סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בעולם המערבי "מידי שנה מאובחנים בישראל כ-3,400 חולים חדשים, כאשר בשלבים הראשונים של המחלה לרוב לא יופיעו כל סימני אזהרה", מזהיר פרופ' מ' אוסמה אבו חטום, מנהל היחידה לכירורגיה של המעי הגס והרקטום. יחידה זו פועלת במסגרת מחלקה כירורגית ב' בניהולו של פרופ' דורון קופלמן.
במרכז רפואי העמק מאובחנים ומנותחים מידי שנה עשרות רבות של חולים שהתגלה אצלם סרטן המעי הגס בשלבים שונים של המחלה. הניתוחים מתבצעים בשיטות הניתוחיות המתקדמות בעולם, בדרך כלל בגישה הזעיר פולשנית, בניתוח לפרוסקופי המאפשר הסרה של הגידול מבלי לבצע חתך ארוך בדופן הבטן.
בישראל, כמו בכל העולם המערבי מתבצעות בדיקות סקר של כל האוכלוסייה החל מגיל 50, במטרה לאתר את המחלה בשלביה הראשונים או לאתר תהליכים טרום סרטניים, פוליפים, שהסרתם בבדיקת הקולונוסקופיה מונעת את התפתחות מחלת הסרטן.
ההמלצות למי שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, הן קפדניות יותר ומחייבות מעקב צמוד.
הבדיקות כוללות בדיקת דם סמוי בצואה, קולונוסקופיה ובמצבים מיוחדים גם בדיקות הדמייה.
בדקו האם אתם בקבוצת סיכון
- כאשר ידוע על פוליפים במעי הגס או הרקטום.
- מי שחלה בעבר בסרטן המעי הגס או הרקטום.
- חולים במחלות דלקתיות כרוניות של המעי הגס.
- קרוב משפחה מדרגה ראשונה, או שני קרובי משפחה מדרגה שנייה עם סרטן של המעי הגס או סרטן אחר כגון רחם, שחלות, אגן הכליה, אברים אחרים של מערכת העיכול.
- קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם ריבוי פוליפים.
- תסמונות גנטיות ידועות.
לא להתעלם מסימני האזהרה
"לרוב, לא יהיו סימנים חיצוניים למחלה בשלביה הראשונים, ולכן מומלץ החל מגיל 50 לבצע את הבדיקות הנדרשות בתיאום עם רופא המשפחה", מסביר פרופ' אבו חטום, "כאשר מופיעים סימנים, יהיו שינויים בהרגלי היציאות, עצירות חדשה וקושי בהתרוקנות, דם בצואה, כאבי בטן שאינם מוסברים, ירידה בתאבון וירידה במשקל. כל אלו הם סימנים מחשידים אך הם עלולים להופיע גם במצבים רפואיים שאינם סרטן המעי, ולכן כאשר עולה סימן שאלה חייבים לבדוק".
סיכוי טוב לנצח את המחלה
הגידולים הסרטניים במעי הגס מתפתחים במקרים רבים מפוליפים, שהם גידולים שפירים בתחילת התפתחותם, אך עלולים להתפתח לגידולים סרטניים. "גידול סרטני במעי, הוא רקמה חדשה של תאים המתרבים מהר ובצורה בלתי מבוקרת. לגידול הסרטני יש נטיה 'לשלוח' תאים בודדים אל איברים סמוכים ולגרום להתפתחות מוקדי גידול סרטניים נוספים, הנקראים גרורות", מסביר פרופ' אבו חטום.
"בניתוח אנו כורתים חלק של המעי הגס או הרקטום בו מצוי הגידול, ואחרי הסרת הגידול יש צורך לחבר את הקצוות מחדש על מנת לאפשר פעילות תקינה של מערכת העיכול", מסביר פרופ' קופלמן "קיימות שתי שיטות לביצוע ניתוח להסרת גידולים במעי הגס, השיטה הקלאסית שבה מתבצע הניתוח דרך חתך ארוך בבטן 'ניתוח פתוח', והגישה החדשה, הלפרוסקופית, שבה הבטן סגורה והכניסה אל אזור הניתוח מתבצעת באמצעות צינורות וציוד ניתוחי מוקטן ומותאם המוחדר דרכם. בניתוח הלפרוסקופי מתבצעת בדיוק אותה הפעולה ואותם השלבים כמו בניתוחים הפתוחים. בעשור האחרון צברנו ניסיון רב בניתוחים להסרת גידולים מהמעי בגישה הלפרוסקופית, גישת הבטן הסגורה. לגישה הזו יתרונות רבים, המטופל יהיה פחות כאוב לאחר הניתוח, קצב ההחלמה מהיר יותר וחזרה לפעילות שגרתית לאחריו מהירה. הצלקות הנותרות בדופן הבטן קטנות יותר, ההתאוששות מהניתוח מהירה ולכן גם האשפוז יהיה קצר. תמיד כאשר מצבו של המטופל מאפשר זאת, אנחנו נעדיף גישה זו על פני גישת הבטן הפתוחה".
ניתוחי המעי הגס והרקטום הם ניתוחים מורכבים המחייבים ניסיון ומומחיות כדי להגיע לתוצאות הרצויות ולהימנע ככל האפשר מסיבוכים.
"הניסיון הרב שצברנו בניתוחים מסוג זה מאפשר לנו להגיע לתוצאות טובות מאד ולהסיר את הגידול תוך דיוק רב, ובעצם לתת למטופלים שלנו סיכוי טוב להתמודד עם המחלה ולנצח. אפשר לנצח את סרטן המעי הגס, ראשית על ידי מניעת הופעתו, או כאשר הופיע על ידי גילוי מוקדם. גם בשלבים מתקדמים כאשר יש גרורות בכבד ניתן לנצח את המחלה, בעזרת ניתוחים המסירים את הגרורות מהכבד יחד עם טיפולים נוספים מדויקים ומתקדמים", מסכם פרופ' קופלמן.
