מחלקות רפואיות ומרפאות

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​להלן סוגי הצינורות והמוניטורים אליהם המטופל יכול להיות מחובר בעת השהייה ביחידה: 

מוניטור לניטור קצב הלב

על בית החזה של המטופל מודבקות מדבקות אשר מחוברות למוניטור שתפקידו לנטר את פעילות הלב. 

מד סטורציה (ריוויון חמצן)

"אצבעון" קטן המוצמד לרוב על אחת מאצבעות המטופל (ולעיתים על אוזנו), המשמש לניטור רמת החמצן שבדם והדופק. 

מד לחץ דם

שרוולית המונחת סביב הזרוע, מתנפחת ומתרוקנת לסירוגין. תפקידה לנטר את לחץ הדם. 

מכונת הנשמה

מכשיר התומך במטופל אשר אובחן עם כשל נשימתי ונועד להגן על דרכי הנשימה והריאות. ההנשמה מתבצעת על ידי הזרמת אויר לריאות. המכונה מסייעת בהנשמת מטופלים שאינם נושמים באופן עצמוני, בעזרת צינור בקנה הנשימה או דרך פתח שנעשה בקנה הנשימה בצוואר.

צינור להנשמה (טובוס)

צינור המוחדר דרך הפה או האף, לקנה הנשימה של החולה, ודרכו נעשה החיבור למכונת ההנשמה. 

פיום קנה - טרכאוסטומיה (Tracheostomy)

צינור המוחדר לקנה הנשימה דרך קדמת הצוואר אצל מטופלים הזקוקים להנשמה ממושכת. זוהי פעולה המתקבלת לפי החלטה פרטנית, כתלות במצב המטופל, על פי רוב לאחר כשבוע ימים בהם המטופל נמצא בהנשמה ממושכת. פעולה זו נעשית לנוחות ולבטיחות המטופל וכדי לעזור לו לנשום טוב יותר, להקל עליו, ולמנוע סיבוכי הנשמה ממושכים. בנוסף, בדרך זו סיכויי הגמילה ממכונת ההנשמה גוברים. (*קישור לדף הסבר) 

הנשמה לא פולשנית באמצעות ביפאפ (BPAP) או סיפאפ (CPAP)

הנשמה באמצעות מסיכה הרתומה לפניו של החולה (על מנת למנוע בריחת אוויר) המסייעת לו להתמודד עם קשיי הנשימה, או משמשת לשיפור מדדים נשימתיים, על מנת לחסוך את הצורך בהנשמה פולשנית.  

צנתר מרכזי לעירוי נוזלים ותרופות

צינור פלסטי דק וארוך המוחדר לווריד מרכזי בצוואר, בחזה או במפשעה, המשמש להזלפת תרופות ומתן נוזלים. 

קטטר שתן

צנתר המוחדר לשלפוחית השתן. תפקידו לנקז את השתן לשקית, בעקבות אצירת שתן או לצורך ניטור תפוקת השתן. 

צנתר לקיבה (זונדה)

צינור פלסטי המוחדר לקיבה, לרוב דרך האף, ומשמש להזנת המטופל והוצאת הפרשות הקיבה. מיועד למטופלים שאינם מסוגלים לקבל כלכלה (אוכל)/ ותרופות דרך הפה.

קטטר המודיאליזה

באמצעותו ניתן  לסלק תוצרי פירוק או רעלים מן הדם, במטופלים בהם הכליות אינן מתפקדות. התהליך מתרחש באמצעות מכונה המשמשת ככליה מלאכותית (פילטר מיוחד). מבוצעת החדרת צנתר לאחד הורידים  של המטופל (בצוואר, בבית החזה או במפשעה) ודרכו נשאב דם אשר עובר סינון, ומוחזר לחולה. טיפול זה נמשך מספר שעות בכל פעם, ומתבצע במחלקה הנפרולוגית הסמוכה.