מכונים ומעבדות

trueבתי חולים > כרמל > מרכז רפואי כרמל, חיפה > מחלקות ומרפאות > מכונים ומעבדות > בדיקת השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי) - יתרונות ומגבלות

בדיקת השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי) - יתרונות ומגבלות

בדיקת צ'יפ גנטי מאפשרת לגלות שינויים כמותיים (חסרים ותוספות) בחומר הגנטי, שהינם קטנים בהרבה מסף הרזולוציה של בדיקה מיקרוסקופית.

​​​​​​​מספר עבודות הראו שבדיקת שבב גנטי בהריונות שבהן האולטרה-סאונד תקין, זוהו כ-1% ממצאים משמעותיים קלינית. במחקר שנערך בישראל, שכלל 5,541 הריונות עם אולטרה-סאונד תקין ובדיקות סקר תקינות, נמצא כי יכולת גילוי של בדיקת שבב גנטי בנשים מתחת לגיל 35 מוערכת כ-0.7% (כלומר 1 לכל 131 הריונות), ובנשים מעל גיל 35 – 1.8% (כלומר 1 לכל 55 הריונות).

חשוב להדגיש כי לא כל הממצאים שנמצאים בבדיקת שבב גנטי קשורים באופן מוחלט לבעיות רפואיות חמורות. יתכן כי שינויים גנטיים מסוימים יהיו רלוונטיים במידה חלקית או נמוכה לבעיות רפואיות מסוימות. כמו כן, ייתכן גם כי יהיו שינויים גנטיים עם משמעות לא ברורה ושלא ניתן לקבוע בוודאות את השלכותיהם הקליניות. 

בכל מקרה של הדגמת שינוי גנטי בעל משמעות קלינית האישה מקבלת הסבר מפורט לגבי משמעות השינוי ומקבלת החלטה לגבי המשך ניהול ההריון.
לפני דיקור מי שפיר או סיסי שליה ניתן הסבר מקיף גם לגבי שינויים אלה, והאישה יכולה לסמן בטופס ההסכמה שאינה מעוניינת לדעת עליהם.​


 ​​מהו המטען הגנטי של האדם (הגנום)?

כמעט בכל התאים בגוף מצוי המטען הגנטי במלואו. המטען הגנטי מסודר במארזים הקרויים כרומוזומים. לרוב האנשים 23 זוגות כרומוזומים (סה"כ 46) בכל זוג, כרומוזום אחד הורש מהאם והשני מהאב. הכרומוזומים עשויים מסליל ארוך של חומר התורשה הקרוי DNA. הכרומוזומים נושאים כ- 23,000 גנים שחלקם אחראיים ליצירת חומרים החיוניים לצורך התפתחות הגוף ותפקודו התקין. הגנים כתובים באמצעות קוד גנטי המורכב משילוב של 4 סוגי אותיות או בסיסים (A,C,T,G). המטען הגנטי מכיל כשלושה מיליארד אותיות, שרובו אינו מקודד לגנים אך ייתכן ובכל זאת יש לו קשר לתחלואה.

מהן הפרעות כרומוזומליות?

הפרעות במטען הגנטי אחראיות לסוגים שונים של מומים מלידה, תסמונות גנטיות, פיגור שכלי, אוטיזם ועוד. חלק מההפרעות במטען הגנטי נובע מעודף או חסר של כרומוזום שלם או חלק ניכר ממנו. למשל תסמונת דאון נובעת מעודף כרומוזום 21 (שלושה עותקים של כרומוזום 21 במקום שניים) הפרעות כאלה ניתן לאתר באמצעות בדיקת מיקרוסקופ אור של תאים מדם של אדם שנולד או מדגימת מי שפיר או סיסי שליה של עובר. בדיקה זו קרויה בדיקת קריוטיפ. בדיקת קריוטיפ מסוגלת לזהות שינויים שגודלם עולה על 5-10 מיליון אותיות או בסיסים.

מהן הפרעות כרומוזומליות תת-מיקרוסקופיות?

חלק נוסף מההפרעות במטען הגנטי נובע מעודף או חסר של מטען גנטי שאינו ניתן לזיהוי באמצעות מיקרוסקופ אור שכן גודל השינוי קטן יחסית. עם זאת גם שינויים "מזעריים" כאלה יכולים להיות כרוכים בהפרעות קשות, לרבות מומים מלידה, תסמונות גנטיות, פיגור שכלי, אוטיזם ועוד. חלק משינויים הללו ניתנים לזיהוי באמצעות השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי) המאפשר בדיקה מפורטת יותר תוך בחינת מספר רב מאד של גלאים או סמנים גנטיים, בו זמנית.

מה משמעות התשובה "תוצאה חריגה"?

תוצאה חריגה משמעותה כי זוהה חסר או תוספת כרומוזומליים העלולים להיות קשורים במצב תחלואה. במקרה כזה תוזמני לייעוץ גנטי בדבר משמעות התוצאה.

מה פרוש התשובה "אין עדות לחסר או תוספת כרומוזומלית באתרים הידועים כקשורים לתסמונות גנטיות ידועות"?

משמעותה כי לא נמצאו שינויים כמותיים העונים על הקריטריונים לדיווח שפורטו לעיל. גם אם נמסרה תשובה כזו הדבר לא שולל את כלל התסמונות הגנטיות או את הפרעות התורשתיות האפשריות. נדגיש כי אם הבדיקה בוצעה בשל חשד להפרעה בעובר שסיבתה לא התגלתה בבדיקה, יש להמשיך בניסיונות האבחון בדרכים נוספות.

מה הסיכוי לגלות שינוי כמותי משמעותי בבדיקת השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי)?

הסיכוי לגלות שינוי כמותי בעל משמעות רפואית תלוי בסיבה הראשונית לביצוע הבדיקה:
• בפרטים עם אוטיזם, פגיעה שכלית או מומים מלידה - הסיכוי לגלות שינוי הוא כ-10%-20%.
• בעוברים עם מומים משמעותיים כ- 5%-7%.
​• בהריונות ללא ממצא חריג או גורם סיכון כ- 0.5% (Wapner et al., NEJM, 2012).

האם בדיקת השבב הציטוגנטי מזהה את כל ההפרעות הכרומוזומליות?

לא. חלק מההפרעות הכרומוזומליות לא יזוהה על ידי השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי), למשל הפרעות מאוזנות שאינן כרוכות בחסר או תוספת של מטען גנטי (כגון טרנסלוקציות מאוזנות), חסרים או תוספות באזורים כרומוזומליים שאינם מיוצגים על גבי השבב הציטוגנטי, ומצבים של "מוזאיקה" כלומר הפרעה כמותית לא מאוזנת המצויה רק בחלק (< 50%) מהתאים.

האם בדיקת השבב הציטוגנטי מזהה את כלל ההפרעות והתסמונות הגנטיות באדם?

לא. חלק מהתסמונות או ההפרעות הגנטיות עלולות להיגרם על ידי שינויים שאינם מתגלים בבדיקה כגון מוטציות נקודתיות (שינוי של אות/יות בודדת/ות ברצף הגנטי) או שינויים כמותיים במספר קטן של בסיסים שאינם ניתנים לזיהוי על ידי בדיקת השבב הציטוגנטי (צ'יפ גנטי)​.

מה פירוש "בדיקה מדגימה ישירה" לעומת "בדיקה מתרבית תאים"?

בדיקה מדגימה ישירה משמעותה שה- DNA העוברי מופק ישירות מנוזל מי השפיר או מרקמת סיסי השלייה זמן קצר לאחר הפעולה ביחידת האולטרה-סאונד. כעיקרון זו הגישה המועדפת. דגימת מתרבית תאים נעשית כאשר לא ניתן לערוך בדיקה מדגימה ישירה. מצבים אלה כוללים: מקרים בהם הדגימה העוברית אינה בכמות מספקת, במקרים שיש עדות או חשד לנוכחות תאי אם בדגימה (דגימת מי שפיר דמית), וכן במקרים מיוחדים אחרים כפי שייקבע בייעוץ הגנטי ו/או על ידי המעבדה.

מתי ולשם מה מבוצעת בדיקת דם להורים?

כאשר מזוהה בבדיקה שינוי כמותי החשוד כגורם להפרעה משמעותית ניתן לברר בבדיקת דם להורים האם הממצא אירע לראשונה בעובר או שמא הוא הורש מאחד ההורים. בדיקה כזו עלולה לזהות בהורים שינויים כמותיים נוספים שלא היתה כוונה ראשונית לאתרם. כמו כן, הבדיקה עלולה לאתר מצבים בהם הקשרים הביולוגיים בין הנבדקים אינם תואמים לאלו שדווחו (כמו במצבים של אימוץ או אבהות שונה מהמדווח). קשרים כאלה אינם מדווחים בתשובת המעבדה.

אם יש לי שאלות נוספות בנושא הבדיקה או תוצאותיה אל מי אוכל לפנות?

במידה והרופא/ה או היועצת הגנטית שהפנו אותך לבדיקה לא ענו על כל שאלותייך תוכלי לפנות למזכירות המכון הגנטי בטלפון או במייל לתיאום תור לייעוץ גנטי נוסף. ניתן לבקש לקבל את הייעוץ בשיחת טלפון, שיחת וידאו, או באמצעות ייעוץ פרונטלי במרפאה.

משרד המכון
טלפון: 04-8​250344 
המענה ניתן על ידי השארת בקשה לשיחה חוזרת בימים א'-ה' בשעות 8:00-12:00
מייל: GenCr@clalit.org.il

האם תוכן זה היה מועיל?

אני רוצה...

הדפס

שלח לחבר