עכשיו זה רשמי: בית החולים בית רבקה מספר 1
בעת הפניית חולה למרכז רפואי שיקומי גריאטרי, האם ידוע לך לבטח לאן הוא מגיע והאם ברור לך שהפקדת אותו בידיים הטובות ביותר? מעתה, לשאלות הללו יש תשובה חד משמעית: המרכז רפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה הוא היחיד מבין 16 המרכזים הרפואיים-גריאטריים בישראל שעבר בדיקת איכות מעמיקה וקיבל את תקן JCI – הסמכה יוקרתית בסטנדרט אמריקני מחמיר, המעידה כי המרכז הרפואי עומד בדרישות הגבוהות ביותר בתחום איכות הטיפול ובטיחות המטופל.
ד"ר שי בריל, מנהל המרכז הרפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה, משתף אותנו בתהליך האקרדיטציה ובמשמעויותיו
באפריל 2012, בתום שלוש שנות הכנה מפרכות, נערך המבדק הקובע של האקרדיטציה שבסיומו הוסמך המרכז רפואי שיקומי גריאטריבית רבקה לקבלת תקן האיכות והבטיחות המוביל בעולם לבתי חולים.
התהליך מתבצע מזה מספר שנים בבתי החולים הכלליים בכללית, אולם בית רבקה הוא הראשון שהוסמך לתקן מבין כלל המרכזים הרפואיים הגריאטריים בישראל. בכך, הוא מצטרף לרשימה עולמית מצומצמת של בתי חולים גריאטריים-שיקומיים שקיבלו את ההסמכה מחוץ לגבולות ארה"ב.
מילות המפתח באקרדיטציה הן איכות ובטיחות: ההסמכה מעידה על כך שבית החולים עומד בדרישות הקפדניות ביותר לטיפול איכותי ובטיחותי בחולים שבהשגחתו, בהתאם לסטנדרט האמריקני המחמיר, בונה תרבות מתמשכת לאיכות ולבטיחות, שומר על סביבת עבודה בטוחה ומקדם שיפור תמידי בהליכי טיפול קליני.
צוות המרכז רפואי שיקומי גריאטרי התגייס למשימת קבלת התקן. עבודה רבה הושקעה בעדכון נוהלי עבודה ובהטמעתם על מנת להוכיח שבית החולים עומד בדרישות. ההשקעה הרבה הביאה לתוצאות שהושגו במבדק: מספר זעיר של ליקויים, שבעקבותיו הוענקה ההסמכה לבית החולים ללא כל התניות, ובשורה התחתונה – חיזוק מקומו של מרכז רפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה כבית החולים המוביל כיום בישראל בתחום הטיפול והשיקום הגריאטרי. ההסמכה היא ל-3 שנים ולכן בשנת 2015 עבר בית החולים את התהליך המורכב שבסיומו זכה להסמכה ל-3 שנים נוספות.
על התהליך והתוצאה שוחחנו עם ד"ר שי בריל, מנהל בית רבקה.
ספר לנו קצת על התקן ועל הגוף שמאחוריו.
"מדובר ב'אוסקר' של איכות הטיפול ובטיחות המטופל. חברת JCI היא גוף תקינה מקצועי, שפועל כבר תשעים שנה לשיפור איכות הטיפול הרפואי לתושבי ארה"ב. בשל אמות המידה הגבוהות שלו והניסיון הרב שצבר, ה- JCIהוסמך על ידי הממשל האמריקני למתן רישיונות להפעלת בתי חולים".
האם מדובר בתקן איכות כמו ISO?
"זו גישה אחרת בניהול איכות ISO מבקש מהארגון להציג את הנהלים שלו, ובודק כיצד הארגון עומד בהם JCI. בשונה מכך, מציב לארגון את הסטנדרטים. האמריקנים הגדירו לנו אלף נקודות וביקשו שנוכיח כיצד אנו עומדים בכל אחת מהן. כיצד אנו בודקים ניקיון? איך מבטיחים שכל חולה יזוהה לפני קבלת טיפול כלשהו? איך שומרים על תרופות? כיצד מבטיחים שהחולה ידע על זכויותיו? רשת רחבה של נקודות, שנוגעות בכל תחומי פעילות בית החולים, ברמת המטופל וברמת המערכת. מדובר באתגר עצום בכל קנה מידה".
מהי משמעות התהליך ברמה הארגונית?
"זו מהפכה בתרבות הארגונית. התהליך עצמו דרש מכל עובד לבדוק את עצמו ולהיות מעורב באופן פעיל בבטיחות ובאיכות הטיפול. מה שאנו קוראים בסלנג 'להגדיל ראש' – לראות את המערכת כולה, להבין איך דברים קורים ולדעת לטפל בתקלות במקרה הצורך. התהליך מתרגל את העובדים במצבים רבים ונותן להם כלים יישומיים, הן ביומיום והן במצבי קיצון. לעבוד לפי הספר האמריקני משמעו שלא משאירים 'שטחים אפורים' – בודקים כל דבר באופן היסודי ביותר".
האם המרכז רפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה הוא כיום בית חולים טוב יותר?
"לא גילינו רפואה חדשה וזה לא 'הוקוס-פוקוס'. גם קודם לכן הצוותים נתנו טיפול מצוין. יחד עם זאת, אנו מסוגלים היום להבטיח שכל חולה – והדגש על כל אחד ואחד מהחולים – יקבל טיפול מרבי ומיטבי שהוגדר באופן מתמשך, מכל צוות טיפולי ובכל נקודת זמן, כך שאיכות הטיפול תישאר באותה רמת איכות מרבית באופן קבוע".
מה איתגר אתכם במיוחד בתהליך הזה?
"ביקשנו להיכנס לתהליך כחלק מתפיסת המובילות של כללית. סברנו, שמכיוון ששישה בתי חולים כלליים כבר עברו את התהליך, יהיה לנו קל להיכנס לכך. הסתבר שטעינו: הבוחנים ביקשו לראות איך כל נוהל עובר עיבוד ברמה של בית רבקה, בהתאמות ייחודיות לבית חולים גריאטרי. היה צורך להיכנס לרזולוציה בכל תחום ותחום. מאות נהלים של משרד הבריאות, של כללית ושל בית רבקה נפתחו מחדש וטויבו. מהר מאוד גילינו שלפנינו מהלך מאוד דרמטי. תהליך הכתיבה וההטמעה עירב הרבה מאוד אנשים בצוות בית החולים. היה צורך לרתום את האנשים למשימה, לטפל בנהלים, לבצע בקרות פנימיות, להציג את העשייה היטב ובשפה האנגלית. יש לזכור שאנו בית חולים קטן, ללא דרג רחב של הנהלת ביניים שיכול להרים פרויקט כזה. היו לבטים האם נעמוד בכך, אבל ההתגייסות המרשימה של הצוות הפיגה את החששות. במשך שלוש שנים כולנו אכלנו, שתינו ונשמנו נהלים. זה הוכיח את עצמו: עברנו את המבדק פעמים בציון גבוה וקיבלנו את ההסמכה היוקרתית".
מהי משמעות האקרדיטציה בראייה עתידית?
"קודם כול – ההמשכיות. המחויבות של כולנו לשמר את האיכויות ולהוכיח שאנו ראויים להסמכה הזאת באופן מתמשך. כמובן שכולנו בצוות חשים סיפוק, הן מהתוצאה והן מהיכולת שגילינו לעבוד בצוות ולעמוד ביחד במשימה. אבל מה שחשוב באמת, הוא השקט הנפשי של הרופא שמפנה את החולה שלו אלינו. לרופא הזה אני בא כיום ואומר: אנו יודעים כמה חשוב לך לוודא שהחולה שלך מגיע לבית חולים איכותי. אז הנה בא צוות אמריקני, שמחויב רק לסטנדרטים שלו, שמאחוריו ניסיון במאות בתי חולים קודמים, בדק בשמך כל נקודה בבית רבקה ולמעשה כבר 'עשה עבורך את העבודה': חותמת האיכות של ה- JCI מבטיחה לך שכאשר אתה מפקיד את החולה שלך בידיים שלנו, אתה עושה זאת במקום הכי טוב עבורו".
בתהליך ארוך שכזה היו בוודאי גם רגעים משעשעים. תן לנו אחד כזה לסיום.
"אחד האתגרים הוא בטיחות ברמת זיהוי חולה, הכוללת וידוא בכמה רמות, הצלבה והשוואה לצמיד שעל יד החולה. לעתים זה נראה מוזר על פניו, הרי יש חולים שנמצאים כאן זמן רב והאחיות מכירות אותם היטב. אבל נוהל זה נוהל וקרה לא פעם שחולה שאל את האחות: 'למה את שואלת כל פעם מחדש לשמי, מה זה, את דמנטית?'. מהאמריקנים למדנו, שהאלתור הישראלי שאנו כה גאים בו הוא חולשה ולא עוצמה כשמדובר במערכות רפואיות. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז לא כל שכן בטיחות המטופל ואיכות הטיפול".