קיימים סוגים שונים של שיקום, אך השיקום הגריאטרי הוא יחיד ומיוחד. הוא יחיד ומיוחד כי הוא מטפל בין השאר באוכלוסייה מיוחדת, אוכלוסייה שברירית. הכוונה היא לאנשים בסיכון לירידה תפקודית, לתחלואה ולתמותה בעתיד הלא הרחוק. הסיבות לכך הן בדרך כלל דלדול שרירים מואץ, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית ושיבוש במערכת ההורמונלית. כל אלו משאירים את המטופלים לעתים קרובות חלשים ועייפים. מטרת השיקום היא להחזיר את המטופל, עד כמה שניתן, למה שהיה קודם.
מי זכאי או מתאים לשיקום?
כל אדם שעבר אירוע בריאותי שגרם לירידה בתפקוד, למשל מחלה קשה שהצריכה שכיבה ממושכת וחוסר פעילות, ניתוחים, שברים והחלפות מפרקים.
האם יש צורך בטופס 17 כדי להגיע לשיקום בבית רבקה?
כן. קופות החולים מממנות את השיקום באמצעות טופס התחייבות כספית (טופס 17).
כמה זמן יכול לקחת השיקום?
זמן השיקום תלוי בבעיה שבעטיה נגרמה הירידה התפקודית, בשיתוף הפעולה של המטופל ושל קרוביו בבעיות שונות שצצות במהלך השיקום.
ניתן לומר לדוגמה כי שיקום לאחר ניתוח שבר מפרק הירך אורך כחודש, ושיקום לאחר אירוע מוחי אורך כחודשיים עד שלושה – אך כאמור כל מקרה נבחן לגופו עם שקלול כך הגורמים והמשתנים הייחודיים לכל אדם.
איך ניתן להגיע לשיקום בבית רבקה?
המחלקה של בית החולים הכללי בה נמצא המטופל שזקוק לשיקום, שולחת חומר מתאים (דו"ח רפואי, דו"ח סוציאלי ודו"ח סיעודי) לוועדה המחוזית לוויסות חולים. חברי הוועדה קוראים את החומר ומאשרים שיקום. למטופל ולמשפחתו מוצעות מספר אפשרויות לשיקום כולל בית רבקה.
מהו שיקום יעיל ואיך עושים את זה?
כדי שהשיקום יהיה אפקטיבי צריך שיתקיימו חמישה תנאים:
- בעייה שניתן לטפל בה ושהיא לא מסובכת מדי (למשל שבר מפרק הירך לאחר ניתוח).
- מצב תפקודי קודם סביר (עצמאי או תשוש).
- תמיכה משפחתית (חשוב שיהיו מסביב בני משפחה אוהבים ואכפתיים).
- מוטיבציה (רצון להשתקם, שיתוף פעולה).
- יכולת לימוד (הפנמת החומר הנלמד, תרגול עצמי).
אילו קשיים יכולים לצוץ בשיקום?
אצל אנשים שהבעיות שלהם נכללות בסל הגריאטרי (דמנציה, דיכאון, עריריות, תפקוד קודם לקוי וכדומה) התנאים לשיקום יעיל שהזכרנו קודם, עלולים ללקות בחסר והשיקום עלול להיות קשה יותר, ארוך יותר ולעיתים, לצערנו, גם לא להצליח.
למה חשוב לשים לב בתהליך השיקום?
בשיקום אנו חייבים להתייחס למצב התפקודי של המטופל לפני שנזקק לשיקום ולמצב שלו עכשיו, ולראות איך ואם אפשר להתמודד עם השינוי. לדוגמה: אדם שבר את מפרק הירך ועבר ניתוח, הוא יכול בקושי ללכת, והוא גר בבניין בן 4 קומות ללא מעלית. ניתן לתאר איזו בעיה תהיה לו לעלות במדרגות עכשיו. לכן, כבר בתחילת השיקום יש לחשוב על אפשרויות שונות: שינוי מקום מגורים, התקנת מעלית, שימוש בזחליל ועוד.
דוגמה נוספת: אדם תפקד ברמה נמוכה לפני האירוע (היה תשוש ונזקק לעזרה ברחצה ובהלבשה), וכעת הפך לסיעודי. צריך לחשוב על העזרה אותה יצטרך לקבל: עזרה מקסימלית מביטוח לאומי, מטפל עובד זר או העברה לבית אבות.
מי יכולים לעזור למטופל ולמשפחה במהלך השיקום?
השיקום בגריאטריה הוא כוללני, אבל מי שחשובים במיוחד הם העובדים הסוציאליים, שאחראים על נושא המוסדות השונים ויש להם קשר עם בעלי התפקידים בקהילה ובמוסדות. העובדים הסוציאליים מדריכים את המשפחה, את המטופל ואת הצוות המטפל לגבי הכיוון האפשרי של השיקום, ומה צריך כל אחד לעשות כדי לקדם את הנושא.
כדי לשחרר את המטופל ולסיים את תהליך השיקום, חשוב להיות מגויסים לכך כבר מההתחלה. יש לנסות לתכנן דברים כי הכול לוקח זמן. מותר לטעות ולשנות תוך כדי תנועה, אך כדאי שיהיה קו מנחה של מה עושים ואיך פועלים, כבר מהתחלה.
מה עושים הצוותים השונים במחלקת השיקום?
יש צוותים רבים וחשובים שעליהם נדבר: הצוות הפרה-רפואי, הצוות הסיעודי, השירות הסוציאלי, ושירות הדיאטה. לכל אחד תפקיד חשוב כשלעצמו בתהליך השיקום, וכולם פועלים ביחד כדי לעזור למטופל.
הצוותים הפרה-רפואיים: מדובר בפיזיותרפיסטים במרפאים בעיסוק ובקלינאי תקשורת, הם אחראים על החלק הלימודי של השיקום. הפיזיותרפיסטים מלמדים ניידות, מעברים, שיווי משקל ועוד. המרפאים בעיסוק מלמדים תפקוד גופני, ומנסים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי והנפשי של המטופלים. קלינאי התקשורת מטפלים במטופלים עם ליקוי בדיבור למשל בעקבות אירוע מוחי וגם בודקים את נושא הפרעות הבליעה ששכיחות למדי בקרב אוכלוסייה זקנה ופגועה.
השירות הסוציאלי: עוסק בקשר בין המטופל למערכת התמיכה שלו, בודק את כל הבעיות שעלולות לפגוע בשיקום, בעיות משפחתיות, כלכליות. עוזר במציאת עזרה ביתית, למען חזרה חלקה בקהילה או לחלופין העברה למוסד. לעיתים מסייע בטיפול נפשי ועוזר לצוות הרפואי בסוגיה זו.
השירות הדיאטני: מטפל בסוגיית תזונת המטופל, הערכת מצב תזונתי, תפירת תזונה הולמת כללית ותוספי מזון, תוך תשומת לב לבעיות כמו הפרעות לעיסה ובליעה בשיתוף פעולה בתחום זה עם קלינאי התקשורת.
הצוות הסיעודי: המטרה של הצוות הסיעודי (אחים ואחיות) היא לשמר את כל ההצלחות של המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים. זה הצוות שנמצא בקשר רציף ויומיומי עם המטופל ואמור ליישם בפועל כל התקדמות שלו בתהליך השיקום.
כאשר הצוות הפרה-רפואי, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, מגיע להישגים בזמן הטיפול הפרטני, הצוות הסיעודי אמור ליישם ולשמר את ההישגים. למשל לעודד את המטופל ללבוש חולצה לבד, לצאת לבד מהמיטה תחת השגחה ולהתיישב לבד בכיסא. הם למעשה מיישמים ומשמרים את כל מה שהמטופל למד עם המטפלים הפרה-רפואיים. חובה לשתף את כל גורמי הטיפול בתהליך השיקום שעובר המטופל, והכי חשוב – את הצוות הסיעודי.
אילו פרויקטים שיקומיים מתקיימים בבית רבקה?
אנחנו מתעסקים בנושאים חשובים ייחודיים: שליטה על סוגרים למשל. בבית רבקה יש פרויקט החזרת יכולת השליטה על שתן שנקרא "טיפה". עוסקים בו בעיקר אנשי הריפוי בעיסוק ואנשי הסיעוד.
חשוב לציין כמובן, כי כמו שבטיפול הגריאטרי לא מתעסקים רק במטופל עצמו, אלא גם בסובבים אותו, כך גם בשיקום, בני המשפחה לוקחים גם הם חלק בתהליך. כן, גם בעידן הקורונה, שכפה בצורה אכזרית בידוד וריחוק, מנסה בית רבקה, בצורה חכמה ואנושית, למקסם את האופן בו יהיה קשר בין המטופל למשפחה שלו ולתומכים בו.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא ויועץ גריאטרי בבית החולים השיקומי בית רבקה
