אלפי אנשים בישראל נזקקים לעבור צנתורים מידי שנה, אצל חלקם הגדול מדובר בצנתור לשם הצלת חיים מיידית, ואצל אחרים לשם אבחון והערכת חומרה של מחלות כלי דם לבביות.
המכון לקרדיולוגיה במרכז רפואי העמק בניהולו של ד"ר יואב תורג'מן, אימץ בשנים האחרונות גישה צנתורית חדשה - צנתור דרך עורק כף היד (רדיאלי), וזאת לעומת הגישה המקובלת עדיין ברוב המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם, הגישה דרך עורק המפשעה.
עבודת מחקר ראשונה שבוצעה במכון הקרדיולוגיה במרכז רפואי העמק בין השנים 2005 ל 2007, כללה למעלה מ- 3,000 צנתורים, מתוכם 28% בגישה החדשה דרך עורק כף היד ו 72% בגישה הישנה דרך עורק המפשעה.
בגישה החדשה דרך עורק כף היד, נכללו חולים שהיו בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים בכלי הדם בשל מחלתם. בתוך קבוצה זו היו חולים הסובלים מהשמנת יתר, אנשים הנוטלים טיפול תרופתי נוגד קרישה, מחלות כלי דם היקפיות וכד'. עבודת המחקר שבוצעה ע"י ד"ר חאלד סולימאן, ד"ר אלכסנדר פלדמן, ד"ר לימור אילן בושארי וד"ר יואב תורג'מן הצביעה על ירידה דרמטית בשיעור הסיבוכים בגישה החדשה לעומת הגישה הישנה. יתרון ברור נוסף שנמצא במחקר הוא משך אשפוז קצר יותר באופן משמעותי בגישה החדשה.
תוצאות המחקר המוצלחות, יחד עם ההרגשה הטובה של החולים לאחר הצנתור, שהפך עבורם להליך פשוט וידידותי יותר, תרמו לכך שהיקף הצנתורים בגישה החדשה עלה עם השנים, ובשנה האחרונה צונתרו מרבית החולים במרכז רפואי העמק (87%) בגישה של כף היד, לשביעות רצונם של החולים ושל הצוות כאחד.
במהלך 2009 נאספו נתונים חדשים ע"י הצוות הסיעודי (אחיות) בראשותה של ירדנה דרורי, האחות האחראית, וד"ר סולימאן, שביססו את מה שנמצא בעבודה הקודמת, והעבודה אף הורחבה וכללה מדדים של איכות חייו של המטופל לאחר הצנתור.
מן הנתונים החדשים עולה כי 98.8 מן הצנתורים דרך עורק כף היד עברו ללא סיבוכים, כאשר שיעור הסיבוכים הינו מינימאלי ( 1-2 מקרים ל 1000 מצונתרים). בקבוצת המחקר נכללו רק חולים שהם בסיכון מוגבר לפתח סיבוך בשל מחלתם, מתוכם 75% צונתרו בגישה החדשה ו 25% עברו צנתור בגישה הישנה.
נתוני המחקר הצביעו על כך שנשים היו בסיכון מוגבר יותר לפתח סיבוך בגישה הישנה דרך עורק המפשעה, כמו גם חולים שעברו צנתור בעקבות אוטם לב.
הגישה החדשה, לעומת זאת, הפחיתה בשיעורים ניכרים את הסיכון לסיבוך גם אצל הנשים וגם אצל חולים אשר צנתרו באפן דחוף במטרה לחדש זרימה בעורק במהלך אוטם לבבי.
המדדים הנוספים של איכות החיים כללו: זמן ירידה מהמיטה מרגע הצנתור, זמן אכילה מרגע הצנתור, ומשך האשפוז. בשלושת מדדים אלו הצביעו הנתונים על שיפור דרמטי לטובת הגישה החדשה.
לדברי החוקר הראשי ד"ר סולימאן, "בכל המדדים שנבדקו היה יתרון לגישה הצנתורית דרך כף היד לעומת הגישה דרך עורק המפשעה".
מנהל המחלקה ד"ר יואב תורג'מן מסכם כי הגישה שעדיין רווחת היום בארץ ובעולם היא גישה שיש עימה סיבוכים שניתן כיום למנוע. בגישה החדשה יתרונות רבים לרווחת המטופל. לדבריו, צוות הרופאים המצנתרים במרכז רפואי העמק הפך מיומן מאד בגישה החדשה בשנים האחרונות, והיא הגישה המועדפת כיום במכון לצורך אבחון וטיפול מכלול המחלות של עורקי הלב, אצל הרוב הגדול של החולים אשר מתאימים לפרוצדורה זו.
למרות שמדובר בפרוצדורה שמחייבת מיומנות גבוהה יותר אצל הרופא המצנתר, אי אפשר להתעלם מן היתרונות הרבים למטופל, ויש לשער כי יותר ויותר מרכזים רפואיים יאמצו את הגישה.
