שימור פוריות
שימור פוריות רפואי: על רקע ירידה ברזרבה השחלתית או לקראת טיפולים כימותרפים, קרינה או כריתת שחלה העלולים לפגוע בפריון העתידי. התהליך במקרים אלה ממומן על ידי משרד הבריאות.
שימור פריון חברתי (מבחירה): נשים בגילאי 30-41 המעוניינות לדחות את הילודה יכולות לעבור טיפולי הפרייה חוץ גופית לצורך שאיבת ביציות והקפאתן במטרה לשמר אפשרות להרות וללדת בגיל מאוחר יותר. התהליך אינו כלול בסל השירותים ומתבצע במימון עצמי מלא כולל רכישת התרופות.
בעמוד זה נתמקד בשימור פוריות מבחירה. ברור לנו שמדובר בהחלטה ותהליך המעלה פעמים רבות רגשות מעורבים וחששות. מטרת היחידה ללוות אותך במסע הזה ולספק לך מידע רפואי ורגשי שיעזרו לך לקראת התהליך ובמהלכו.
למה כדאי לעבור שימור פוריות מבחירה?
כולנו נולדות עם כל הביציות שלנו. עד השבוע ה- 20 להריון קיימים כ- 6-7 מיליון זקיקים ראשוניים (המכילים ביציות לא בשלות) בשחלות העובריות. במהלך החיים העובריים יש תהליך אובדן הדרגתי של הביציות באמצעות הליך מחזורי של גיוס והרס הזקיקים בשחלה ובתוכן הביציות. בלידה יש כ-1-2 מיליון ביציות בשחלה ובגיל קבלת המחזור החודשי יש כ-400,00 ביציות.
מאגר הביציות בשחלה נקרא הרזרבה השחלתית. ככל שאנחנו מתבגרות, מספר ואיכות הביציות יורדים. הליך זה מואץ יותר בגילאי 30-35 ולכן משך זמן השגת הריון מושפע מהגיל. הליך שימור פריון ופריצת הדרך המדעית והטכנולוגית הזו מאפשרים לנו לעצור את הזמן להקפיא ולשמר את סיכויי ההצלחה שלנו בהתאם לגיל בו מבוצע הליך השימור.
מה שיעור ההצלחה?
שיעור ההצלחה להשגת הריון ולידה לאחר הליך שימור ביציות חברתי משתנה באופן משמעותי בהתאם לגיל שבו מחליטה האישה לעבור את ההליך.
לפי הספרות הנוכחית, שיעור ההצלחה להשגת הריון ולידה עומד על 77% בנשים מתחת לגיל 35 שנשאבו להן 20 ביציות. (5 ביציות- 15%, 10 ביציות 42%, 15 ביציות 70%, 20 ביציות 77%, 22-24 ביציות עד 94%)
לעומת זאת, שיעור ההצלחה פוחת ועומד על 50% הצלחה למטופלות מעל גיל 35 שנשאבו להן 20 ביציות (5 ביציות- 17%, 10 ביציות- 25%, 15 ביציות 38% (Cobo fertility sterility 2021) ).
הירידה בסיכויי ההצלחה נובעת מירידה טבעית עם הגיל בהן באיכות והן בכמות הביציות. לכן אנו ממליצים על ביצוע ההליך מוקדם ככל האפשר, עדיף לא לאחר גיל 35.
עם זאת, חשוב לציין שגם שימור פריון בגיל צעיר עם מספר ביציות מקסמלי, אינו מבטיח הריון ולידה. מאפיינים אישיים נוספים עלולים להשפיע על הצלחת הליך השגת הריון כגון מצב בריאותי כללי, היסטוריה גניקולגית ובעיות פוריות אחרות ואיכות הזרע העתיד להפרות את הביציות.
בעבר משרד הבריאות הישראלי התיר לנשים שאיבת 20 ביציות בעד 4 מחזורי שאיבה ללא תלות בגיל המטופלת. ב- 2022 עדכן משרד הבריאות את התקנות ואפשר להקפיא עד 25 ביציות (בגילאי 30-35) ועד 35 ביציות (בגילאי 30-41) ב- 6 סבבי שאיבה על מנת לעלות את סיכויי ההצלחה. ניתן לבצע סבב שאיבה נוסף במידה והקופאו מספר הביציות המירבי כבר בטיפול הראשון.
נשים שבצעו בעבר את ההליך, טרם שינוי התקנות, יכולות לבצע מחזורי שאיבה נוספים על מנת להגדיל את סך הביציות המקסימלי בהתאם לתקנות החדשות.
השלכות רגשיות של תהליך שימור פריון וההתמודדות עימן:
עצמאותן של נשים הלוקחות שליטה רבה יותר על חייהן מבעבר, מאפשרת להן קודם ללמוד, לפתוח קריירה ולמצוא זוגיות מתאימה. כתוצאה מכך הן דוחות לעיתים קרובות את מועד הקמת המשפחה. שימור פוריות מאפשר מרחב פעולה רחב יותר.
אולם, לפני קבלת ההחלטה על שימור פריון חברתי (הקפאת ביציות) כדאי להכיר את ההשלכות הפיננסיות, הפיזיות והרגשיות של ההליך ודרכי ההתמודדות הרצויות.
הרהורים על הנושא וקבלת ההחלטה
"חשתי שאני עושה הכול במדויק כדי לתכנן את העתיד שלי אבל אז מערכת היחסים עימו הסתיימה במפתיע / חשתי שבן הזוג המתאים טרם נמצא / הבנתי שהבאת ילד לעולם כרגע אינה מתאימה למיקום שלי במעגל החיים או הקריירה / הבנתי שאני נמצאת במצב לחץ בלתי אפשרי מול בני זוג פוטנציאלים / מופעל עלי לחץ חברתי משפחתי להחליט / חשתי שאינני מוכנה למערכות יחסים מחייבת בשלב זה בחיי / ועוד......"
שלב ההרהורים וקבלת ההחלטה על כניסה להליך שימור פריון שונה בין אישה לאישה. רוב הנשים יתקשו לנבא מתי יבשילו התנאים לקבל החלטה על הבאת ילד לעולם כיחידנית או בהקשר לזוגיות מתאימה.
לעיתים שלב ההרהורים מהול בתחושות מעורבות של כישלון ואשמה, בדידות, כעס, חרדה וקינאה בהצלחת נשים אחרות. הליך שימור הפריון עשוי להיות מלווה בלבטים בהקשר לשיתוף אחרים, חשש מתגובות רחמים או הערות לא נעימות העלולות להוביל לסודיות מעיקה וחשש מ- "כניסה פולשנית לרחם". בשלבים אלו, עוד בטרם תחילת הטיפול, יתכנו "נפילות" רגשיות כחלק מהקושי הרגשי להתמודד עם השלכות ההחלטה.
כל התחושות שאת חשה הינן נורמטיביות ותואמות את השלב הראשוני והן חלק השלבים שאת עשויה לעבור עד קבלת ההחלטה הסופית להיות אם בעתיד ובדרך שבחרת.
הצעות שימושיות:
התמקדי ביתרונות ההליך כבר משלב קבלת ההחלטה
זכרי שמדובר בהליך קצר שתורם לרוב לרוגע רגשי ואף מאפשר להמשיך בשגרת החיים
יתכן ותגלי שהליך הקפאת ביציות עשוי להיות חוויה מלמדת על עצמך ועל הסובבים אותך במגוון דרכים ומהווה חלק ממה שבידך לעשות עבור עצמך
נסי לקבל בהבנה שבהליך זה אנו מנסים, בסיוע טכנולוגיה מדעית, להתאים את הביולוגיה למעגל ההתפתחות האישי, אשר אינו תמיד תואם את אורח החיים המערבי
חשבי על כלל ההישגים בחיי ועל ההחלטה לבצע שימור פריון כהישג נוסף המקרב אותך להשגת מטרותייך
כדאי לגשת להליך מתוך ידיעה כי תוצאות ההליך אינן תמיד ברות ניבוי ויש לקבל את העובדה כי את עושה את המירב עבורך
חשיבה מובנית על היתרונות והחסרונות של ההליך תאפשר לך לקבל החלטה מאוזנת
השלב שאחרי קבלת ההחלטה:
מדובר בהליך משופע ברגשות מסוגים שונים: בלבול, חרדה, פחד, אי וודאות, מחשבות מטרידות, הצפה באינפורמציה, צורך לקבל מגוון החלטות ועוד. חשוב ליצר מצב שישלב ציפיות ראליות מההליך עם תחושת ביטחון ורווחה נפשית ככל שניתן.
לשם כך, כדאי לשתף אדם השייך למעגל המשפחתי או החברתי או לפנות לתמיכה מגורם חיצוני עמו יש לך תחושת אמון למשל הגניקולוג המטפל או אחות המרפאה. כמו כן יש באפשרותך לפנות לאיש/ת טיפול רגשי: כגון פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת שהינם חלק מצוות מרפאת הפריון.
שיתוף הסביבה בהחלטה בשלב זה יכול להיות מינימלי וממוקד רק בקשרים בין אישיים מיטיבים התורמים לצמצום מצבי דחק והימנעות מקשרים המייצרים מצבי לחץ ואי נוחות.
לעיתים יש לשקול את מי לערב במקום העבודה על מנת לקבל התייחסות הולמת לצרכים ולהיעדרויות בזמן ההליך ולבקש ממנו לשמור על סודיות רפואית בעניין באופן ברור וחד משמעי.
ההתמודדות במהלך הטיפול:
ההתמודדות במהלך הטיפול עשויה להיות מאתגרת וכוללת התמסרות להליך טיפולי רציף הכולל: קבלת מידע רפואי חדש, תקשרות מול צוות רב מקצועי, ביצוע בדיקות דם, מעקבי זקיקים תכופים והזרקות עצמיות. מידע מובנה והכנה רגשית הכוללת למידת דרכי הרגעה עצמית עשויים לעזור מאוד להצלחת ההתמודדות עם ההליך ולצמצום תחושת החרדה.
המפגש הראשון עם מרפאת הפריון והתקשורת עם הצוות:
במפגש זה תכירי אנשי צוות שונים, אחיות, רופאים, אנשי טיפול רגשי, מטופלות אחרות, נסי להגיע מוכנה ככל האפשר למפגש, כתבי את שאלותייך והרגישי בנוח לשאול אותן, במידה ומתאפשר הגיעי עם ליווי שמתאים לך. החליטי יחד עם המלווה לפני המפגש אם נוכחותו/ה בתוך חדר הטיפולים מתאימה לך. לעיתים יש יתרון בליווי בחדר הטיפול כדי שתהיה אוזן קשבת נוספת בשלב קבלת המידע.
מומלץ לשתף את הרופא או האחות המטפלים במלוא המידע הרפואי אך גם לא פחות חשוב מכך במידע רגשי ונפשי כגון: אירועים טראומטיים בעברך, צרכים יחודיים, מערכות יחסים מורכבות העשויות להשפיע על מצבך הרגשי, רגישות ופגיעות לגבי נושאים שונים וכל מידע שיאפשר התאמת התהליך לצרכייך ויעלה הסיכוי להצלחתו.
כל אנשי הצוות מעוניינים כמוך בהצלחת הטיפול ויעשו ככל שביכולתם לתמוך בך במהלך ההליך. עם זאת, זכרי שאת נמצאת בתקופה מאוד פגיעה ואנשי הצוות הרבים שתפגשי עשויים להתמודד עם עומס או קשיים אישיים כך שבחלק מהסיטואציות יהיו פחות סובלניים. נסי לקבל בהבנה גם מצבים שיגרמו לאי נוחות מסויימת ולנהל שיח על הדברים בזמן של רגיעה מול איש הצוות או גורם אחר במרפאה.
התמודדות עם החלק הרפואי בתהליך:
הליך שימור פריון להקפאת ביציות כולל גם טיפול עצמאי ביתי. וודאי שאת מבינה היטב את ההוראות ושיש לך יכולת ליצור קשר עם גורם מוסמך שיכול לסייע בהדרכה הרפואית. וודאי שהשפעות הטיפול ההורמונלי מוכרות לך וחשבת במעוד מועד על דרכי התמודדות עימן כמו כן זכרי שאת עשויה לחוות הצלחות נפלאות אך גם כישלונות שאינם באשמתך.
כדאי להתייחס לנושא אי הוודאות כחלק צפוי ומובנה בתהליך. למרות הרצון הטבעי להיות בהליך שהוא בר ניבוי לאור כל הידע הרפואי, תוצאות הבדיקות המקדימות, בחירת התזמון וההיענות המלאה לטיפול הרפואי והתרופתי – עדיין קיימת אי וודאות בהליך ובתוצאותיו.
את אי הוודאות המובנית בתהליך כדאי לקבל כחלק מפיתוח חוסן אישי ולהשתמש בטכניקות מרגיעות כגון מדיטציה, ספורט, קריאה או כל עיסוק התורם להרגעה ולחיזוקך במהלך ההליך הרפואי.
אנו שונות זו מזו ועשויות להגיב באופן שונה לטיפול בהתאם למאפיינים אישיים (גיל / מאגר ביציות / תורשה / מצב בריאותי) ולכן כדאי להימנע מהשוואה לתוצאות הטיפול של מטופלות אחרות.
תקשורת עם מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות:
מומלץ לשתף ולנהל שיח פתוח על רגשותיכם בהקשר להליך עם האנשים הקרובים לך- השיתוף יספק תמיכה רגשית, מידע פרקטי, תחושה שיש לך קול ברור ותקיף ועשוי להפחית בדידות במסע ולהגביר אמפטיה. שמירת על סודיות עשויה להפוך לעול כבד ותימנע ממך הפניית אנרגיה הדרושה להליך עצמו.
זכותך להעמיד תנאים על מנת לייעל את התקשרות עם מערכות התמיכה, לדוגמא:
את תהיי זו שיוזמת את פניה והשיח על הנושא
בקשי מהסביבה התומכת להמנע מ"חקירות" והפעלת לחץ במהלך ההליך
קיימי שיח פתוח על מאפייני התמיכה המתאימים לך בשלבים השונים של ההליך והעמידי גבולות ברורים
עם זאת, נסי לקבל בהבנה (למרות הרגישות) את "הטעויות" של הסובבים אותך. לעיתים אנשים אינם יודעים כיצד להגיב או לומר את הדבר נכון. ולכן, הסבירי את צרכייך בדרכים כגון "אינני זקוקה לעצות, רק לפרוק, זקוקה שתקשיבו לי ושתהיו שם בשבילי" או "כרגע אני לא מעוניינת בשיחה על הנושא אלא דווקא בהסחת דעת נעימה ובבילוי משותף".
סיכום והמלצות:
הקפאת ביציות היא במידה מסויימת הליך פרו-אקטיבי בו אנו מקנות לעצמנו סיכוי / תקווה / "קנייה של זמן" שהמדע מאפשר כדי לממש את הרצון בהורות בעתיד.
מחקרים בתחום התמיכה הרגשית במהלך הקפאת ביציות מראים כי שימוש במנגנוני הגנה כגון הימנעות משיח פתוח ושיתוף עשויים להגביר סימפטומים של חרדה ו/או דיכאון ולהשפיע על תחושת הרווחה הנפשית במהלך הטיפול.
ליעוץ רגשי יש חשיבות מכרעת לפני ובתחילת ההליך בכדי לנסות ולזהות מראש דרכי התמודדות יעילות ובלתי יעילות, שינויים במצבי רוח וחרדה ולאתר את מקורם במטרה למנוע החמרה בתסמינים במהלך הטיפול עצמו.
בכנס האירופאי המרכזי, המאגד את נושא המחקר והידע האירופאי בתחום הפוריות, ESHRE(2020), ישנה המלצה מפורשת למטופלת לפנות באופן יזום ולבקש ליווי רגשי והמלצה לרופא המטפל להפנות ליעוץ רגשי ראשוני לאיתור מקורות דחק שעשויים להשפיע על איכות ההליך. מקור תמיכה נוסף מומלץ על ידי ESHRE הינו השתתפות בקבוצות תמיכה ייעודיות לנושא הקפאת ביציות. משך ומאפייני הליווי הרגשי יותאמו לצרכי המטופלת.
