הנהלת סורוקה עמדה בקשר רציף עם כל הגורמים הרלוונטיים: הרשות העליונה לאשפוז, האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, הנהלת הכללית, פיקוד העורף, צה"ל וכל הגורמים האזרחיים באזור באר-שבע. בצל ההסלמה באזור הדרום, וירי טילים לעבר העיר באר-שבע, נערך המרכז הרפואי סורוקה לכל תרחיש אפשרי:
רמת הכוננות בבית החולים הועלתה בהתאם להנחיות פיקוד העורף והרשות העליונה לאשפוז
כל בעלי התפקידים במקצועות הקריטיים, כגון כירורגיה, טראומה, מיון, הרדמה, סיעוד ואחרים, נכנסו לכוננות גבוהה ולזמינות הגעה לבית חולים בשעות היום והלילה תוך זמן קצר
בנק הדם תוגבר במנות דם נוספות ותוגברו גם ציוד רפואי ותרופות
בוצע ציוות של אנשי הצוות בכל אתרי החרום
בקרב כל הצוותים הרפואיים, רועננו ההנחיות לשעת חירום להתנהגות נכונה בהישמע אזעקת צבע אדום, כדי שיגנו על עצמם ועל המטופלים
זוהו וסומנו אתרי מיגון בכל מחלקות בית החולים. שלטי הכוונה לאזורים מוגנים ממוקמים במרחבים הפתוחים לטובת ציבור המבקרים
מחלקות שאינן ממוגנות הועברו לאזורים ממוגנים ומושמשים חדרי ניתוח נוספים באזורים ממוגנים. במבצע מזורז ותוך שעות ספורות, הועברו במהלך הלילה הראשון ללחימה יותר מ־50 פגים לאזור ממוגן במרכז סבן למיילדות
מאחר ומערכת החינוך באזור מושבתת, נערכה הנהלת בית חולים סורוקה יחד עם ועדי העובדים למתן פתרונות לפעילות של ילדי העובדים מכל הסקטורים. עשרות ילדים מחולקים לפי קבוצות גיל ולכל קבוצה הותאמה פעילות מיוחדת, כגון: הפעלות, משחקים, עבודה על מחשב, שיעורי מוזיקה, שיעורי מדע ולמידה מרחוק. כל זאת באמצעות צוותי הלימוד של בית הספר לילדים מאושפזים בבית החולים, מדריכי צופים ומתנדבים.
ד"ר מיקי שרף, מנהל המרכז הרפואי סורוקה אמר בזמן המבצע: "אנו מקיימים ישיבות מטה קבועות בחדר המצב להערכת מצב ולהמשך פעילות והערכות בית החולים בהתאם. המרכז הרפואי סורוקה ממשיך להעניק טיפול רפואי לתושבי הנגב תחת מתקפות הטילים על העיר באר-שבע ונערך לכל תרחיש אפשרי".
