לא כל גוש או נפיחות בצוואר הם סרטן. רוב הגושים בצוואר הם לא ממאירים. הם יכולים להיות עקב מום מלידה, מחלה נרכשת, גידולים שפירים או התנפחות בלוטה בעקבות זהום חיידקי או ויראלי.
גוש בצוואר הקדמי
ציסטה תירגלוסלית:
גוש עגול מכיל נוזל, נע בבליעה, שכיח יותר בילדים – אינו ממאיר.
אינו נעלם מעצמו ובדרך כלל יש לנתח.
ציסטה דרמואידית:
גוש עגול, לא נע בבליעה – זהו קטע סגור של עור שנמצא כלוא מתחת לעור הצואר.
גוש בבלוטת התריס:
רוב הגושים אינם ממאירים – לפעמים מנתחים ולפעמים לא. לפי החלטת הרופאים.
קשר לימפה:
הגדלה של בלוטת לימפה, מופיע עקב זיהום.
גושים בצוואר הצדדי
בלוטת הרוק התת לסתית:
מתחת ללסת התחתונה בצוואר הצדדי מצויה בלוטת רוק אשר יכולה להופיע כגוש אם יש בה דלקת חריפה. יכולים גם להיות בה אבנים או גידול.
בלוטת הרוק הפרוטיס:
בלחי ומתחת לאפרכסת מצויה עוד בלוטת רוק גדולה (זו המתנפחת בזמן חזרת), גם בה יש דלקות והפרעות בזרימת הרוק.
רוב הגידולים אינם ממאירים. מיקום הגוש הוא קדמי או מתחת לאוזן.
מהלך הניתוח:
1. הניתוח להוצאת כל גוש בצוואר מתבצע בהרדמה כללית.
2. הקפדה על חתך נתוחי קוסמטי עדין בצואר, עם אפשרות לצלקת מינימלית בעור.
3. החולה חוזר מהניתוח עם תחבושת על הצוואר ולעיתים מוכנס גם נקז להוצאת ההפרשות.
4. הוצאת הנקז מתבצעת כיום יומיים לאחר הניתוח.
5. הוצאת תפרים כשבוע לאחר הניתוח.
6. משך האשפוז נע בין יומיים לשלושה.
הכנת החולה לניתוח:
להיות בצום מחצות הלילה עד לניתוח.
להתקלח ערב הניתוח.
להוריד כל תכשיט ומתכת או גוף זר, רצוי כבר מערב הניתוח.
לנשים – עליכן להיות ללא איפור ולהוריד לק מהציפורניים.
בבוקר הניתוח:
לאחר הודעה טלפונית מחדר ניתוח תתבקש לתת שתן לריקון השלפוחית.
תלבש כותונת לפני לכתך לנתוח.
אין ללבוש תחתונים פרטיים, ניתן ללבוש תחתונים חד פעמיים (מנייר).
לעתים תקבל תרופות להרגעה וטשטוש לפי הוראת רופא.
טיפול בבית:
לשמור על מקום נקי.
לפעמים יש צורך בתחבושת קטנה.
הצלקת מטשטשת במשך הזמן ואינה נראית.
תוזמן לביקורת רופא מקצועי תוך שבוע-שבועיים.