מידע על מחלות

​השמנת יתר חולנית הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה של המאה ה-21. השמנת יתר פירושה עודף ברקמת שומן, המשמשת כמאגר האנרגיה של הגוף. הסיבה העיקרית והשכיחה ביותר להשמנה היא מאזן אנרגיה חיובי. מדובר במחלה כרונית הפוגעת באיכות חיים ומסכנת חיים.

השמנת יתר היא בעיה בריאותית המלווה במספר רב של מחלות נלוות כגון: התפתחות סכרת, מחלות כלי הדם הכליליים והלב, שבץ מוחי, יתר שומנים בדם, אבני מרה, הפרעות שינה והפרעות פסיכולוגיות, כאב גב וכאבי פרקים, הפרעה בקיומי יחסי מין וקושי בכניסה להריון, הפרעות בפוריות ורעלת הריון, עליה בשכיחות גידולים סרטניים שונים, דום נשימה חסימתי ומחלות אחרות.

כמעט אחד מכל שישה בני אדם בתבל סובל כיום מעודף משקל או השמנת יתר.
לראשונה בהיסטוריה, יש יותר אנשים שסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר (כמיליארד) בקרב 6.5 מיליארד האנשים שבעולם מאשר כאלה שסובלים מרעב ומתת תזונה (כ-800 מיליון).

ההגדרה המקובלת לעודף משקל הינה לפי מסת הגוף BMI . אינדקס מסת הגוף מחושב: משקל הגוף בקילוגרם חלקי גובה במטרים בריבוע (kg/m2). ארגון הבריאות העולמי קבע עבור בוגרים כי: מדד BMI בין 18.5 ל-25 משקל תקין, בין 25 ל-30 עודף משקל, בין 30 ל-40 השמנת יתר ומ-40 ומעלה השמנת יתר חולנית.
4%-5% מהישראלים הם בעלי BMI 35 ומעלה, כלומר ההערכה היא כי במדינת ישראל חיים למעלה מ-200,000 איש הסובלים מהשמנת יתר חולנית. הם סובלים מבעיות משקל במשך שנים, ניסו בלי הצלחה טיפולים שונים להפחתה במשקל.

הגדרת קבוצות הסיכון באמצעות היקף המותניים: "השמנת תפוח" ו -"השמנת אגס".
השמנת תפוח: שכיחה אצל גברים, ההשמנה בעיקר באזור המותניים והכרס. ההשמנה גורמת ליתר לחץ דם, שבץ מוחי וסוכרת והשמנת תפוח מסוכנת יותר לבריאות מאשר השמנת אגס. היקף מותניים של מעל 88 ס"מ בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים.
השמנת אגס: מוגדרת כהשמנה שאינה מלווה בסיכון בריאותי. ההשמנה בעיקר באזור הירכיים, שכיחה יותר בנשים.

שיעור ההשמנה בישראל גבוה כשלעצמו, וגם בהשוואות בינלאומיות. שיעור ההשמנה בגברים בני 25-64 בישראל מגיע ל-19.9 אחוז, אולם שיעור ההשמנה החולנית בהם נמוך (0.15 אחוזים).

השמנה מהווה נטל כלכלי נכבד. מחיר ההשמנה בישראל הוערך לאחרונה בכשישה מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-1.2 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי וכ-15 אחוז מההוצאה הלאומית על בריאות ב-2004.

על פי ממצאי מחקר עדכני שכלל למעלה מ-6,700 נבדקים, הסיכוי של אדם בעל השמנת יתר חולנית, שלא מטופל בפתרון הכירורגי, למות, גבוה ב-89% מאשר אם אדם זה יבחר לעבור טיפול כירורגי להשמנת יתר.
הסיכוי לתמותה מוקדמת ממגוון מחלות עולה ככל שעולה ה-BMI. השמנה בגילאים מבוגרים מפחיתה את תוחלת החיים.

הסיבות להשמנת יתר

גורמים סביבתיים, התנהגותיים, תרבותיים, הרגלי חיים והרגלי אכילה.
סיבות גנטיות תורשתיות, סיבות הקשורות במערכת הורמונלית, סיבות הקשורות במערכת פיקוח עצבי, סיבות הקשורות להעדר פעילות גופנית וגורמים נפשיים ופסיכולוגים.

דרכי הטיפול בהשמנת יתר חולנית

מגוון רב של תוכניות דיאטה, המשלבת לעיתים גם תרופות, פעילות גופנית או טיפול נפשי, מסייעות להתמודדות עם השמנת יתר ולהפחתת המשקל.
עם זאת, מחקרים מצאו כי בטווח הארוך תוכניות אלו אינן יעילות עבור כ-95% מבעלי השמנת יתר חולנית.
אם לא הצלחתם בדיאטות ובשינוי התנהגותי, פתרון כירורגי הוא האפשרות העומדת בפניכם.

מי מתאים לפתרון הכירורגי?

מדד BMI 40 ומעלה ( עם או בלי מחלות נלוות ), מדד BMI 35-40 עם מחלה נלווית אחת לפחות (כמו סוכרת סוג 2, בעיות לב, בעיות פרקים, הפסקות נשימה בשינה וכו').
הטכנולוגיה הכירורגית התפתחה בשנים האחרונות, עובדה זו הובילה לעלייה בשכיחות של ניתוחים אלה ובעשור האחרון ניתן לראות עלייה גדולה מאד בארה"ב, מ-6,800 ניתוחים בשנה (1986) ל-160 אלף ניתוחים בשנה (2006).

הפתרון הכירורגי:

לפחות 2/3 מהמטופלים מצליחים להפחית לפחות 50% מהמשקל העודף ולשמור על ההפחתה גם לאחר 10 שנים או יותר.
לעומת זאת, מטופלים עם השמנת יתר חולנית שטופלו בצורה מסורתית מבלי שעברו פתרון כירורגי, ונבדקו על פני טווח זמן של 10 שנים, לא רק שלא הצליחו להפחית ממשקלם אלא אף עלו במשקל.
מחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA והקיף למעלה מ - 22,000 מטופלים, מראה כי לאחר טיפול כירורגי בהשמנת יתר הצליחו המטופלים להפחית 61.2% בממוצע ממשקלם העודף וכי ירידה זו נשמרת לאורך זמן. כמו כן נצפה ריפוי או שיפור במחלות הקשורות להשמנת יתר ביניהן סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, ודום נשימה בשינה.
ניתוחים להשמנת יתר מפחיתים שיעורי תמותה ומונעים מחלות נלוות בחולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית.

אחרי הניתוח

• יש לשמור על דיאטה:
  שמירה על כללי אכילה המתאימים לניתוח, שינויים בהרגלי אכילה, פעילות גופנית.
• טיפול נפשי:
  התמודדות עם שינויים, קבוצות תמיכה.
• בריאות:
  בדיקות בריאות תקופתיות, מעקב נדרש במסגרת מרפאות כירורגיות לאחר ניתוח. התאמת הטיפול למחלות כרוניות, התאמת התרופות למחלות הנלוות שמשתפרות או נרפאות כתוצאה מהירידה במשקל, הסבר ודגש על הוראות האכילה לאחר הניתוח, בדיקות פיזיות ובדיקות אחרות תוך שימת לב לשינויים שיכולים לנבוע מירידה במשקל, תמיכה בחולים באופן מתמשך, ייעוץ על שינוי אורחות חיים ופעילות פיזית, מעקב אחר סיבוכים/בעיות שיכולים לנבוע מהניתוח.
  
  מטופלים יכולים לשמור על ירידה של 50-60% ממשקלם העודף אפילו אחרי 14 שנים.
  הרוב המכריע של בעיות בריאותיות המיוחסות להשמנת יתר משתפר או נעלם לאחר הניתוח.

הניתוחים המקובלים והשכיחים בעולם המערבי לטיפול בהשמנת יתר חולנית הם:

• הצרת קיבה.
• שרוול קיבה.
• מעקף קיבה.

הניתוחים מבוצעים באופן לפרוסקופי (ניתוח זעיר פולשני).