בהיריון ולקראת לידה

שליית פתח: זהו מצב שבו השלייה מכסה את צוואר הרחם.

קיימות דרגות חומרה של שליית פתח:

1.  שליית פתח המכסה בשלמות את צוואר הרחם

2.  שליית פתח המכסה חלקית את צוואר הרחם

3.  שליית פתח קרובה לצוואר הרחם

שכיחות שליית פתח - היא של 0.4% מהלידות מתוכן 20% שליות פתח מלאות.

גורמי הסיכון לשליית פתח

1. ניתוח קיסרי בעבר, הסיכון עולה ככול שמספר הניתוחים עולה

2. מספר גבוה של לידות מעל 5

3. גיל האישה מעל 35 שנה

כיצד מאבחנים שלייה נמוכה או שליית פתח?

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת אולטרה סאונד
במידה והאבחנה נעשתה בשבוע מוקדם של ההיריון יש סיכוי גבוה לשינוי מיקום השליה עם גדילת הרחם, ככול שגיל ההיריון גדל.

כאשר מאובחנת שליית פתח בשליש השלישי של ההיריון ישנה סבירות גבוהה שמיקום השליה לא ישתנה עד הלידה.

הסימנים לשליית פתח

לרוב, הסימן הראשון הוא דימום שנגרם עקב מתיחת האזור שבו נמצאת השליה, סמוך לפתח הצוואר ופגיעה בכלי דם באזור, אשר מדממים.

• כאשר קורה דימום, בדרך כלל אינו מלווה בכאבים

• הדימום לעיתים מלווה בצירים

• עוצמת הדימום יכולה להשתנות בין הפרשה חומה בכמות מינימאלית ועד דמם רב המלווה בקרישים גדולים

• הדימום בדרך כלל פתאומי ללא סיבה מיוחדת, לפעמים תוך כדי שינה

• הדימום יכול להיות אירוע בודד או מספר אירועים עם הפסקה בניהם

• הסיכון לדימום עולה בשבועות הריון מתקדמים

הטיפול המומלץ בשליית פתח

הטיפול תלוי בחומרת הדימום ובגיל ההיריון.
בשל הסיכון לדימום חוזר ואף חזק, מקובל אשפוז להשגחה והערכה.
בשליית פתח מלאה, הלידה מתבצעת בניתוח קיסרי.
במקרים של דימום חזק או שאינו פוסק ויש סימנים לסבל עוברי, יבוצע ניתוח קיסרי.

היפרדות שליה - היפרדות שליה הינה מצב בו השליה נפרדת מדופן הרחם במהלך ההיריון. שכיחות התופעה היא 1:200 הריונות.

למה גורמת היפרדות השליה?

ההפרדות גורמת לדימום מאזור "מיטת השליה" (האזור בו השליה מחוברת לרחם). לרוב, הדימום יהיה וגינאלי.

 גורמי הסיכון להיפרדות שליה

• יתר לחץ דם כרוני או עקב רעלת הריון

• ירידת מים מוקדמת

• מצב של קרישיות יתר של הדם

• הפרדות שליה בהריון קודם

• עישון

• שימוש בסמים - קוקאין

• המצאות שרירוני רחם

• חבלה לבטן

הסימנים להיפרדות שליה

• דימום ב-90% מהמקרים

• כאבים חזקים בבטן או בגב בהתאם למיקום הפרדות השליה

• התקשות הבטן

• לעיתים הופעת צירים

• במקרה של אחוז היפרדות נמוך, יכול להופיע דימום ללא כאבים

הטיפול המומלץ בהיפרדות שליה:

• הטיפול תלוי בחומרת הדימום

• בשל הסיכון לדימום חוזר ואף חזק מקובל אשפוז להשגחה והערכה

• במקרים של דימום חזק או שאינו פוסק, כשיש סימנים לסבל עוברי יבוצע ניתוח קיסרי

• כאשר הדימום אינו חזק ניתן לבצע יילוד

מהו המעקב הנדרש אחר אישה עם דימומים במחלקה?

• מעקב סימנים חיוניים

• מעקב מוניטור עובר לפי הוראה רפואית

• לקיחת בדיקות דם לפי החלטה רפואית

• ביצוע אולטרסאונד לפי החלטה רפואית

יש לדווח מידית לצוות במחלקה על:

• כאב פתאומי בגב או בבטן

• התחדשות הדימום – דם טרי בכול כמות שהיא

• הפחתה או העדר תנועות העובר