הרשתית (Retina) הינה רקמת עצב סבוכה הבנויה בכמה שכבות. היא למעשה מרפדת את הקיר הפנימי של גלגל העין ומחוברת ישירות למוח דרך עצב הראייה. רוב חלל העין מלא בג'ל שקוף הנקרא זגוגית, הדבוק לרשתית. דרכו עובר האור בדרכו אל הרשתית. הרשתית פועלת כמו פילם במצלמה, ואחראית להפוך את התמונה המתקבלת על גביה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית, וכך להעביר אותה למוח.
ניתן לחלק את הרשתית לשני חלקים:
1. חלק היקפי: האחראי לראות שדה הראייה ההיקפי ולראיית הלילה.
2. חלק מרכזי: אשר מכיל את המקולה (Macula) הוא האיזור האחראי על חדות הראייה (יכולת הזיהוי של פרטים קטנים ומדויקים).
"הפרדות רשתית" הינו מצב שבו הרשתית מתנתקת מדופן העין; היא נגרמת עקב הופעת קרעים בהיקפה, קרעים שנגרמים בעת שג'ל הזגוגית ניתק מהרשתית ומתכווץ. הזגוגית המכווצת גורמת למשיכה על רקמת הרשתית העדינה שעלולה להקרע בחלק מהמקרים. כשהרשתית נפרדת ממקומה, גורם הדבר למניעת חמצן ותזונה משכבות הרשתית החיצוניות . לאורך זמן, יגרום הדבר לנזק קשה לרשתית. בשל כך, במצב כזה יש לטפל מהר על מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה בראייה.
שכיחות הפרדות רשתית הינה 1:10000 לשנה באוכלוסיה הכללית.
גורמי סיכון להיפרדות רשתית:
1. קוצר ראייה גבוה (מיופיה).
2. הפרדות רשתית קודמת בעין אחת.
3. הפרדות רשתית אצל בן משפחה (נטיה גנטית).
4. ניתוח קודם בעין (כמו קטרקט).
5. חבלה לעין (קהה או חודרת).
6. ארוע של היפרדות הזגוגית (הג'ל שממלא את גלגל העין)-מהרשתית
7. שינויים ניוונים בהיקף הרשתית.
התסמינים של היפרדות רשתית:
- הבזקי אור.
- וילון שחור ההולך וגדל שמכסה את שדה הראייה.
- ירידה בראייה.
מניעה:
אבחון מוקדם של הפרדות רשתית משפר את סיכויי הראייה בהמשך. לכן, בעת הופעת התסמינים שהוזכרו לעיל, יש לפנות לבדיקת רופא עיניים בהקדם. כמו כן, חולים הסובלים מקוצר ראיה מעל 6 דיופטר,חייבים להיבדק ע"י רופא עיניים לפחות פעם בשנה.
אבחון היפרדות רשתית:
אבחון הפרדות רשתית מתבצע על ידי רופא העיניים. נדרשת הרחבת האישונים ובדיקת הרשתית בעזרת מכשירים שונים. לעיתים, יש צורך בעדשת מגע ייחודית עם מראות על מנת לאבחן אותה ישנם מקרים של דימום בזגוגית (מסיבות שונות) שמתלווה להיפרדות רשתית, ואז יש לבצע בדיקת US של העין עקב חוסר היכולת לראות את הרשתית דרך הדימום.
טיפול:
כשמופיע קרע ברשתית ניתן לטפל בו וכך למנוע את התפתחות הפרדות הרשתית. הטיפול כולל מתן כויות עדינות סביב הקרע באמצעות קרן לייזר. לאחר 2-1 שבועות, נוצרת צלקת סביב הקרע אשר מונעת מהרשתית להפרד. לעיתים ההיפרדות מאובחנת כבר בבדיקתו הראשונה של החולה. אז לא יעזור רק טיפול בלייזר ויהיה צורך לבצע ניתוח לתיקון הפרדות הרשתית.
ישנן כמה אפשרויות ניתוחיות:
1) הזרקת גז לתוך העין אשר לוחץ על איזור הקרע וסוגר אותו. בנוסף, עושה המנתח טיפול סביב הקרע באמצעות לייזר או הקפאה שגם היא גורמת לצלקת סביב הקרע ולהדבקת שוליו לרקמה שמתחת לרשתית.
2) ניתוח חיגור: מטפלים בקרע על ידי הקפאה שבהמשך יוצרת תהליך צלקתי. בנוסף תופרים רצועת סיליקון חיצונית מסביב לגלגל אשר לוחצת פנימה את דופן העין כדי לקרבה לרשתית המופרדת.
3) ניקוי הזגוגית (ויטרקטומיה): מוציאים את ג'ל הזגוגית מהעין וכך מטפלים ברקמה אשר מפריעה להצמדת הרשתית. במהלך הניתוח מבצעים טיפול לייזר סביב הקרע וממלאים את חלל הזגוגית בגז. המנתח בוחר את סוג הניתוח המתאים לכל חולה בהתחשב בגורמים שונים.
