בעבר, בתום תקופת אשפוז ארוכה, היו מטופלים קשישים רבים, נשלחים לביתם ברמה תפקודית נמוכה, כושר בסיסי ירוד ובעקבות כך גם מצב מנטלי ירוד. לכאורה, אדם מבוגר הנזקק לאשפוז ארוך טווח, נכנס לבית החולים עם בעיה אחת וקיבל את הטיפול הרפואי כדי לרפא אותה, אך יצא עם בעיה אחרת, והפך מאדם מתפקד וחולה, לאדם סיעודי ונזקק.
מי שנפגע מהמצב הוא לא רק המטופל עצמו, אלא בעיקר בני המשפחה והקרובים שהתקשו להתמודד עם המצב החדש, בו הם נאלצים לסייע ליקירם בפעולות יומיום פשוטות כמו להתלבש, להתקלח ואף לסייע בזמן היציאות. המצב הזה כאמור מביא הרבה אתגרים גם לקשיש וגם לבני המפשחה.
עם השנים למדנו להבין שיש קשר ישיר בין אשפוז ארוך טווח (בעיקר בשכיבה) לבין ירידה דרמטית בתפקוד הכללי של המטופל. המצב החדש שנוצר נקרא למעשה בשפה המקצועית ''נסיגת כושר'' (Deconditioning) וכשמו כן הוא - הכושר נסוג לאחור ומתדרדר.
מהי ירידה תפקודית ונסיגת כושר?
גוף האדם בנוי להיות בתנועה, אולם בזמן שכיבה ממשוכת, בכל גיל, ובוודאי בגיל מבוגר,
אנחנו חווים מצב חדש של ''דלדול שרירים'' שהוא למעשה ירידה בנפח השרירים ובכוח השריר, ברמה של 1%-2% מדי יום. זהו מצב נתון שעלול לייצר בעיות בריאותיות חדשות אצל כל בני האדם, בטח ובטח כאשר מדובר על אדם מבוגר שמלכתחילה הגיע לאשפוז בגלל גילו המתקדם והבעיות הרפואיות הנלוות לו.
כאשר מסתכלים על התמונה השלמה, יש להכניס למשוואה גורמים נוספים שעלולים להיווצר בעקבות המחלה שבגינה הוא אושפז מראש, כגון: הפרשת חומרים דלקתיים מסוימים שפוגעים בשרירים, התייבשות, ירידה באיכות התזונה, ירידת לחץ דם ותחושה כללית ירודה בגין מצבי רוח. לא תמיד אפשר למנוע נסיגת כושר, אך כמו רוב המצבים הרפואיים, זיהוי מוקדם יכול לסייע מאוד בטיפול, מנגד, ירידה תפקודית חמורה אצל קשישים, שלא זוכה לטיפול מסודר, עלולה להפוך למצב בלתי הפיך.
כיצד ניתן לזהות ירידה תפקודית מבעוד מועד?
גיל המטופל ומצבו הבריאותי טרם האשפוז: אם מדובר על אדם בגיל מתקדם שנכנס לאשפוז כאשר מצבו הבריאותי בחיי היומיום אינו כשורה, יש סבירות גבוהה כי הוא נמצא בסיכון לירידה תפקודית במהלך האשפוז. דוגמה: אדם הנושק לשנות השמונים לחייו וברקע מחלות שונות ואשפוזים בעבר בכל הנוגע למערכת הנשימה, הלב, העיכול, הכליות וכדומה יהיה "מועמד" בעל סיכוי גבוה לירידה תפקודית.
סימנים מקדימים בזמן האשפוז: אם המטופל, מראה קושי בתפקוד בסיסי כבר בזמן האשפוז, כמו: צורך בעזרה לקום מהמיטה, צורך בעזרה להתקלח, קושי במעברים בין המיטה לשאר חלקי המחלקה, חולשה כללית, חוסר תיאבון ומצב רוח ירוד, יש לקחת את הסימנים האלה ברצינות יתרה ולהציף את הנושא בפני הצוות הרפואי, ולעיתים אף לדרוש פגישת ייעוץ עם רופא גריאטרי.
חשוב להבין כי למצב הרוח ורמת החיוניות הכללית של המטופל יש השפעה רבה על היכולת שלו להחלים. אנשים רבים נוטים לחשוב שברגע והמטופל יחזור לביתו, הוא ישוב למצב רוח מרומם, אך לצערנו זו לא תמיד המציאות. בפועל, כשלא מצליחים לאבחן ולטפל בירידה תפקודית בזמן, עשויים המטופל ובני משפחתו להיכנס למדרון תלול שהדרך ממנו חזרה כרוכה במאמצים גדולים, משאבי זמן ותחושת תסכול בלתי נמנעת של כל המעורבים.
אם זיהיתי ירידה תפקודית אצל יקירי בזמן האשפוז – מה עליי לעשות?
חשוב להבין כי מעבר לסימנים המקדימים, חשוב להפעיל שיקול דעת ושכל ישר בכל אשפוז ארוך טווח של קרוב שלנו, להציף בפני הצוות הרפואי את החששות שלנו למצב חדש של ''ירידה תפקודית'' והשלכותיה, לדרוש מעורבות של רופא גריאטרי ולעיתים אף של עובד סוציאלי מטעם המחלקה. בעיקר יש להתעקש על קבלת מענה הולם למצב העתידי העלול להתרחש, ולא להסתפק בתשובות לקוניות המנסות לשכנע אתכם כי זה המצב המקובל אצל קשישים בגיל מתקדם וכי אין פתרון הולם.
איך מטפלים בירידה תפקודית ונסיגת כושר בבית רבקה?
בית רבקה הוא למעשה מרכז לטיפול ושיקום עם התמחות בשיקום גריאטרי. בבית רבקה זוכים המטופלים ליחס רפואי צמוד שכל מטרתו היא להחזיר את המטופל למצב תפקודי כפי שהיה לפני האשפוז המדובר, ולמנוע מצב שבו מטופל חוזר לביתו מבית החולים והופך סיעודי (עד כמה שניתן כמובן).
שיטת הטיפול בבית רבקה היא באמצעות טיפול שיקומי המורכב על ידי צוות רב-תחומי:
תחילה אלו הרופאים שתפקידים לאזן את המטופל מבחינה בריאותית, ולנסות לשמר את היכולות הפיזיות והקוגניטיביות הקיימות ולשפר את אלו שנפגעו.
הצוות הסיעודי מתמקד בשמירה על הכבוד האישי של כל מטופל, ודואג לנושא מעברים, האכלה ושמירה על סוגרים.
צוות פיזיותרפיסטים מסייע למטופל על בסיס יומי בכל הקשור לשיפור הליכה, כושר גופני, שימוש במדרגות, וכמובן חיזוק השרירים בחדר כושר ייעודי המצויד לתפארת וברמה גבוהה.
צוות מרפאים בעיסוק יעזרו למטופל לשפר תפקוד קוגניטיבי, מוטורי ורגשי.
ומעל הכל, תשומת לב אישית וחמה לכל מטופל ומטופל, וזמינות לכל צרכי המשפחה הקרובה של המטופל.
צוות קלינאי תקשורת יבדקו בעיות דיבור שונות (למשל אחרי אירוע מוחי) ויטפלו בהן. הצוות הזה גם בודק הפרעות בליעה (בעיה לא נדירה בקרב זקנים) וכך יכול להתאים מרקם מזון הולם, כדי שהמטופל יקבל תזונה הולמת.
השירות הסוציאלי ילווה את המטופל מרגע קבלתו ויתחיל להכין את הקרקע ליום השחרור. ידאג להשגת העזרה הדרושה בבית, או להעברה למוסד הולם, ייתן תמיכה למטפל העיקרי, וגם יתמוך ככל יכולתו בבעיות נפשיות שמציג המטופל.
שירות התזונה יתאים בצורה מקצועית, תזונה הולמת התפורה על מידותיו של כל מטופל, עם התייחסות למצב בריאות, להעדפות, לבעיית אכילה ובליעה.
שאלו את המומחים של בית רבקה
חשוב לציין כי הצוות יודע לתת לכל מטופל ובני משפחתו, הדרכה מקיפה על המשך טיפול בבית, תרגילי כושר ופיזיותרפיה שאותם יש לבצע על פי הנחיות ולרוב על בסיס יומיומי. תחום השיקום מבוסס אמנם על הרבה עבודה של צוות מיומן, אך אם תהיה למטופל שלנו סביבה תומכת והוא יוכל להמשיך את התרגול בביתו, אין ספק כי הדרך שלו להחלמה תהיה מהירה יותר ומטיבה יותר.
אדם צריך במשך כל חייו לדאוג לבריאותו, להיות פעיל ככל שניתן, ולחזק את גופו כדי שיוכל לעמוד באירועי סטרס שמתרחשים ככל שאנו מזדקנים, ובכך למנוע נסיגת כושר ונסיגה תפקודית, אך אם המטופל הגיע חלילה למצב שכזה, ראוי שיקבל טיפול שיקומי מקיף ומקצועי, יחס חם וסבלני לו ולמשפחתו, במרכז שיקומי גריאטרי כמו בית רבקה.
