כללית שלי
הלידה מתחילה

תקופת משכב לידה לאחר לידה רגילה

​תקופת משכב הלידה מתחילה בעת יציאת השיליה ונמשכת כשישה שבועות שבמהלכן חוזרת מערכת הרבייה למצבה הפיזיולוגי, הטרום הריוני.

דימום ווגינלי:

ההפרשה לאחר הלידה היא דמית, לעיתים מלווה בקרישי דם. הדימום יתבהר ויפסק כעבור 2-6 שבועות. יש לשים לב לכמות, צבע וריח של ההפרשה, להקפיד על שטיפה לעיתים תכופות במים פושרים וסבון ולהשתמש בתחבושות בלבד לספיגת ההפרשות (שימוש בטמפונים עלול לגרום לזיהום).

הטיפול בתפרים וגינאליים:

יש לשטוף את אזור התפרים עם מים פושרים וסבון עשיר בלחות, שלוש פעמים ביום, ועוד מספר פעמים ביום עם מים בלבד ואף לאחר כל מתן שתן. התפרים ימסו עד שבועיים מהלידה.
במידה וקיימת נפיחות באזור מומלץ להשתמש בהרטבות מגנזיום המסייעות בהפחתת הנפיחות.

כאב:

לאחר הלידה הרחם מתכווץ וגורם לכאבים. התכווצויות אלו מורגשות יותר בזמן ההנקה. זוהי תופעה טבעית. ההתכווצויות מחזירות את הרחם לגודלו לפני ההיריון.
בנוסף ייתכנו כאבים באזור הנרתיק בשל התפרים.
ניתן וכדאי לקחת תרופה להקלת הכאבים. לטיפול בכאב יש לפנות לאחיות.

הפשרת שתן:

יתכן ריבוי במתן שתן בימים הראשונים לאחר הלידה. זהו תהליך פיזיולוגי שבו מופרשים עודפי הנוזלים שהצטברו במהלך ההיריון.

בצקות בגפיים:

הנפיחות ברגליים שכיחה ונובעת מצבירת נוזלים. נפיחות זו תעלם תוך 6 שבועות. מומלץ להרים רגליים גם בישיבה וגם בשכיבה. במידה וקיימות דליות חשוב לגרוב גרביים אלסטיות לפני הירידה מהמיטה.

פעולת מעיים:

לאחר הלידה עלולים להופיע טחורים ועצירות.
טחורים זהו מצב שכיח בהריון והם נסוגים מאליהם לאחר מספר שבועות. במידה וישנה עצירות, יש להקפיד על שתייה מרובה ובאכילת פירות וירקות. ניתן להשתמש במרככי צואה.

תזונה:

אם שמרת על דיאטה מיוחדת במהלך ההיריון פני לרופא כדי לברר האם יש צורך בהמשך הדיאטה. במידה ואת מניקה הקפידי על אכילת ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון והימנעי מדיאטת הרזייה.

צריכת ברזל:

במהלך הלידה ישנו אובדן דם. לכן יש להמשיך בנטילת כדורי ברזל עד שישה שבועות לאחר הלידה רצוי בנוכחות ויטמין C (מיץ תפוזים) המשפר את הספיגה.

הנקה:

ההנקה היא צורת ההזנה הטובה ביותר לתינוק. יש להתאים את תדירות ההנקה לצרכי התינוק. אם גדילתו, יצור התינוק סדר יום משלו. ככל שהתינוק יונק לעיתים תכופות כך מקבל גופך גירוי ליצור חלב. את יכולה לדעת שתינוקך קיבל מספיק חלב כשיש לו 6 חיתולים רטובים ליום. יש להקפיד על שתייה מרובה. יולדת שאינה מעוניינת בהקה יכולה לקבל טיפול תרופתי או טיפול תומך. לפרטים אנא פני לאחיות המחלקה, אחות טיפת חלב או לרופא.

גודש בשדיים:

גודש נובע מחוסר איזון בין יצירה והפרשת החלב.
חשוב להניק לפי צורכי התינוק. ניתן להשתמש בחזייה תומכת, לא לוחצת.

מנוחה ופעילות:

עקב שינויים הורמונאליים, איבוד דם במהלך הלידה ושינויים בסדר היום, נוצר עומס על כל מערכות הגוף. חשוב לתכנן סדר יום המאפשר זמן למנוחה ונכונות לקבל עזרה מאחרים.

מצבי רוח:

תיתכן תחושה של דכדוך ורגישות יתר הגורמת להתפרצויות בכי. מצב זה נגרם על ידי שינויים הורמונאליים בעקבות הלידה ולרוב חולף ללא טיפול. בנוסף יתכנו תחושות של אי וודאות, דאגה, חוסר ידע ותלות המלווים את תהליך ההסתגלות וההתמודדות עם המצב החדש.

חזרת הוסת והביוץ:

אצל נשים שאינן מניקות הביוץ מופיע בממוצע ביום ה- 40 לאחר הלידה, והוסת מופיעה תוך 6-8 שבוות. אצל נשים מניקות הוסת מתאחרת ומועד הופעתה שונה מאישה לרעותה.
יש לקחת בחשבון אפשרות של כניסה להריון לפני הופעת הוסת הראשונה ולכן רצוי להשתמש באמצעי מניעה.

יחסי מין והאמצעי מניעה:

רצוי להימנע מקיום יחסי מין עד חודש לאחר הלידה.
בשבועות הראשונים לאחר הלידה תיתכן ירידה ברצון לקיים יחסי מין עקב שינויים הורמונאליים, כאבים, אי נוחות וכדומה.

  • ייתכן יובש לש הנרתיק עקב ירידה ברמת האסטרוגן בתקופת ההנקה.
  • חשוב לדעת: ההנקה אינה מהווה אמצעי מניעה!
  • יש להחליט על אמצעי מניעה קבוע (היוועצי עם הרופא המטפל).
  • גלולות למניעת היריון מפחיתות את ייצור החלב.

ביקורת שיגרתית לאחר הלידה:

יש לפנות לרופא המטפל בתום 6 שבועות. כדאי להציג בפניו את מכתב השחרור.

מצבים המחייבים פנייה מידית לרופא:

עליית חום, צמרמורות, דימום מוגבר, כאבים חזקים בבטן תחתונה, הפרשה נרתיקית בעלת ריח רע, עייפות קיצונית, כאב ואודם מקומי בוורידי הרגליים, והרגשת עצבות ודכדוך שאינה חולפת.

מועד פנייה ל- 'טיפת חלב':

יש לפנות לטיפת חלב, תוך 48 שעות ממועד השחרור. כך תוכלי לקבל הדרכה נוספת, לטיפול בך ובילוד, כמו כן, לקבל תשובות לשאלות שיתעוררו בהמשך.

 

אם יש לך שאלות נוספות, אנא פני לצוות המחלקה בטלפון: 04-8250638

מזל טוב!