בדיקות, ניתוחים וטיפולים

אלקטרופיזיולוגיה

בקיצור

1.

הבדיקה מאפשרת לאבחן וטפל בהפרעות קצב

2.

הבדיקה מתבצעת בחדר הצינתורים

3.

הבדיקה כרוכה בהרדמה מקומית של האזור

הבדיקה האלקטרופיזיולוגית בודקת את התפקוד החשמלי של הלב. היא מאפשרת לרופא לאבחן ולטפל בהפרעות קצב בתנאים מבוקרים.
ביום הבדיקה יש להיות בצום. יש לברר עם הרופא לגבי נטילת תרופות בימים לפני הבדיקה. הבדיקה נעשית בחדר צינתורים בו קיים מכשיר שיקוף המאפשר לראות את מיקום הצנתרים בלב וציוד אלקטרוני משוכלל מאפשר את רישום הפעילות החשמלית של הלב וקיצובו.
לאחר הרדמה מקומית מוחדרים 2-4 צנתרים חשמליים (חוטי חשמל מיוחדים) לוריד באיזור המפשעה. לעיתים מחדירים צנתר גם מוריד הזרוע או מהעורק. יתכן כאב מקומי קל בעת הרדמת האזור בדומה לכאב של זריקה או החדרת עירוי. מגע הצנתרים בלב והקיצוב אינם מורגשים. השכיבה הממושכת עשויה לגרום אי נוחות ולכן ניתנות לעיתים תרופות הרגעה וטשטוש.
הפרעות קצב המופקות בבדיקה נפסקות לעיתים עצמונית או על ידי קיצוב מהיר של הלב. בסוג מסוים של הפרעות קצב מהירות מאוד ייתכן איבוד הכרה קצר שמצריך לעיתים היפוך קצב חשמלי. הפרעות קצב אלו יכולות להיות מסוכנות כאשר הן מתרחשות מחוץ לחדר הבדיקה אולם בחדר הבדיקה הצוות מיומן ומגיב מיידית ולכן הסיכון קטן מאוד. באזור של המדבקות דרכן בוצע ההיפוך החשמלי ("מכת חשמל") ייתכן גירוי מקומי שחולף תוך מספר ימים.
בהפרעות קצב מסוימות ניתנת תרופה נקראת אדנוזין. התרופה פועלת תוך מספר שניות ויכולה לגרום הרגשת חום חזקה וטשטוש החולפים תוך מספר שניות.
בסיום הבדיקה מוצאים הצנתרים. דימום נמנע על ידי לחץ מקומי למספר דקות ושכיבה במיטה לפי הוראת הרופא (בדרך כלל 2-4 שעות). במשך זמן זה יש לשמור את הרגל בה הוחדרו הצנתרים ישרה. מותר להניע כף רגל ואצבעות. אין להרים את הראש מהכרית. לאחר כחצי שעה ניתן להרים את ראש המיטה ב30- מעלות. בתום תקופת השכיבה ולאחר קבלת אישור מהאחות יש לקום מהמיטה ולהתהלך. חבישה מקומית ניתן להסיר למחרת. כ-24 שעות לאחר הבדיקה יש להימנע ממאמצים קשים.
הסיבוכים האפשריים הינם שטף דם תת עורי במקום הכנסת הצנתרים. סיבוכים נדירים הינם פגיעה בכלי דם, קריש דם, זיהום, נקב בלב, פגיעה במערכת החשמלית של הלב. מנת קרינת הרנטגן אליה נחשף הנבדק הינה קטנה.​