תחומי שיקום ורפואה

התמודדות עם שבר בירך היא אירוע משמעותי ומאתגר מאוד לאוכלוסייה המבוגרת בשונה מצעירים שעוברים (חלילה) תאונה המובילה לשבר. ברוב המקרים אנשים צעירים יחזרו לתפקוד רגיל לאחר השיקום, אנשים מבוגרים לעומת זאת מתמודדים עם שבר קשה יותר, לאו דווקא במובן הפיזי שלו.

שבר בירך – שבר בחיים

בגיל המבוגר, שבר בירך הוא פעמים רבות נקודת מפנה במהלך הדרגתי של הידרדרות ביכולות התפקודיות הנמשך לאורך שנים הן בתפקוד הפיזי והן בתפקוד הקוגניטיבי. בשל ההשבתה החדה של יכולת המטופל ללכת באופן חופשי עקב כאב וחולשת שרירים נחשף הפער בין המצב שקדם לשבר בו האדם היה עצמאי בתפקודו למצב של מטופל הזקוק לעזרה צמודה.

אם לפני השבר ניתן היה לראות סימנים ורמזים לאותה ירידה, (למשל קושי לזכור תאריכים, שמות, דברים שנאמרו, השארת גז פתוח, או קושי בשליפת מילים מוכרות), לאחר נפילה ושבר ירך הקשיים האלו מתגברים והביטוי הקליני שלהם יותר ברור למטופל, לבני משפחתו ולצוות המטפל. בני המשפחה פעמים רבות מופתעים מההדרדרות, משום שעד לאירוע החריף (שבר) התייחסו לשינויים כחלק טבעי מהליך ההזדקנות ללא הבנה שמדובר במחלה המתקדמת לאיטה.

מהו אחוז ההצלחה בשיקום לאחר שבר בירך?

אחרי דברי הפתיחה שעלולים אולי להרתיע, אנחנו רוצים להדגיש שבעזרת טיפול נכון ובשיתוף פעולה של המטופל ומשפתתו ניתן לטפל ברגל הפגועה, לחזק שרירים, לאזן כאב וגם להחזיר חלק מהיכולות התפקודיות שנפגעו. כ-80% מהמטופלים שמגיעים לבית רבקה מצליחים להשתחרר לביתם. זאת בזכות הגישה בה אנחנו נוקטים בבית רבקה – עבודה נמרצת של כל הצוות הרב-מקצועי והתייחסות לכל המצוקות הפיזיות, הקוגניטיביות והרגשיות של המטופל מתוך מטרה להעמידו על הרגליים מהר ככל האפשר. כל יום שמטופל אינו פעיל ואינו הולך פוגע בסיכויו להחלים ולהשתפר בתפקודו.

מהו אופי הטיפול בבית רבקה?

במקרים מסוג זה חשוב להסתכל על כל מטופל בראייה הוליסטית, לנסות להבין מה יקדם את ההחלמה שלו. מעבר לטיפול השיקומי הכולל טיפול פיזיותרפי ועל-ידי מרפאה בעיסוק יהיו מטופלים שיזדקקו להתאמת הטיפול התרופתי, לבירורים רפואיים נוספים, להתאמת אביזרי עזר, להערכה של מצבם הקוגניטיבי והרגשי ולהבנת האמצעים להקל על חזרתם לביתם עם עזרה מתאימה.

באופן כללי אנחנו מטפלים במספר ערוצים:

• הראשון - למצות את הפוטנציאל השיקום של המטופלים ככל האפשר, לחזק אותם ולעזור להם לעמוד על הרגליים.

• השני – להכין תוכנית שחרור מתאימה לכל מטופל

• השלישי - לנסות למנוע כמה שיותר שברים עתידיים באמצעות טיפול מותאם אישית בירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס).

מכיוון שאין מטופל הדומה בדיוק למטופל אחר, ואלו המתקבלים למחלקה שלנו מגיעים במצב רפואי ותפקודי אחר, אנחנו מתאימים את הטיפול השיקומי ליכולת האישית של כל מטופל ולמטרות וייעדי הצלחה שלו.

מהם סוגי המטופלים הזקוקים לשיקום לאחר שבר בירך?

1. מטופלים סיעודיים - מטופלים עם שבר ירך, שהגיעו מלכתחילה עם מחלות כרוניות, כגון: מחלת פרקינסון, מחלת לב וירידה תפקודית משמעותית. למעשה, הם היו סיעודיים עוד לפני השבר, וכדי שלא ישתחררו לבית אבות ויהיו מרותקים לכיסא גלגלים, המטרה שלנו היא לשפר את איכות הקימה מהמיטה והמעבר לכיסא הגלגלים. כך, יוכלו לחזור הביתה, עם מטפל צמוד.

2. אוכלוסיית הביניים - מטופלים עם מגוון רחב של יכולת תפקודית ומחלות כרוניות שהסתדרו עם עזרה חלקית טרם השבר והיו מסוגלים ללכת. היעד במקרה זה הוא ללמד אותם להתנהל בבית בבטחה בצורה הטובה ביותר ולקבל החלטה משותפת לגבי מידת העזרה לה הם יזדקקו עם שחרורם.

3. מטופלים עם תפקוד גבוה - מטרתנו היא לאפשר להם לחזור לפעילות יומיומית עצמאית. אצלם נתמקד בקצב ואיכות ההליכה, חצייה בטוחה של הכביש, חזרה לפעילות פנאי וכדומה.

מהו משך השיקום בבית רבקה?

זמן השיקום משתנה בין אדם אחד לשני בהתאם ליכולתו התפקודית והמטרות הטיפוליות, אך בממוצע אורך השיקום כ-35 ימים.

מיהם המטפלים בשיקום שכזה?

שיקום של שבר בירך מצריך שילוב ומעטפת של מומחים וטיפולים: צוות רופאים מומחים, צוות הסיעוד (אחים ואחיות), מטפלים בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, דיאטניות, עובדים סוציאלים ועוד.

פיזיותרפיה – העבודה מתמקדת על חיזוק שרירים, שיפור יכולת תנועתית במיטה. מטרה חשובה היא השגת היכולת לקום מהמיטה – לכיסא ולהגיע ליכולת הליכה. בנוסף, פעילות לשיפור שיווי משקל, הגדלת טווח תנועת המפרקים, סיבולת לב ריאה וכדומה.

במקביל לעבודה פרטנית של הפיזיותרפיסט, מתקיימת פעילות באמצעות מכשירים בחדר כושר לצורך חיזוק שרירים, שיפור סיבולת למאמץ, ושווי משקל. אחד מהם הוא מכשיר ייחודי שנקרא Alter G המיועד למטופלים שמתקשים לעמוד על רגליהם ולשאת משקל. באמצעות מכשיר זה המטופלים מבצעים את הפעילות תוך הפחתת משקל גופם ובהדרגה מתחזקים ומצליחים לעמוד בכוחות עצמם וללכת. פעילות נוספת מתבצעת עם מכשירי מציאות מדומה שמטרתם לעבוד על יציבות, שיוויי משקל בנוסף לחיזוק ושיפור הסיבולת.

הוא צד חשוב ותומך בכל פעילויות הללו. ההתמקדות היא בתפקודי היומיום, איך להתלבש ולהתרחץ לבד, האם יש צורך באביזרי עזר, איך חוזרים לשגרה, איך מתאימים את הבית למצב החדש, עם הציוד המתאים. כל זה בראייה כוללת של כלל הפרמטרים.

קלינאית תקשורת – לכאורה שבר בירך לא קשור דווקא לקלינאות תקשורת, אך כאן הטיפול יכול להיות משלים בעבור מטופלים המתקשים בבליעה או שמתמודדים עם מחלות נוספות, והרי ציינו כבר כי בעבור מטופלים רבים השבר בירך מגיע לאחר ירידה תפקודית שיכולה לכלול גם פגיעה בדיבור או בבליעה וכדומה.

עובדת סוציאלית – חלק חיוני בעזרה, הוא תכנון השלב הבא: איך משתחררים הביתה ואיזו עזרה מתאפשרת, הדרכה של בני המשפחה, פנייה למוסדות כמו ביטוח לאומי או משרד הפנים. בנוסף יש חשיבות גדולה לליווי ולהענקה של תמיכה רגשית למטופל ובני המשפחה/

מעקב רפואי – חשוב כמובן לעקוב גם אחר תוצאות הניתוח לקיבוע השבר, האם הצלקת מתרפאת, האם אין התפתחות סיבוכים שכיחים ואם כן לטפל בהם. אל המחלקה לשיקום אורתופדי מגיע אורתופד מומחה מבית החולים בילינסון שנותן ייעוצים למטופלים אצלם יש חשד להתפתחות זיהום, בעיה בקיבוע השבר ועוד.

התמיכה רפואית כוללת איזון של הטיפול תרופתי, ומענה רפואי גם למחלות רקע ולקשיים אחרים שצצים לאורך הדרך.

מה הכלים שיסייעו להצלחת הטיפול?

1. מוטיבציה של המטופל. ככל שהמוטיבציה של המטופל גבוהה, כך סיכויי ההצלחה גדלים, משום שהוא ישתף פעולה, יתאמץ ויתמיד בטיפולים.

2. תמיכה של בן משפחה. תמיכה כזאת מאפשרת למטופל להרגיש מוגן יותר ומייצרת אצלו תחושת מסוגלות.

3. יכולת קוגניטיבית. יכולות קוגניטיביות גבוהות יאפשרו להתקדם להישגים תפקודיים טובים יותר. אבל חשוב להדגיש, שבזכות הטיפול המקיף, גם חולים במחלות נוירולוגיות כמו דמנציה הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים.

מה שונה בטיפול בתקופת קורונה?

בתקופת הקורונה, אנחנו נאלצים להימנע מכניסת מלווים ובני משפחה קרובים. יחד עם זאת, אנחנו עושים את מירב המאמצים לייצר קרבה ושיתוף של בני המשפחה, גם מרחוק, בעזרת שיתוף בני המשפחה בהתקדמות יקירם באמצעות שיחות זום ועוד. כל אלו נועדו לייצר ולהעניק תחושה של בית עבור המטופל בכל פרמטר שיזדקק לו. אנחנו כמובן תקווה שבקרוב מאוד נוכל לחזור לשגרה ולאפשר את תמיכת בני משפחה גם מקרוב.

לסיכום, אנחנו כאן, בבית החולים בית רבקה פועלים על מנת להעניק את הטיפול המלא והמקיף לאחר שבר ירך עם יחס חם וצוות מסור ומקצועי, לעזור בהתמודדות לאחר השיקום, להכניס אור וחיים מחודשים, לספק את כל הנדרש, כדי להעניק תקווה, איתה יחזור הביתה ולהעמיד את המטופל בחזרה על הרגליים, תרתי משמע.

פרופ' אביטל הרשקוביץ, MD היא מומחית בגריאטריה ורפואת משפחה, מנהלת מחלקות ד' בבית רבקה - מרכז רפואי שיקומי גריאטרי מקבוצת כללית ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב 

אולי יעניין אותך גם

>> שיקום גריאטרי
>> שיקום לאחר החלפת מפרק ברך וירך