מידע על מחלות

​כאשר הילד שלכם נוחר בלילות, ובמהלך היום נראה שהפה פתוח לעיתים קרובות והוא נושם דרך הפה, כדאי לבדוק האם הוא סובל מתסמונת השקד השלישי.

במהלך השינה רובנו נושמים דרך האף ולא דרך הפה. מתי אנו נושמים דרך הפה? בדרך כלל כשאנו חולים והאף "סתום". ואז מעבר האוויר דרך האף חסום. במצב כזה, בדרך מתלוות לנשימות דרך הפה גם נחירות קולניות.
אצל פעוטות וילדים צעירים שפיתחו את תסמונת השקד השלישי, בדרך כלל נבחין בנחירות במהלך השינה וביקיצות ליליות הנובעות מהפסקות בשינה. ילד כזה יתקשה להתעורר בבקרים וינמנם במהלך היום, בשל הפרעה ברצף ובאיכות השינה.

מהו שקד שלישי (אנדואיד) וכיצד הוא מפריע לנשימה דרך האף?

השקד השלישי הוא רקמה הצומחת בדופן האחורי של לוע האף- החלל שמאחורי האף, דרכו האוויר עובר מהאף אל הגרון. כאשר השקד הוא גדול מדי, הוא חוסם את לוע האף ומאלץ את הילד לנשום דרך הפה. החסימה בלוע האף תלויה בשני מרכיבים- גודל הלוע וגודל האדנואיד. כאשר הלוע קטן יחסית, כמו בילדים בגיל 2 עד 5 שנים, עלולה להיווצר חסימה כזו. ילד עם חסימה כזו יהיה כמעט תמיד עם פה פתוח, והדיבור שלו יהיה כמי שהאף שלו סתום. מצב זה שכיח יותר בגילאים 3-4 שנים, והוא מחמיר בשינה, כי אז הוא חייב לנשום דרך הפה.
מחקרים הוכיחו שדום נשימה חסימתי גורם באופן מצטבר לנזק לרקמת המוח, נזק ללב ולריאות, קושי בריכוז ונטיית יתר לתאונות. כאשר אובחן מצב זה ע"י רופא אף אוזן וגרון – הטיפול המקובל הוא ניתוח לכריתת השקד השלישי.

הקשר בין שקד שלישי מוגדל ושיניים "עקומות"

ילדים עם אדנואיד החוסם את הלוע נושמים דרך קבע, הן בעירנות והן בשינה, דרך הפה ולכן הפה שלהם כמעט תמיד פתוח. התפתחות תקינה של השיניים והלסתות תלויה במגע בין השיניים העליונות והתחתונות, אז מתקבלת התאמה בין השיניים והמנשך תקין. אצל ילדים עם פה פתוח יש נטייה לשיניים בלסת העליונה לצמוח לפנים, בעוד השיניים בלסת התחתונה נמצאים במנח אחורי יותר. התוצאה- צורך ביישור שיניים בגיל ההתבגרות.

אדנואיד ושקדים מוגדלים יכולים להיות בעלת משמעות רפואית לא מבוטלת, לעיתים אף להיות מסוכנת. לכן אין להתעלם מהתסמינים המחשידים לדום נשימה חסימתי בשינה, ויש לפנות עם הילד ליעוץ רופא מומחה למחלות אף אוזן וגרון לשם איבחון וטיפול.