בשנת 1976 רופא גרמני בשם הרלד זון האוסן, גילה כי נגיף הפפילומה האנושי הוא הגורם לסרטן צוואר הרחם.
למה התגלית הזו חשובה? כי בזכותה, פותח החיסון כנגד אותם זני נגיף הפפילומה האנושי הגורמים לסרטן צוואר הרחם, בשנת 2006, כ-30 שנים לאחר אותה תגלית, אושר לראשונה השימוש בחיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. הרלד זון האוסן זכה בפרס נובל על תגליתו.
היום, נעשה שימוש בידע זה על מנת לאתר מוקדם מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם: כחלק מבדיקות השגרה, מתבצעת בדיקה לנוכחות הנגיף בצוואר הרחם. במידה ומוצאים נגיף מזן העלול לגרום לסרטן, ממשיכים לבדיקה מעמיקה יותר.
נגיף הפפילומה האנושי מגיע לצוואר הרחם בעת מגע מיני. זנים מסויימים של הנגיף, גורמים להופעת יבלות באברי המין. אלו זנים שאינם יכולים לגרום לסרטן, וגם הם עוברים במגע מיני.
האמת היא, שכ 80% מהנשים ומהגברים בעולם נדבקו בנגיף הפפילומה האנושי במהלך חייהם. למרבה המזל, במרבית המקרים הגוף מתגבר על הנגיף והוא מסולק ממנו מבלי שהאשה או הגבר שנדבקו בנגיף ידעו בכלל שנדבקו. ולכן, גם אם בבדיקה שגרתית מזהים נוכחות של הנגיף, הסיכוי שהוא גרם לתהליך מסוכן בצוואר הרחם הוא מזערי.
לא אחת, אני פוגשת נשים עם בדיקת HPV חיובית מצוואר הרחם, או נגעים טרום סרטניים ואפילו סרטן בצוואר הרחם שמוטרדות מכך שנדבקו בנגיף ושואלות את עצמן ואותי מתי ואיך התרחשה ההדבקה. התשובה היא שאין לדעת – הנגיף יכול להישאר בצוואר הרחם שנים רבות ועדות לנוכחותו לא מעידה בהכרח על הדבקה מהזמן האחרון.
לעיתים קרובות, אותן נשים שואלות האם בן זוגן צריך להיבדק – כרגע אין הוכחה לכך שבדיקה של בן הזוג יכולה לזהות ולמנוע מצבים טרום סרטניים וסרטניים אצל הגברים ולכן אין סיבה שבן הזוג ייבדק. כזכור – רובינו נידבק בנגיף במהלך החיים, בדיוק כמו שפעת.
לעומת זאת, נוכחות של יבלות באברי המין מעידה לרוב על הדבקה מהזמן האחרון ורצוי להימנע מיחסי מין כאשר יש יבלות, כיוון שעלולות להופיע יבלות אצל בן/בת הזוג.
אפשר לחסוך את כל זה? כן! הדרך הטובה ביותר להימנע מכל אי הנעימויות הללו היא החיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי שניתן כבר בבית הספר לבנות ולבנים.
