כללית שלי
רשות המחקר

מדדי איכות פרסום

לאילו מדדי איכות מתייחסים בפרסום מאמר מדעי? כיצד בודקים את מדד ההשפעה של העיתון המדעי? איך מודדים את איכות הפרסום?

​אימפקט פקטור – מדד ההשפעה של העיתון

אימפקט פקטור של עיתון בשנה מסויימת הוא ממוצע הציטוטים למאמר מהמאמרים שפורסמו בעיתון בשנתיים הקודמות לשנת הבדיקה. כלומר, אימפקט של שנת 2017, המתפרסם במהלך שנת 2018, מבוסס על ציטוטים שהתפרסמו בשנת 2017 למאמרים מהשנים 2015-2016.

בצד האימפקט של שנתיים אחורה יש גם אימפקט של חמש שנים אחורה, והוא ממוצע הפעמים שצוטטו מאמרים שפורסמו בעיתון בחמש שנים הקודמות.
כלומר, אימפקט של 5 שנים בשנת 2017 , המתפרסם במהלך שנת 2018, מתייחס לציטוטים של מאמרים שפורסמו בשנים 2012-2016.

מי מחשב את האימפקט פקטור?

המדד מחושב מדי שנה על ידי המכון למידע מדעי (ISI בעבר, היום Clarivate), שמפרסם את התוצאות ב"Journal Citation Reports" (‏JCR). שם גם מחולקים העיתונים לקבוצות של תחומי ידע, שכן יש הבדלים משמעותיים בין תחומי ידע שונים באשר לפרסום מדעי.

האימפקט פקטור הוא מדד יחסי לתחום הידע

כאמור, אימפקט פקטור מודד את ממוצע הציטוטים של המאמרים מכתב העת, כלומר הוא מדד כמותי שיכול להיות מושפע מקצב המחקר בתחום ומהיקפו, ותחומי הידע נבדלים זה מזה בשני אלה. לכן, בצד האימפקט פקטור אנחנו מתייחסים גם למיקום כתב העת בתחומו, לפי אחוזונים. לדוגמא: עיתון שהאימפקט שלו הוא 2.34 יכול להיות בתחום מסויים באחוזון ה-80, כלומר בתחום הזה ממוצע ציטוטים של 2.34 למאמר בעיתון הוא גבוה יותר מ-80% מהעיתונים בתחום. לעומת זאת, בתחום אחר שבו קצב המחקר והיקפו גדולים יותר, עיתון עם אימפקט פקטור של 2.34 יכול להיות ממוקם באחוזון ה-20, כלומר בתחום זה ממוצע ציטוטים של 2.34 הוא נמוך יחסית לעיתונים אחרים, ורק 20% מהם נמצאים מתחתיו.

השפעת ההבדלים בין תחומי ידע – הבדל בין אימפקט פקטור לאימפקט פקטור של 5 שנים

יש תחומים בהם קצב התחדשות המידע איטי, ומאמרים מלפני 4-5 שנים יכולים להיות רלבנטיים. במקרים אלה סביר להניח שהזמן בו יזכו המאמרים בשיא המצטבר של הציטוטים שלהם צפוי להיות גדול משנתיים. או-אז אימפקט של 5 שנים עשוי להיות גדול מאימפקט של שנתיים. זה עשוי כמובן לקרות גם אם העיתון יורד מגדולתו.

בתחומים בהם קצב ההתחדשות או קצב הפרסום מהירים, ומאמרים מלפני 4-5 שנים יהיו כבר פחות רלבנטיים, אימפקט של 5 שנים עשוי להיות קטן מהאימפקט (שהוא של שנתיים), אבל זה כמובן יכול גם להעיד על שיפור ברמת העיתון. 

מדד כולל של איכות הפרסום

כשאנחנו בוועדה האקדמית מתייחסים לאיכות הפרסום מבחינת העמק אנחנו מתייחסים לאימפקט פקטור, ולמיקום היחסי של העיתון בתחומו, וכן לעוד שני מאפיינים:

  1. מיקום הכותב מהעמק בין כותבי המאמר – האם הוא במקום ראשון או אחרון (הכי טוב), מקום שני (גם טוב), או כל מקום אחר באמצע (טוב, אבל פחות מהשאר).
  2. סוג הפרסום – האם זה מחקר מקורי (הכי טוב), סקירה (גם טוב) או תיאור מקרה (טוב, אבל פחות נחשב).
    המדד הכולל של איכות הפרסום הוא מכפלה של ארבעה מרכיבים: האימפקט פקטור, אחוזון המיקום של העיתון בתחומו, הניקוד שמקבל מיקום הכותב, וסוג הפרסום.

H אינדקס – מדד פוריות אקדמית ברמת הכותב

מדד H מודד פוריות והשפעה ברמת הכותב. הוא הוצע על ידי הפיסיקאי ג'ורג' הירש מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בשנת 2005, ככלי לבחינת האיכות היחסית של פיסיקאים תאורטיים.

פירושו המדד H הוא שהכותב פרסם H פרסומים שצוטטו בעיתונים אחרים לפחות H פעמים. בכך הוא משקף הן את מספר הפרסומים והן את רמת הציטוטים לפרסום. המדד מתאים רק להשוואת חוקרים באותו התחום, שכן מוסכמות ציטוט והיקפו נבדלים מאד בין התחומים השונים.

חישוב

מסדרים את הפרסומים לפי סדר יורד של מספר הציטוטים להם זכו. H יהיה מיקום הפרסום האחרון אשר מספר הציטוטים להם זכה גבוה או שווה למיקומו. לדוגמא: לחוקר עם מדד 8 יש 8 פרסומים שיש להם 8 ציטוטים ומעלה. לדוגמא: אם יש לחוקר 5 פרסומים עם מספר הציטוטים הבא: 25,10,5,3,2, אז H אינדקס שלו הוא 3 כי לפרסום במקום השלישי יש יותר משלוש ציטטות אבל, במקום הרביעי יש כבר פחות מ-4 ציטטות.

יש אתרים/כלים המחשבים אוטומטית לחוקר את האינדקס שלו. הבעיה היא שהתוצאות יכולות להיות שונות בהתאם לכלי, שכן זה תלוי בכיסוי שיש לו (מגבלת כיסוי קיימת למשל בשנים שלפני 1990 אבל אם אין לכם מאמרים בשנים אלה זה פחות בעייתי).

אנשי הטכניון יכולים לבדוק ערך זה ב-Web of Science.