מרכז רפואי העמק

​כ70% מהנשים נכנסות להריון לא מתוכנן במהלך השנה הראשונה שלאחר לידה. "הריונות אלו מוגדרים כהריונות עם מרווח קצר ביניהם וזהו גורם סיכון ללידה מוקדמת ובעיות נוספות", מסביר פרופ' ראיד סלים, מנהל חדרי הלידה במרכז רפואי העמק. "אצל נשים שעברו ניתוח קיסרי וזמן קצר לאחר מכן נכנסו שוב להריון, המצב אף מורכב יותר. מחקרים מצביעים על כך שכ 40%-75% מהנשים שתכננו להשתמש בהתקן תוך רחמי לאחר הלידה לא הגיעו לרופא הנשים שלהן על מנת לעבור את הפעולה תוך 6 שבועות לאחר הלידה או לאחר מכן", מסביר פרופ' סלים.

מהו התקן תוך רחמי?

התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל, נוח, עם מעט סיבוכים והשימוש בו לא כרוך בכאבים. ההתקן יכול למנוע הריון עד לתקופה של חמש שנים מהכנסתו. זהו אמצעי מניעה הפיך, כלומר ניתן להוציאו כאשר רוצים להפסיק את השימוש באמצעי מניעה. ההתקן לא משפיע ולא מזיק לילוד או להנקה.
בארצות הברית, הכנסת התקן תוך רחמי במהלך ניתוח קיסרי היא פעולה נפוצה אשר הוכיחה את יעילותה אצל נשים רבות. בארץ, מרכז רפואי העמק הוא חלוץ בתחום זה ומאפשר לנשים אשר מתכננות ללדת בניתוח קיסרי ומתלבטות באיזה אמצעי מניעה להשתמש לאחר מכן, להכניס התקן תוך רחמי כבר במהלך הניתוח.

האם עדיף להכניס את ההתקן התוך רחמי לאחר הלידה ולא במהלכה?

לאחר ניתוח קיסרי הגישה לצוואר הרחם עשויה להיות קשה יותר ולכן הכנסת ההתקן עלולה להיות כואבת. לעומת זאת, תוך כדי הניתוח הקיסרי הפעולה הרבה יותר נוחה ולא כואבת בכלל. בנוסף, הצוות במרכז רפואי העמק מבצע אולטרסאונד לבדיקת מיקום ההתקן ברחם לפני שחרור האישה לביתה כך שהמעקב הרפואי צמוד.

מה עוד חשוב לדעת ?

נשים שעברו הכנסת התקן תוך רחמי במהלך ניתוח קיסרי מתוכנן במרכז רפואי העמק מרוצות מאד מהתוצאה.
הכנסת ההתקן התוך רחמי מלווה בסיכונים אפשריים, בדומה לאמצעי מניעה אחרים ופעולות רפואיות אחרות, לדוגמה פליטת התקן לאחר הניתוח, דימום או מצבים נוספים. לפני הפעולה ניתן הסבר מפורט לכל מטופלת על היתרונות והחסרונות בכל אמצעי.