בדיקות, ניתוחים וטיפולים

​בדיקות אולטרה סאונד מתבצעות לכל אורך ההיריון. הבדיקה הראשונה מתבצעת כבר בשליש הראשון על ידי רופא הנשים המטפל ומטרתה קביעת גיל ההיריון, תקינותו ומספר העוברים. עם ההתקדמות בהריון בין השבועות 11-13 מומלץ לבצע בדיקת שקיפות עורפית. החל משבוע 13 ועד שבוע 17 מבוצעת סקירת המערכות המוקדמת ובין שבועות 20-24 מומלצת סקירת המערכות המאוחרת. במהלך השליש האחרון להריון מבצע הרופא המטפל הערכת גדילה לעובר.

מהי בדיקת השקיפות העורפית?

מטרת בדיקת השקיפות העורפית הינה לזהות עוברים המצויים בסיכון מוגבר להפרעות כרומוסומליות שהשכיחה ביניהן הינה תסמונת דאון. בבדיקה זו נמדד עובי שכבת הנוזל המצויה בעורף העובר. ככל ששכבה זו עבה יותר כך עולה הסיכון לבעיה כרומוסומלית. באמצעות נוסחה המשלבת את גיל האישה, גיל העובר ועובי השקיפות ניתן לחשב את הסיכון לתסמונת דאון ובמידת הצורך להפנות את האישה להמשך ברור כולל בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.

מה ההבדל בין סקירת מערכות מוקדמת למאוחרת?

סקירת המערכות המוקדמת סוקרת את אברי הגוף של העובר ומאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים או סמנים שונים להפרעות כרומוסומליות הנעלמים עם התקדמות ההיריון (למרות היעלמותם חשיבותם נשארת). האבחון המוקדם מאפשר לבני הזוג לבחור בדרך המתאימה להם להמשך ניהול ההיריון. סקירה זו יכולה להתווסף לסקירה המאוחרת אך אינה יכולה לבוא במקומה. סקירת המערכות המאוחרת מומלצת לכל אישה הרה בישראל. גם בסקירה זו נבדקים אברי העובר. חשוב לדעת שעם התקדמות ההיריון וגדילת העובר יכולת האבחון משתפרת וקיימים מומים שונים הניתנים לאבחון רק בסקירה המאוחרת ביניהם מומים במח,מומי לב והפרעות בגדילת השלד.

אילו אברים נבדקים בסקירת המערכות?

האגודה הישראלית למיילדות וגינקולוגיה קבעה רשימת אברים ומערכות הנבדקים ומדווחים במהלך הסקירה, כולל מדדים שונים בגולגולת ובמח, ארובות העיניים והשפתיים,הריאות ומבנה הלב,קיבה, כליות כיס שתן,עמוד שידרה , גפיים וכפות הגפים ועוד. במסגרת בדיקות המבוצעות באופן פרטי ניתן להוסיף פרטים שונים וכן להשתמש בטכנולוגיות נוספות כגון הדמיה תלת מימדית או ארבע-מימדית.

האם יש בדיקות אולטרה סאונד נוספות המבוצעות בהריון?

קיימות בדיקות אולטרה סאונד המכוונות למערכת מסוימת בעובר, לדוגמא בדיקת אקו לב עובר. בדיקות אלו מבוצעות על פי התוויה רפואית מוגדרת כאשר מתעורר ספק לגבי תקינות איבר מסוים (כגון חשד למום לב) או כאשר קיים מצב רקע המגביר את הסיכון של העובר ללקות במום (ילד קודם עם מום מבני, נטילת תרופות המעלות סיכון לפגיעה במערכת ועוד). בדיקה זו מבוצעת לרב על פי הפניה מרופא יועץ עקב שאלה ספציפית לגבי איבר או מערכת מסוימת.
יש המוסיפים בדיקה נוספת סביב שבוע 32 להריון לצורך איתור מומים שלא באו לידי ביטוי ואבחון בסקירה המאוחרת. יש לזכור שאיכות ההדגמה של העובר בשבוע זה היא פחותה ולכן לא תמיד ניתן יהיה לזהות את כל האיברים.