העלייה העולמית בתוחלת החיים היא טובה ומבורכת, אך יכולה להביא איתה כמה בעיות ואתגרים שלא הכרנו בהיקפים כאלה בעבר. ככל שהאוכלוסייה מתבגרת, אנחנו נתקלים ביותר ויותר אנשים מבוגרים שמתקשים לבצע פעולות בסיסיות, (פעולות שבעבר עשו ללא כל מאמץ מיוחד). לעיתים זה זיכרון מטושטש, או פעילות מוטורית פשוטה. אנשים במצב כזה זקוקים לשיקום כדי לחזור ולתפקד.
כשמצב כזה מתרחש בקרב אוכלוסיה צעירה, ברוב המקרים מדובר בתוצאה של תאונה או מחלה קשה. ככל שעולים עם הגיל, ובוודאי כשמגיעים לגיל זקנה, גם תאונות קטנות יותר, שיכולות להראות קלות יחסית עלולות לגרום לנזק רציני. נפילה, זיהום או אירוע מוחי הם רק חלק מהמקרים הנפוצים ביותר שיכולים לגרום לנזק תפקודי משמעותי. השיקום מתאונות כאלה לא פשוט כלל, כיוון שמדובר באנשים מבוגרים, בעלי רזרבה מוגבלת, והם נחשבים שבריריים ופגיעים יותר מלכתחילה. לעיתים הם גם מבולבלים ומטושטשים ובעלי סבילות נמוכה יותר מאנשים צעירים.
מהן הבעיות הנוירולוגיות האופייניות לאוכלוסייה המבוגרת?
בבית רבקה בפרט, אך גם בבתי חולים אחרים ובקהילה מעניקים טיפול וסיוע למטופלים מבוגרים שעברו אירוע מוחי, שחוו ירידה קוגניטיבית, שמתמודדים עם מחלות נוירולוגיות (פרקינסון או דמנציה למשל) או הסובלים מהפרעות בתנועה ובשיווי המשקל.
מהו שיקום נוירו-גריאטרי?
נוירו-גריאטריה הוא בעצם תחום העוסק בתפקוד הנוירולוגי של הקשישים. מטרתו של השיקום הנוירוגריאטרי הוא לאפשר לכל מטופל שיגיע אלינו לשפר את היכולות הקוגניטיביות שלו ככל שניתן. השיקום קריטי כדי להחזיר את המטופל למצב הטוב ביותר האפשרי, וחשוב מאוד שייעשה על-ידי טובי המומחים בתחום.
חשוב לדעת כי לפעמים המטופל לא יחזור להיות כפי שהיה, ויישאר עם מגבלה חדשה. כשליש מהמטופלים בבית רבקה חוזרים לביתם כמו שהיו, אך חלקם חוזרים בתפקוד חלקי יותר וחלק נוסף נאלצים לעבור לבתי אבות בשל ירידה תפקודית משמעותית.
מתי יש צורך בשיקום נוירו-גריאטרי?
לאחר תאונה, או כל אירוע טראומתי אחר, עלולות להופיע תופעות משניות לא פשוטות, שצריך להתמודד איתן. התופעות יכולות להתבטא פעמים רבות כחולשה בגפיים, הפרעות בהליכה ובשיווי המשקל, חוסר איזון ותיאום בתנועות, קושי בדיבור ובבליעה וליקויים קוגניטיביים אחרים. חשוב להתחיל בתהליך השיקום מוקדם ככל הניתן, וכך ניתן יהיה להעלות את סיכויי ההצלחה.
למרות שקיימים כללים משותפים לשיקום נוירולוגי באופן כללי, כל מצב או מחלה נוירולוגית דורשת התערבות מעט שונה אחת מהשנייה. צורכי השיקום שונים מאוד על פני ספקטרום הליקויים הנוירולוגיים הקשורים למצבים כמו אירוע מוחי, מחלת פרקינסון, טראומה בעמוד השדרה או פגיעה מוחית טראומטית. שיקום יכול לכלול תחום יחיד או שילוב של מספר תחומי התמחות שונים (רפואה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת לדוגמה), בדרך כלל בסביבה מותאמת למטופל ולפי התחשבות במצבו. יש לציין, כי גם האבחנה שקובעת איזה שיקום יצטרך המטופל משתנה בין מטופלים בהתאם לגורמים השונים לירידה התפקודית.
היכן ומתי מתבצע השיקום הנוירו-גריאטרי?
שיקום מורכב שכזה ראוי ורצוי שייעשה במוסד רפואי שמתמחה בתחום, ובית רקבה הוא בהחלט אחד המובילים בארץ בתחום. אך עוד לפני שמטופל שזקוק לשיקום שכזה יגיע אלינו, במקרים רבים השיקום יתחיל עוד בבית החולים הכללי שבו אושפז תחילה המטופל (לטובת טיפול או ניתוח). מומלץ להתחיל בתהליך השיקומי כבר שם כדי להיות מסוגלים לשמור על הרצף הטיפולי ההכרחי מול מוסד השיקום במקביל לא לבזבז זמן שיקום חשוב.
איך מגיעים לשיקום נוירוגריאטרי בבית רבקה?
מי שמפנה את המטופלים לשיקום הן קופות החולים באמצעות היחידה להמשך טיפול, וזה קורה לרוב עוד לפני שהמטופל משוחרר מבית החולים שבו התאשפז לראשונה. אז יצטרכו בני המשפחה שלו יחד עם אנשי קופת החולים לקבל החלטה חשובה לגבי המשך השיקום. בהחלטה חשובה שכזאת יש לקחת בחשבון כמה גורמים:
- סיבת ההידרדרות במצב
- את המצב בו היה המטופל לפני ההידרדרות
- רמת ההכרה של המטופל
- רמת היציבות הרפואית
- הצורך הסיעודי
- המוטיבציה של המטופל לטיפול
- וכמובן גם את העדפת המטופל ומשפחתו
מהם שלבי השיקום הנוירוגריאטרי?
כל שיקום שכזה מורכב ממספר שלבים, אך כל מקרה נבחן לגופו, כאשר תחילה עלינו לבצע הערכה כוללנית של הירידה התפקודית שחווה המטופל. ההערכה הראשונית תתבצע לרוב עוד בבית החולים ותימשך במוסד השיקומי וכוללת שלושה מרכיבים:
זיהוי ליקויים חדשים – נשים לב אם המטופל סובל מהפרעות שלא סבל מהן בעבר כמו חוסר יציבות בהליכה, חולשה בגפיים או קשיים קוגניטיביים אחרים. לאחר שנזהה את הליקויים החדשים ננסה להבין האם כולם נגרמו כתוצאה מהאירוע שעבר המטופל או שאולי קיימות סיבות נוספות להידרדרות במצב. זיהוי הליקויים מאפשר לנו לבנות תוכנית התערבות פרטנית, ובשלבים הבאים להתאים את אסטרטגיית השיקום באופן אישי למטופל.
הערכת בריאות כללית – חשוב שנכיר את המצב הבריאותי של המטופל, ושנדע לגבי מחלות מהן הוא סובל, לדוגמה מחלות שרירים ושלד, מחלות לב או ריאה, הפרעות אפקטיביות וכדומה. חלק מהמצבים יכולים להיות הפיכים וטיפול בהם יכול לשפר את תוצאות השיקום, ומצד שני קיימים גם מצבים לא הפיכים שאיתם נאלץ להתמודד.
לאחר שנבצע הערכה כוללנית של מצב המטופל, נבצע הערכה לגבי הסביבה שלו:
הבנת הסביבה הפיזית – חשוב שנבין האם המטופל גר בבית דו-קומתי, או שעליו לעלות במדרגות בכניסה לביתו, ואם הדבר אפשרי נרצה גם לבקר בביתו ולהבין את תנאי המחייה שלו.
הבנת התמיכה החברתית – תמיכה חברתית ורגשית היא חשובה ביותר כדי להבטיח את הצלחת השיקום, חשוב שנדע על קשרי המטופל עם משפחתו, והאם קיים מי שיתמוך בו במהלך השיקום ויעזור לו במקרה שיזדקק לכך.
הבנת המצב הכלכלי – האם המטופל יכול להעסיק מטפל צמוד, או לחלופין לשלם עבור שהייה במוסד השיקומי?
התמיכה הקהילתית – האם המטופל מקבל עזרה מביטוח לאומי? האם קיימת מסגרת אחרת שיכולה להשתתף במאמץ ולעזור מבחינה כספית או חברתית?
מהן גישות הטיפול השונות, ואילו אנשי צוות משתתפים בתהליך?
לאחר שמבינים את המצב הבריאותי והכללי של המטופל, את הליקויים החדשים ואת הגורמים התומכים, נוכל לפתח תכנית ניהול מעשית עם המטופל ובני המשפחה. תוכניות כאלה בדרך כלל כוללות אסטרטגיה לשיפור היכולות הפונקציונליות, הפחתת הביקוש, או שתיהן יחד.
יישום התכנית השיקומית היא משימה הדורשת תיאום בין אנשי מקצוע רבים, יחד עם המטופל ומשפחתו והמטפלים הנלווים. בשביל להבטיח את ההצלחה המקסימלית נפגשים פעם בשבועיים לישיבת צוות בה נסקור את מצב המטופל ונדון בשיפור או בשינוי במצבו ונעדכן את התכנית בהתאם לכך.
הצוות הרב-מקצועי של בית רבקה כולל רופאים, צוותים סיעודיים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, תזונאים, קלינאי תקשורת ועוד.
מהי אסטרטגיה לשיפור היכולות?
אם נבחר באסטרטגיות האלה, סימן שהמומחים שלנו מאמינים שניתן לשפר את הליקויים על ידי הפעולות שיוחלטו, שיעזרו למטופל להתמודד עם אתגרים פיזיים וסביבתיים. האסטרטגיה בדרך כלל תכלול את האמצעים הבאים:
פעילות גופנית – בהתאם למצב המטופל, נדרוש לבצע פעילות גופנית הכוללת את הפעלת שרירי השלד על מנת לשפר או לשמור על מרכיב אחד או יותר של הכושר הגופני, חיזוק השרירים, העלאת מצב הרוח ושיפור היכולות הקוגניטיביות.
התערבות תזונתית – בעזרת אנשי המקצוע שלנו נתאים למטופל תפריט אישי, ובמידת הצורך נשלב בו תוספי תזונה שיעזרו בתהליך השיקום.
התערבות תרופתית – בעזרת משככים נפחית את הכאבים הכרוניים, ובמידת הצורך נשתמש גם בתרופות נוגדות דיכאון, לאיזון לחץ הדם, או לכל בעיה שנזהה. לחלופין נפסיק טיפול תרופתי לא נחוץ.
שימוש במכשירים מסייעים – במהלך השיקום נשתמש במגוון מכשירים שונים שקיימים במרכזי השיקום שלנו ויכולים לעזור בתהליך, במיוחד במצבים של פגיעות גפיים.
מהי אסטרטגיה להפחתת הביקוש?
אם לא ניתן לשפר מספיק את יכולת התפקוד הגופני של המטופל בעזרת טיפול במצב הבריאותי הבסיסי או בשימוש בטכניקות כמו פעילות גופנית בלבד, נפעיל אסטרטגיות להפחתת דרישות המשימה. גישה כזאת של צמצום הביקוש אומרת שצוות רב-מקצועי יסייע למטופל לשמור על תפקודו למרות הפגיע הפיזית שתישאר.
במצב כזה הצוות פונה להיעזר גם בעזרים הבאים:
מכשירי עזר וציוד אדפטיבי – הליכונים, אביזרי עזר, התאמת כיסא אמבטיה, שימוש במושב מוגבה לאסלה וכדומה.
אימונים אדפטיביים – מטרתם לעזור למטופל ללמוד אסטרטגיות התמודדות עם בעיות שאיתן הוא עשוי להתמודד.
שינויים סביבתיים – למשל הוספת מעקה אם צריך, חיבור רמפה לכיסא הגלגלים, או כל דבר שיקל על חיי המטופל.
הגדלת העזרה האנושית – על ידי פנייה לביטוח לאומי להסדרת העזרה הנחוצה, ובמידת הצורך קבלת אישור להעסיק מטפל צמוד.
חשוב לזכור, כל מטופל מגיע אלינו במצב שונה, ואין פתרון קסם לשום דבר. תהליך השיקום ואורכו משתנים בין מטופל למטופל וכך גם התוצאות, כמעט כמו בכל טיפול אחר, גם כאן שיתוף פעולה ומוטיבציה של המטופל ושל קרוביו יכולים לתרום משמעותית לסיכויי ההצלחה של השיקום.
ד"ר יוליה בוגייבסקי, מנהלת מחלקה ב' לשיקום נוירו-גריאטרי.
שיקום נוירולוגי בבית רבקה
