מידע על מחלות

אבנים בדרכי השתן

אנשים רבים סובלים מאבנים בדרכי השתן. אבנים אלה נוצרות בכליות עקב התגבשות גבישים של מלחים הנמצאים בשתן בריכוז גבוה. שכיחותה של מחלה זו מוערכת בכ3% מהאוכלוסייה, כשסיכויו של גבר ללקות בהפרעה זו במהלך חייו הינם 10-15%.

מחלה זו יכולה להתבטא בתסמינים שונים:

  • ישנם חולים שלא מודעים כלל להימצאותן של אבנים בגופם
  • ישנם חולים הסובלים מכאבים עזים הנגרמים ממעבר של פירורי אבנים במערכת השתן
  • זיהומים חוזרים ולעיתים אף מסכני חיים
  • פגיעה בתפקוד הכליתי ואף אובדן כליה

עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, הטיפול באבנים בדרכי השתן היה כרוך בניתוחים גדולים ובסבל רב. היום, הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לבצע טיפולים זעיר פולשניים הכוללים ריסוק אבנים בתוך הגוף או מחוצה לו בעזרת ניתוחים אנדוסקופיים. 

אבנים קטנות מ-4 מ"מ לרוב נפלטות מעצמן בשתן. מעבר האבן כרוך לעיתים בכאבים. אבנים גדולות יותר נתקעות בדרכי השתן, גורמות חסימה של ניקוז השתן, כאבים עזים, זיהומים ואף פגיעה קשה בתפקוד הכליה. במקרים כאלה יש צורך בטיפול דחוף.

סילוק אבנים ללא ניתוח

כיום ניתן לסלק את מרבית האבנים ללא צורך בניתוח או פעולה חודרנית. טיפול זה מתאים לילדים, גברים ונשים (פרט לנשים בהריון) עם אבנים קטנות מ 2 ס"מ ללא תלות במיקום האבן (כליה או שופכן). ניתן לרסק את האבנים בעזרת גלי הדף המכוונים מחוץ לגוף אל האבן. הפרורים נפלטים בדרך כלל מאוחר יותר בשתן ללא התערבות נוספת. 

אבנים גדולות

במקרים של אבנים גדולות יותר או אם קיימת חסימה במערכת השתן אשר תמנע את הפינוי של הפרורים ניתן להשתמש בשיטות טיפול אחרות - שיטות אנדוסקופיות (אורטרוסקופיה או ריסוק אבנים מלעורי – PCNL) בהן משתמשים בהחדרת מכשיר אופטי לכליה או לשופכן ודרכו מרסקים את האבן באמצעות לייזר או אולטרה-סאונד תוך שאיבת הפרורים.

אבנים חוזרות

חלק מהחולים סובלים מאבנים חוזרות, לעיתים קרובות, בגלל מחלות מטבוליות, מחלות תורשתיות או בגלל פגם אנטומי במערכת השתן. במקרים כאלה מומלץ לבדוק את הסיבה ליצירה התכופה של אבנים בכליות ולהתחיל בטיפול תרופתי למנוע יצירת אבנים חוזרות. כל חולה שעבר טיפול בשל אבנים בדרכי השתן חייב להישאר במעקב מרפאת אבנים, בו יומלץ לחולים על דרכי מניעת היווצרות אבנים חדשות. אבנים חדשות שיוצרו למרות הטיפול יאותרו מוקדם ככל האפשר ואז הטיפול והנזק האפשרי יהיו קלים הרבה יותר.

אפשרויות הטיפול

ריסוק אבנים חוץ גופי

טיפול לא פולשני, ריסוק אבנים בעזרת גלי הדף. הטיפול נעשה בטשטוש או בהרדמה כללית. טיפול זה פחות מתאים לחולים שמנים, לאבנים המורכבות מציסטין, או אבנים שנמצאות בשופכן זמן רב. במקרים של ריסוק אבנים גדולות, בקוטר עד 1.5-2 ס"מ, הפרורים הרבים שיעברו במערכת השתן עשויות לגרום לחסימת הכליה ולסבל רב. לכן, במקרים אלו יוכנס סטנט אשר ינקז את הכליה לשלפוחית השתן וימנע את הסיבוכים הללו.
לריסוק אבנים חוץ גופי שיעור סיבוכים נמוך שכולל זיהום, דמם בשתן או סביב הכליה, והתפתחות של יתר לחץ דם. שיעור ההצלחה הינו כ70%-90% תלוי בגודל האבן, מיקומה והרכבה.

  • לפני ביצוע הריסוק המטופל צריך לבצע בדיקות דם, תרבית שתן וצילומים מתאימים להדגמת האבן לצורך הערכה רפואית.
  • טרם הפעולה החולים נבדקים על-ידי רופא אורולוג באשפוז יום.
  • החולים נבדקים על ידי רופא מרדים, המסביר להם על מהות ההרדמה.
  • החולים יועברו למכשיר הריסוק.
  • במקרים בהם נדרשת פרוצדורה אנדוסקופית כמו הכנסת סטנט לשופכן או צנתר לשופכן לצורך הדגמת האבן במהלך הריסוק, יעברו את הפעולה לאחר ההרדמה, טרם ביצוע ריסוק .
  • משך הריסוק כ-45-50 דקות, במהלכו החולה אינו אמור לחוש כאבים.
  • לאחר הריסוק החולה מועבר להתאוששות להשגחה קצרה אשר לאחריה יישאר לשהייה באשפוז יום. בזמן זה, השפעות ההרדמה יחלפו.
  • הסימנים המקובלים לאחר הריסוק: שתן מעט דמי- עד 24 שעות לאחר הפעולה, יתכנו כאבים קלים וצריבה במתן שתן, אשר בהם ניתן לטפל עם תרופות מתאימות. הצוות ישגיח לגבי הופעת כל ממצא חריג ויטפל בהתאם.
  •  בחולים אשר להם הוכנס סטנט תתכן צריבה במתן שתן ושתן דמי גם לאחר 24 שעות.
  • במידה ואפשר, כעבור מספר שעות החולה ישוחרר מאשפוז יום עם ההנחיות המתאימות, ויוזמן לביקורת לאחר כ-4-3 שבועות במרפאת אבנים, עם צילום הדמיה מתאים לצורך מעקב אחר תוצאות הריסוק.
  • במידת הצורך המטופל יכול להישאר להשגחה עד הבוקר למחרת .

אורטרוסקופיה

לעיתים, כשהאבן גדולה, וסיכוייה להתפנות בעזרת ריסוק חוץ גופי נמוכים, או לאחר שנכשל ניסיון כזה, ניתן לבצע פעולה אנדוסקופית ולרסק את האבן באופן ישיר, באמצעות אנרגית לייזר.
פעולה זו מבוצעת דרך השופכה, ללא חתך בעור. בפעולה זו מרוסקת האבן לפירורים קטנים שיתפנו באופן ספונטני לאחר מכן. כמו כן, במהלך ניתוח זה ניתן גם לשלוף פירורים לאחר שרוסקו. שיעור ההצלחה לניתוח הינו מעל 90%.

  • לפני ביצוע הניתוח המטופל צריך לבצע בדיקות דם, תרבית שתן וצילומים מתאימים להדגמת האבן לצורך הערכה רפואית.
  • יום טרם הניתוח החולים נבדקים על-ידי רופא במחלקה האורולוגית.
  • החולים נבדקים גם על ידי רופא מרדים (בדרך כלל הרדמה כללית, ולעיתים אזורית).
  • החולה מתאשפז במחלקה בבוקר טרם הניתוח, ונכנס לצום מחצות הלילה שלפני הניתוח.
  • בבוקר הניתוח החולה מועבר לחדר הניתוח, שם מתבצעת ההרדמה על-ידי הרופא המרדים. 
  • לעיתים, בשל גודל האבן או מצב השופכן נדרשת הכנסת סטנט לשופכן בגמר הניתוח.
  • משך הניתוח כ-60-90 דקות. בתום הניתוח לעיתים מוכנס קטטר לשופכה ל-24 שעות.
  • לאחר הניתוח המטופל מועבר להתאוששות להשגחה. לאחר מכן המטופל מועבר לשהייה במחלקה האורולוגית של 24-48 שעות.
  • הסימנים המקובלים לאחר הניתוח: שתן מעט דמי, לפרק זמן של 24-48 שעות, וכן יתכנו כאבים קלים וצריבה במתן שתן, אשר בהם ניתן לטפל עם תרופות מתאימות. הצוות ישגיח לגבי הופעת כל ממצא חריג ויטפל בהתאם.
  • כמו במקרים של ריסוק חוץ גופי, בחולים אשר להם הוכנס סטנט תתכן צריבה במתן שתן ושתן דמי גם לאחר 24 שעות.
  • הקטטר השופכתי בדרך כלל מוצא בבוקר שלאחר הניתוח.
  • החולה משתחרר מהמחלקה 24-48 שעות לאחר הניתוח עם ההנחיות המתאימות, ומוזמן לביקורת לאחר חודש למרפאת אבנים, עם צילום הדמיה המתאים לצורך מעקב אחר תוצאות הניתוח.

ריסוק אבנים מלעורי (PCNL)

  • זהו ניתוח הנעשה בהרדמה כללית אשר בו מבוצע נתיב במותן דרך העור בקוטר של עד 1-2 ס"מ אל תוך הכליה, ובעזרת מכשירי ריסוק המבוססים על אנרגיות שונות כמו אולטרה-סאונד, לייזר וכדומה, מרוסקת האבן. בניתוח זה פירורי האבנים נשאבים אל מחוץ למערכת, או נשלפים באמצעות מלקחיים. שיעור ההצלחה של ניתוח זה הינו 70-100%, כאשר לעיתים יהיה צורך בפעולה חוזרת או השלמת הפעולה בריסוק חוץ גופי או אורטרוסקופיה.
  • ההכנה יום טרם הניתוח דומה לאורטרוסקופיה , אך למטופל יורכב עירוי נוזלים דרך הוריד למשך הלילה טרם הניתוח .
  • בבוקר הניתוח החולה יועבר לחדר הניתוח, שם תתבצע ההרדמה . 
  • לעיתים, נדרשת הכנסת סטנט לשופכן בגמר הניתוח.
  • משך הניתוח כ- 240-90 דקות.
  • בתום הניתוח החולה מועבר לחדר התאוששות עם קטטר בשופכה ל- 24-48 שעות ונפרוסטום (צנתר המנקז שתן מהכליה דרך המותן) לפרק זמן דומה.
  • לאחר הניתוח החולה מועבר להתאוששות להשגחה , אשר לאחריה עובר לשהייה במחלקה האורולוגית של 3-7 ימים.
  • הסימנים המקובלים לאחר הניתוח: שתן מעט דמי, וכן יתכנו כאבים קלים וצריבה במתן שתן וכאבים באזור הנפרוסטום אשר בהם ניתן לטפל עם תרופות מתאימות. בחולים אשר להם הוכנס סטנט תתכן צריבה במתן שתן ושתן דמי גם לאחר 24 שעות. הצוות ישגיח לגבי הופעת כל ממצא חריג ויטפל בהתאם.
  • ביום שלאחר הניתוח, בדרך כלל החולה מתחיל לאכול ולשתות ולחזור לפעילות באופן הדרגתי.
  • הקטטר השופכתי בדרך כלל מוצא בבוקר שלאחר הניתוח. יומיים או שלושה לאחר הניתוח נסגר ובהמשך מוצא הצנתר מהמותן (הנפרוסטום), לפעמים יש צורך בביצוע צילום רנטגן עם הזלפת חומר ניגוד דרך הנפרוסטום.
  • החולה משוחרר מהמחלקה 3-7 ימים לאחר הניתוח עם ההנחיות המתאימות, ומוזמן לביקורת לאחר כ-4-6 שבועות למרפאת אבנים, עם בדיקת הדמיה מתאימה (בדרך כלל CT בטן) לצורך מעקב אחר תוצאות הניתוח.

הנחיות כלליות

  • שתייה מרובה עד כדי מתן שתן בכמות של 2-2.5 ליטר ליממה
  • שתית מיץ לימון (טבעי) נמצא יעיל במניעת אבנים בדרכי השתן
  • דיאטה דלת מלח
  • הימנעות מאכילת בשר אדום בכמויות גדולות
  • פרט לכך, בחולים בסיכון מוגבר להופעה חוזרת של אבנים, יומלץ על בירור מטבולי מעמיק יותר שכולל בדיקות דם ואיסוף שתן של 24 שעות. כך ניתן יהיה להמליץ על טיפול תרופתי נוסף.