקת סינון שמיעה ליילודים
במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה פועלת תכנית סינון שמיעה ליילודים, בשיתוף פעולה בין מחלקת יילודים ומכון שמיעה ודיבור. הבדיקה מבוצעת כ – 12 שעות לאחר הלידה, ליד מיטת התינוק, ומטרתה איתור מוקדם של ליקוי שמיעה. בבדיקה נרשמת תגובה לגירוי אקוסטי, המושמע לתינוק דרך אוזניה קטנה. במידת הצורך, התינוק מופנה לבדיקות המשך במחלקת יילודים או במכון שמיעה ודיבור.
קיימת חשיבות רבה לאיתור המוקדם של לקות השמיעה, על מנת לאפשר התחלת שיקום שמיעתי מוקדם ככל שניתן.
שיקום שמיעה
צוות המכון לשמיעה ודיבור עוסק בהתאמת מכשירי שמיעה ללקויי שמיעה ומשמש כמרכז שתל ייחודי ויחידי באזור הדרום:
מכשירי שמיעה (ילדים/מבוגרים)
ילד הזקוק לשיקום שמיעתי באמצעות מכשיר שמיעה, נשלח להכנת אזניות, ולאחר מכן מוזמן למכון להתאמת מכשיר שמיעה.
בבדיקת התאמת מכשיר שמיעה נבחנים מספר מכשירי שמיעה המתאימים ומכוונים לרמת הירידה בשמיעה של הילד, וניתנת המלצה לרכישת מכשיר השמיעה עימו יתפקד הילד בצורה היעילה ביותר. לאחר תקופת הסתגלות למכשיר, מוזמן הילד לביקורת, לבדיקת הצורך בכיוון נוסף של מכשיר השמיעה. המעקב אחר הילד עם מכשירי השמיעה הוא בשיתוף עם המערכת החינוכית, וכולל מספר מפגשים בהתאם לצורך (ולאורך זמן).
במכון ניתנת הדרכה גם למבוגרים לקראת רכישת מכשיר שמיעה, ובמקרים מיוחדים נעשית התאמת מכשיר השמיעה במכון
'שתל השבלול''
מיועד לילדים ולמבוגרים שאינם מפיקים תועלת ממכשירי השמיעה. ממחקרים עולה, שהשתל משפר יכולות של בעלי חירשות עמוקה לפתח שפה ודיבור וורבלי ולהשתלב בחברה השומעת.
''שתל השבלול'' הינו מכשיר זעיר המורכב משני חלקים: חלק חיצוני הכולל מיקרופון, מעבד דיבור ומשדר, וחלק פנימי הכולל קולט ומערך אלקטרודות ומוחדר לאוזן הפנימית (השבלול) בניתוח. לפני הניתוח, המושתל עובר תהליך ברור והערכה, הכולל: פגישה עם רופא אף אוזן וגרון, ברור שמיעתי מקיף והערכת תפיסת דיבור, פגישה עם קלינאית תקשורת במכון שמיעה ודיבור. מילדים המועמדים לשתל נדרש דו'ח חינוכי/שיקומי מהמסגרת החינוכית. לאחר הניתוח נערכת פגישה ראשונה עם המושתל, במהלכה מופעל מעבד הדיבור ונעשה מיפוי (תכנות)של המעבד. במהלך החודשים הראשונים שלאחר הניתוח יידרשו ביקורים למיפוי מעבד הדיבור, במטרה לאפשר שמיעה אופטימלית והבחנה טובה בצלילי דיבור. במקביל ניתנים 16 מפגשי שיקום שמיעה למושתלים מבוגרים ולילדים שאינם מקבלים מענה הולם במסגרת
BAHA
