בדיקות, ניתוחים וטיפולים

כריתת בלוטת רוק

כריתת בלוטת הרוק מתבצעת במקרים של אבחון גידול בבלוטה, דלקות חוזרות ונשנות בה, או התפתחות של אבנים בבלוטת הרוק.

​בלוטת הפרוטיס היא בלוטת הרוק הגדולה ביותר, והיא מסייעת בתהליך העיכול הראשוני של המזון. היא מצויה בקדמת ומתחת לאוזן. עצב הפנים עובר דרכה, ועובדה זו הופכת את כריתתה לפרוצדורה המחייבת מיומנות גבוהה במיוחד, כדי להימנע מפגיעה באותו עצב.

מדוע מבצעים את הניתוח?

כריתת בלוטת הפרוטיס מתבצעת במקרים של אבחון גידול בבלוטה, דלקות חוזרות ונשנות בה, או התפתחות של אבנים בבלוטת הרוק. מרבית גידולי בלוטת הפרוטיס (כ-80%) הם שפירים ורק כחמישית מהם הם ממאירים (סרטניים). ההתוויה העיקרית לניתוח היא גילוי של גידול ממאיר או שפיר בבלוטה. כיום, שכיח פחות לבצע ניתוח לכריתת הבלוטה במקרים של אבני רוק או דלקות חוזרות ונשנות. באבני רוק בדרך כלל מטפלים בפרוצדורה אנדוסקופית באמצעות סיב אופטי או על ידי ריסוק בגלי קול, ובדלקות חוזרות מנסים במרבית המקרים טיפול תרופתי שמרני. יחד עם זאת, מצבים חריפים ואקוטיים של אבני רוק או דלקות חוזרות בהחלט יכולים להוות סיבה לניתוח.

לקראת הניתוח

שבוע לפני הניתוח יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). חשוב מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי צורך בתחליפים. יום לפני הניתוח, יש להיות בצום מוחלט כולל מים, החל מחצות. מומלץ להפחית את מספר הסיגריות ככל שניתן. יש להתקלח ולחפוף את השיער ערב לפני הניתוח או בבוקר הניתוח.
בסמוך למעבר לחדר הניתוח, יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי. האוזן המנותחת תסומן על ידי רופא. המנותח יקבל כדור הרגעה, על מנת להפיג את תחושת החרדה המלווה אותו.
בחד הניתוח יחובר המטופל למכשירי ניטור ויחל הליך ההרדמה.

הליך ההרדמה

הניתוח נערך בהרדמה מלאה.
לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שרופא תופר את אזור החתך, מעיר המרדים את המטופל.
אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה.

מהלך הניתוח

לאחר שהחולה הורדם, הוא מחובר למכשיר המזהה את עצב הפנים על מנת שהמנתח יוכל לשמור עליו במהלך הניתוח. לאחר מכן מבוצע חתך לא גדול בפנים והמנתח מזהה את עצב הפנים. לפני הניתוח לא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של הגידול יחסית לעצב הפנים, מכיוון שלא ניתן לראות זאת באמצעות צילום או CT אלא רק בזמן הניתוח.
אחרי זיהוי העצב, כורת המנתח את הגידול, יחד עם הרקמה שסביבו, תוך שהוא מקפיד על שלמותו של עצב הפנים. הגידול שנכרת נשלח לביופסיה, ותוצאותיה המהירות מתקבלות בחדר הניתוחים עצמו במהלך הפרוצדורה – כך שהרופא המנתח יכול לדעת כי שולי הגידול נקיים, וכי כל התאים הסרטניים הורחקו מגופו של המטופל. לאחר ביצוע הכריתה, תופר המנתח את החתך ומשאיר נקז לניקוז נוזלים מאזור הניתוח. נקז זו נשאר כיומיים לאחר הניתוח. משך הניתוח בין שעה ל – 3 שעות.

מהם סיבוכי הניתוח?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם לניתוח זה ישנם סיכויים לסיבוכים. הסיבוכים מתרחשים ב-1-2% מהמקרים, וכוללים דימום, זיהום ופגיעה עצבית. הסיכון לפגיעה בעצב הפנים בניתוח הוא נמוך, ועומד, על פי הספרות, על שיעור של כ 1% מכלל המנותחים. מרבית השתוקים הם זמניים, וצפויים לחלוף בתוך מספר שבועות עד חודשים בודדים. ביטוי שיתוק העצב הוא בחולשה בזווית הפה וקושי בסגירת העין בצד המנותח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה, ובשעתיים הראשונות הוא מתבקש להישאר במיטתו. אם הוא צריך להתפנות – הצוות הסיעודי יסייע לו בכך. אם הוא לא סובל מבחילות, הוא יוכל להתחיל לשתות מעט מים. בעת שהותו במחלקה, ייבדק המטופל על ידי רופא כל בוקר, שיבחן את הצלקת הניתוחית והנקז וישמע על תחושות המטופל. הצוות הסיעודי יינטר את המטופל לפי הצורך (לחץ דם, דופק וחום). בכל עת, אם המטופל סובל מכאבים, עליו לפנות לצוות הסיעודי שישמח לעזור לו ולהקל על הכאב. כיומיים לאחר הניתוח יוצא הנקז ויישארו התפרים, שיוצאו כשבוע לאחר הניתוח. השחרור צפוי כיומיים שלושה לאחר הניתוח.
כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח מוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח.