המערך הקרדיולוגי

הגורמים המנבאים התפתחות סוכרת, מחלות לב והטיפול בהם

המושג "סיכוי קרדיו מטבולי" מתייחס למכלול הגורמים המנבאים התפתחות סוכרת ומחלות לב. התערבויות לשינוי אורחות חיים החל מגיל צעיר יכולות בהחלט להפחית את הסיכון.

מהרהורי הלב

איגוד רופאי הלב האמריקאי הגדיר לאחרונה כחלק מקמפיין הנועד להפחית את שיעור מחלות הלב, 7 מרכיבים המגדירים מהי "בריאות לב" אידיאלית. מרכיבים אלו המוכרים לכל, כוללים: הימנעות מעישון, שמירה על משקל גוף תקין, רמות כולסטרול וסוכר מאוזנות בדם, קיום פעילות גופנית סדירה, לחצי דם בטווח התקין, ותזונה מאוזנת הכוללת צריכה מוגברת של פירות וירקות ומתבססת על מרכיבי התזונה הים תיכונית. עבודות אפידמיולוגיות מראות כי אנשים העומדים ביעדים של לפחות חמישה מתוך שבעת מרכיבי בריאות אלה, סיכונם למות ממחלות לב וכלי דם קטן ביותר מ-80% לעומת אנשים אשר אינם עומדים כלל במדדי בריאות הלב. אולם הבעיה טמונה בכך שרק אחוזים בודדים מהאוכלוסייה הבוגרת (10%-15%) עומדים ביעדים אלה.

כאשר בוחנים את מגמות התפתחות גורמי הסיכון למחלות לב בעשור האחרון במדינות המערב, ניתן לראות כי חלה הטבה באיזון לחצי הדם וברמות הכולסטרול בדם, ומגמת ירידה בכמות המעשנים. זאת בזכות מודעות הולכת וגוברת מצד הציבור הרחב והוכחות טיפולים תרופתיים מוצלחים. בניגוד למגמה זו, חלה עלייה משמעותית בשיעור ההשמנה הבטנית והפרעות במאזן הסוכר בדם באוכלוסייה. אין זה מפתיע אם כן, כי השמנה וסוכרת התפתחו למדדי אפידמיה בשנים האחרונות ברבות ממדינות העולם והן צפויות לעכב את הירידה בתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם אשר נצפית בשנים האחרונות במדינות המערב, כולל בישראל.

שימו לב, תסמונת מטאבולית

המושג "סיכון קרדיומטבולי" מתייחס למכלול הגורמים התורמים להתפתחות מחלות לב ו/או סוכרת. התסמונת המטבולית מאגדת גורמי סיכון הכוללים השמנה מרכזית (בטנית), יתר לחץ דם, חוסר סבילות לגלקטוז (רמות סוכר גבוהות בדם) והפרעות בשומני הדם האופייניות למצב זה וכוללות – רמות גבוהות של טריגליצרידים מחד ורמות נמוכות של כולסטרול HDL  (הכולסטרול ה"טוב") מאידך. נוכחות של 3 מתוך 5 מרכיבים אלו, מגדירה אבחנה של תסמונת מטבולית, ומאפשרת לזהות אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת ומחלות לב, ולטפל בהם בהתאם. קיום תסמונת מטבולית מכפיל את הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם לאורך החיים, ושילוב מרכיבי התסמונת המטבולית עם מחלת הסוכרת מעלה את הסיכון היחסי למחלת לב כלילית אף פי חמש.

הכל בגלל אורח החיים

השכיחות של התסמונת המטבולית גבוהה ומגיעה לכ – 1/3 מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב. ישראל אינה נמצאת הרחק מאחור. חלק קרדינאלי מהעלייה בשכיחות התסמונת המטבולית קשור לאורח החיים המערבי, הכולל דיאטה עשירת קלוריות המורכבת מזמינות גבוהה של מזונות מתועשים, זולים וטעימים לחיך, אך עשירי אנרגיה ובעלי ערך תזונתי ירוד. בד בבד, התפתחות אורח החיים המערבי אשר כלל תהליכים כגון עיור, תיעוש, מחשוב והתפתחות תחבורה ממונעת, הביא לירידה ניכרת בכמות הפעילות הגופנית אותה אנו מבצעים הן בשעות הפנאי והן במסגרת שעות העבודה. נתוני משרד הבריאות בישראל מצבעים על כך שאורח חיים יושבני מאפיין מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, ורק לכ-30% מהאוכלוסייה הרגלי פעילות גופנית המוגדרים כבדרגה בינונית לפחות. מרכיבים נוספים המשפיעים על מאזן האנרגיה לרעה כוללים הפחתה בכמות שעות השינה, השפעת מזהמים סביבתיים וגורמים הטמונים בשילוב בין גנטיקה וסביבה.

הצריכה הקלורית הגבוהה מצד אחד וההוצאה האנרגטית הדלה מאידך גוררים מאזן אנרגיה חיובי בגוף, היות ואין לנו עוד צורך לאגור אנרגיה בגופנו לשעות דחק ומחסור, כפי שהיו צריכים אבותינו בעבר. שינויים אלו גורמים לתהליכים פיזיולוגים שליליים כגון תנגודת לאינסולין וחוסר סבילות לגלוקוז, הפרשה של מתווכים דלקתיים בגוף ונטייה לקרישיות יתר. כמו כן רקמות השומן בגוף אשר לא יכולות להתמודד עם עודף אנרגיה, מסיטות את חומצות השומן לאיברים פנימיים, לכבד, לשרירים וללב שם הם גורמים להפרעות מטבוליות. כל אלו מעודדים התפתחות סוכרת וסיבוכיה העיקריים מחלות לב וכלי דם הכוללים התקפי לב, אי ספיקת לב, שבץ מוחי ומחלות כלי דם היקפיים.

משנים סגנון

הגישה הטיפולית מבוססת קודם כל על שינוי אורחות חיים, אשר הינו הבסיס הטיפולי במרכיבי התסמונת המטבולית. הפסקת עישון, הגבלה קלורית מתונה והתאמה תזונתית, פעילות גופנית סדירה בעצימות בינונית, הפחתה במשקל (אף של 5%-7% ממשקל הגוף), יכולים לשפר את כל מרכיבי התסמונת המטבולית, להקטין את הסיכון הקרדיומטבולי ולעכב בשיעור ניכר את הסיכוי לפתח סוכרת וסיבוכיה. יש לנטר במקביל באופן תקופתי את לחצי הדם, רמות סוכר בדם, פרופיל השומנים, משקל הגוף וההיקף המותני, ובמידת הצורך להתאים טיפול תרופתי. בנוסף, יש לבצע הערכה של דרגת הסיכון לפתח טרשת עורקים קלינית, דהיינו מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ומחלות כלי דם היקפיים, ועל ידי כך לזהות אנשים הנמצאים בסיכון גבוה ואשר זקוקים לטיפול מקיף ואינטנסיבי יותר.

לסיכום, המושג "סיכון קרדיומטבולי" מתייחס למכלול הגורמים המנבאים התפתחות סוכרת ומחלות לב. לאור האפידמיה המתפתחת של השמנה וסוכרת באוכלוסייה, התערבויות לשינוי אורחות חיים החל מגיל צעיר (שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה והימנעות מעישון), והתאמת טיפול תרופתי באנשים המזוהים כבעלי סיכון קרדיומטבולי גבוה, חיוניים להפחתת התחלואה והתמותה מסוכרת וסיבוכיה העיקריים – מחלות לב וכלי דם.

 לצורך השינוי באורחות החיים נדרשת גישה רב-תחומית המשלבת ייעוץ, הכוונה וטיפול של צוותי מקצועות הבריאות (רופאים ואחיות, תזונאים, מאמנים גופניים ויועצי בריאות), אך גם מדיניות בריאות המשקיעה בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא מגיל צעיר ומספקת משאבים לקהילה לצורך קידום שינוי בהתנהגויות בריאות.​

מדברים על זה בפורומים - קרדיולוגיה
לרווחת המטופלים - שו"ת און-ליין

​פרופ' משה פליגלמן, פרופ' מ"ק רונן יפה, ד"ר אסף דנון וד"ר חורחה שליאמסר עונים און-ליין על שאלות הגולשים בתחום הקרדיולוגיה באתר הכרמל:

 

שאלות בתחום רפואת לב
מאת ד"ר רונן יפה

שאלות ותשובות און ליין ממומחי המחלקה

פורום שאלות על צינתורים
מאת ד"ר רונן יפה

שאלות ותשובות און ליין!