בדיקות, ניתוחים וטיפולים

​הליך לבחינת דרכי השתן וריסוק אבנים

אורטרוסקופיה היא הליך לבחינת דרכי השתן, לריסוק אבנים בשפכן או בכליה, לחיתוך הצירויות בשפכן ולסריקת השופכן והכליה לשם איתור גידולים או פתולוגיות אחרות. במידה ומתגלה גידול ניתן לקחת ממנו ביופסיה (דגימה) ובמידה והוא קטן ניתן להסירו.
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם הליך האורטרוסקופיה איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם. כדי להפחית את הסיכונים ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם יידעו להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו.
עליך להודיע לצוות הרפואי במקרה שידוע על רגישות ליוד.
עליך להודיע לצוות הרפואי והסיעודי אם אתה נוטל תרופות לדילול הדם כמו (אספירין, פלוקס, קומדין).

מהלך הפעולה

פעולה שמתבצעת כשהנבדק שוכב על גבו עם רגלים מורמות.
ניתוח זה נעשה בהרדמה חלקית או מלאה בהתאם להחלטת המטופל והמרדים.
במהלך ניתוח האורטוסקופיה, חודר המנתח לשלפוחית השתן דרך צינור השופכה באמצעות צנתר אורטרוסקופ זהו מכשיר (טלסקופ) קשיח או גמיש צר וארוך בעל מערכת אופטית ותעלה המאפשרת החדרה של מכשירים שונים לריסוק והוצאת האבנים. באמצעותו ניתן לסקור את דרכי השתן העליונות (שופכן וכליה) ודרכו ניתן להעביר מכשירים שונים. לאחר בחינת דרכי השתן משלפוחית השתן, דרך השופכן ועד לכליות, מאתר המנתח היכן מצויות האבנים. במידה ונדרש ריסוק האבנים, ישתמש לרוב המנתח בקרן לייזר ממוקדת אשר תופנה לאבנים ותרסק אותן לחתיכות קטנות. לאחר ריסוק האבנים, את הפרורים שוטפים אל כיס השתן, לחילופין במידה שהאבן קטנה ניתן לחלצה בעזרת סלסלה.
בתום הפעולה משאירים צנתר עדין שמגיע עד הכליה ויוצא אל מחוץ לגוף דרך השופכה ומחובר לקטטר בכיס השתן. תפקיד צנתר זה, לאפשר ניקוז מקסימלי של שתן מהכליה. בחלק מהמקרים כמפורט להלן משאירים תומכן פנימי הנקרא "סטנט" – Stent. זו היא צינורית עדינה, גמישה וחלולה, שנמצאת כולה בתוך השופכן קצותיה בכליה ובכיס השתן, מאפשרת ניקוז שתן מהכליה.

תופעות שכיחות המופיעות לאחר אורטרוסקופיה

צריבה, כאב ותכיפות במתן שתן, ושתן מעט דמי. תופעות אלו נמשכות מספר ימים ותחלופנה בהדרגה. להקלת התופעות ניתן להשתמש במשככי כאבים, ולהרבות בשתייה. ייתכן גירוי של שלפוחית השתן במספר השבועות שלאחר הניתוח ורצון עז להשתין. יש לציין כי החדרת הצנתר עלולה לגרום לבצקת בשופכן. לשם כך, לרוב מחדירים במהלך ניתוח זה גם צינור צר בשופכן, אשר יאפשר הינקזות השתן מהכליות לשלפוחית השתן, על אף החבלה שנגרמה לשופכן שתן.

סיבוכים אפשריים לפעולה

הסיבוכים הכירורגיים התוך ניתוחים מתרחשים ב-1-2% מהמקרים.

• זיהום - יכול להתבטא בחום וצמרמורת. לצורך הפחתת הסיכון לכך, בתחילת הפעולה תקבל עירוי של אנטיביוטיקה, במקרים שמתפתח זיהום, יש צורך להשאיר את הנקזים עד חלוף החום, והאשפוז במקרים אלו עלול להתארך.
• דימום - הדימום מדרכי השתן בדרך כלל קל ואינו מחייב כל טיפול אולם השתן יכול להיות צבוע בגוון אדום.
  במקרים שהדימום רב יותר הוא עלול לגרום לחסימה של הצנתרים ובעקבות כך לכאבים בבטן או במותן ויתכן אף הקאות. במידה שהדימום מתמשך יש לעיתים צורך להשאיר את הנקזים יום נוסף. ישנם מצבים נדירים בהם עלול להתפתח שטף דם סביב הכליה, מצב זה יכול להתבטא בכאבים מתמידים במותן או ירידה בערכי ספירת הדם, מצב שעלול להצריך מתן עירוי דם.
• התנקבות, קרע, של מערכת איסוף השתן – בעת הפעולה יכולה להיגרם התנקבות של השופכן או כיס השתן. במקרה שסיבוך זה מתרחש. לרב הפעולה מופסקת, ומוחדר תומכן פנימי – סטנט – אשר מאפשר לנקב להיסגר. כעבור מספר שבועות הסטנט מוצא. במצבים בהם הנקב קטן, ניתן להשלים את הפעולה, אך הדבר מצריך השארה של הצנתרים ליום-יומיים נוספים.
• חסימת השופכן עקב בצקת מקומית או פירורי אבן - בחלק מהאורטרוסקופיות עלולה להתפתח בצקת – נפיחות מקומית של דופן השופכן. לא ניתן להעריך מראש מתי עלולה להתפתח תופעה זו. במצבים אלו, יכולה להופיע עווית כליה. התופעה בדרך כלל חולפת מעליה כעבור יממה. ישנם מצבים נדירים בהם הכאבים מתמידים ואז יש צורך בהחדרה של תומכן פנימי.

חשוב לשמור על ניקיון מרבי של אזור הניתוח, על ידי רחצה יומיומית במים ובסבון. חשוב גם לשתות הרבה ולהטיל שתן לעתים קרובות, על מנת למנוע זיהומים בדרכי השתן.

תוצאות הפעולה

במעל 90% מהמקרים בממוצע ,ניתן לרסק או לחלץ את כל האבנים, הסיכוי להצלחה תלוי במיקום האבן (גבוהה יותר ככל שהאבן קרובה יותר לכיס השתן), ובגודל האבן. בחלק קטן מהמקרים, לא ניתן לסיים את הטיפול בפעולה בודדת: כאשר האבן/אבנים גדולות מדי, קיימת היצרות בשופכן שאינה מאפשרת מעבר,
בעת הפעולה מתרחש סיבוך (כמפורט להלן ) שאינו מאפשר השלמתה, האבן זזה במהלך הפעולה ממקומה המקורי ולא ניתן להגיע אליה.
במקרים שצוינו לעיל, מושאר לרב סטנט, והחולה מוזמן לפעולה (ריסוק חוץ גופי או אורטרוסקופיה נוספת).
ישנם מצבים בהם לא קיימת וודאות לגבי מידת ההצלחה של הפעולה. במקרים אלו מתבצע בדרך כלל צילום במכון הרנטגן כיממה לאחר הפעולה.