לאחר הלידה

​​​רצפת האגן

רצפת האגן מורכבת ממערך של שרירים, רקמות רכות, כלי דם ועצבים הנמצאים בחלקו התחתון ביותר של האגן - אזור הסוגרים. רקמות אלו יוצרות מעין ערסל המתחיל מפתחו הקדמי של האגן ועד לעצם הזנב, עליו נתמכים אברי האגן: שלפוחית השתן, הרחם והרקטום, דרכם עוברים צינור השתן, הנרתיק ופי הטבעת.

לשרירי רצפת האגן מספר תפקידים:

1. תמיכה: תומכת באיברי האגן על מנת למנוע צניחת איברים
   

2. תפקוד תקין של הסוגרים: התרוקנות והרפיה - מתן שתן, ריקון מעי ולידה.
   כיווץ ושליטה בסוגרים, מסייעים ביכולת ההתאפקות והאגירה ומונעים דליפת שתן בזמן מאמץ
   

3. יציבה: משתתפים בייצוב הגוף, ביחד עם האגן, שרירי הגב והבטן
   

4. תפקוד מיני: זיהוי וחיזוק שרירים אלו משפיע על שליטה שרירית ויכולות הנאה והרפיה.

רצפת האגן בלידה

במהלך ההיריון עובר הגוף שינויים הורמונליים בכל המערכות.

השינויים ברקמות הרכות גורמים לרפיון של השרירים, רצועות הבטן ורצפת אגן על מנת לאפשר לבטן להכיל את העובר ולאפשר מעבר שלו דרך רצפת האגן. עקב השינויים הפיזיולוגיים ועומס המשקל ההולך וגדל, רצפת האגן נדרשת לעמוד בעומס רב במהלך ההיריון. 

במהלך הלידה עצמה, רצפת האגן נדרשת למתיחה גדולה, עד פי 3 מאורכה הרגיל, כאשר המתיחה הגדולה ביותר מתרחשת עם סיום השלב השני.

עיקר העומס על רצפת האגן ניכר במהלך הלידה הראשונה. בכל שלב משלבי הלידה ישנם גורמים שונים היכולים לעכב את התקדמות הלידה ולהאריך אותה. ככל שהשלבים ארוכים יותר המתח והלחץ על השרירים והעצבים גדל, הסיכוי להתערבות מכשירנית גדל, הסיכון לנזק לרצפת האגן עולה וכך גם הבעיה התפקודית העלולה להיווצר קשה יותר.

חשיבות משכב לידה

משכב הלידה לאחר לידה נרתיקית או לאחר ניתוח קיסרי​ הוא פרק הזמן מתום הלידה ועד 6 שבועות לאחריה (8 שבועות לאחר ניתוח קיסרי), בתקופה זו מערכות הגוף מתאוששות וחוזרות למצבן שלפני ההיריון.

אזור רצפת האגן הינו משתתף פעיל בלידה וזקוק גם הוא לתקופה זו להחלמה ושיקום. על כן, בשבועות האלו, מומלץ להימנע מפעילות מאומצת המעלה את הלחץ התוך בטני ומעמיסה על רצפת האגן.

תרגילים לחיזוק רצפת אגן

ברצפת האגן ישנם שרירים רצוניים, על כן ניתן לחזקם ולשקמם לאחר הלידה, על ידי תרגול של כיווץ והרפייה של השרירים.

זיהוי שרירי רצפת האגן

• רצוי לעצום עיניים ולדמיין את שרירי רצפת האגן, במיוחד השרירים הנמצאים סביב הסוגרים ולסגור ולכווץ אותם, כאילו מושכים את רצפת האגן כלפי מעלה
  

• התנועה עדינה וקטנה, כמעט כקריצת עין. ניסיון לייצר תנועה חזקה יותר עלול להביא לכיווץ של שרירים נוספים – כמו ישבן וירכיים, ולכן יש להקפיד לשמור שרירים אלה רפויים. זאת פעולה המזכירה את פעולת ההתאפקות. לצורך הזיהוי השרירי בלבד, ניתן פעם אחת לעצור את השתן בזמן ההשתנה - אלו הם שרירי רצפת האגן. חשוב לבצע את הכיווץ עם הנשיפה,  על מנת להפחית לחץ תוך בטני.
  לאחר הזיהוי הנכון – יש לבחון את כוח השרירים ואת מידת הסיבולת שלהם, כדי לתרגל אותם ברמה מתאימה. לדוגמה - אם מצליחים לכווץ במשך שלוש שניות, יש לחזור על כיווץ זה כעשר פעמים, עם מנוחה של לפחות 3 שניות בין כיווץ לכיווץ.​
  

• יש לחזור פעמיים-שלוש ביום על סדרה של עשרה כיווצים ארוכים (בהתאם ליכולת) על מנת לדעת כי אכן מבצעים נכון את התרגיל, יש לגשת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן.

• חשוב לבצע איסוף של רצפת אגן תוך כדי פעולות המעלות לחץ תוך בטני, כגון, הרמת התינוק מהעריסה, הרמת הסל-קל, עיטוש, שיעול, צחוק.

התרוקנות נכונה - ישיבה בשירותים

• לאחר הלידה תתכן עצירות או חשש מהתרוקנות בשירותים. על מנת להפחית את המעמסה על רצפת האגן, מומלצת תנוחת כריעה. התנועה מחקה כריעה שהינה התנוחה הטבעית להתרוקנות. מנח זה גורם לפתיחת הזווית בין הרקטום לפי הטבעת ומעודד את הרפיית רצפת האגן וכך מקל על ההתרוקנות

• יש להימנע מישיבה ממושכת בשירותים

• חשוב להתרוקן באופן נינוח, תוך כדי נשיפה, ולא על ידי לחיצות מאומצות
  

​חזרה לפעילות גופנית

באישור רופא לאחר 6 שבועות בלידה רגילה ו- 8 שבועות לאחר ניתוח קיסרי. מומלצת חזרה הדרגתית לפעילות גופנית.

יש לפנות למוקד השירות בקופת החולים שלך ולקבל מידע לגבי קבוצות התעמלות מותאמות לנשים בהריון ולאחר לידה.

פיזיותרפיה לשיקום רצפת אגן בקהילה

במידה ויש תסמינים הקשורים לרצפת אגן שאינם חולפים כגון: כאב, דליפות שתן, גזים ותוכן מעי, תחושת מלאות או כבדות, אי נוחות באזור רצפת אגן, מומלץ לדווח על כך לרופא הנשים ולפנות לפיזיותרפיה לשיקום רצפת אגן