מידע על מחלות

1. ​איך אדע אם הילד שלי נמוך?

   הגובה של ילד מוערך על-פי אחוזוני גובה לגיל. גובה מתחת לאחוזון 3 לגיל ומין מוגדר כקומה נמוכה.

2. מה הם אחוזוני גובה?

   הגובה התקין לגיל מבוטא באחוזוני גובה, המראים את אחוז הילדים באוכלוסייה הנכללים בטווח הגובה הנתון (אחוזון 3, 10, 25, 50, 75, 90, 97). אחוזון 50 מתייחס לגובה הממוצע לגיל. באוכלוסיה הרגילה 3% יימצאו באחוזון 3 או מתחתיו. האחוזונים משורטטים בעקומת הגדילה.

3. האם עקומות גדילה מתאימות לכל אוכלוסייה?

   לא. ישנן עקומות נפרדות לבנות ולבנים ועקומות שונות לאוכלוסיות ממוצא אתני שונה.

4. מהן העקומות הנהוגות בישראל?

   בישראל אומצו עקומות גובה מארה"ב (CDC 2000)

5. עד מתי הילד גדל?

   בנות מסיימות את עיקר הצמיחה עד גיל 14 שנים ובנים עד גיל 16 שנים. לא נדיר שילד יגדל עד גיל 18 שנים ואף לאחר מכן. סיום הגדילה נקבע כאשר נצפית סגירה של לוחיות הגדילה בצילום שורש כף יד.

6. האם ניתן לקבוע מה יהיה הגובה הסופי של ילד?

   אין שיטה מדויקת לקבוע מה יהיה הגובה הסופי של ילד. ניתן לאמוד את הגובה הסופי על-פי טבלאות שמשקללות את המדדים של הגובה וגיל העצמות בזמן האומדן. טבלאות אלו אינן מדויקות, בעיקר במצבים של הפרעות בגדילה כמו התבגרות מוקדמת או מאוחרת.

7. איך ניתן לדעת שקצב הגדילה אינו תקין?

   הערכת קצב הגדילה נעשית באמצעות עקומת הגדילה (האטה בגדילה מתבטאת בירידה מאחוזון גובה הילד). מקובל שילד גדל לפחות 4.5 ס"מ בשנה. ניתן לחשוד בבעיה בגדילה כאשר חולפת שנה ללא שינוי במידת הנעל או הבגדים משנה קודמת, או שהילד נמוך באופן בולט בהשוואה לבני גילו.

8. האם מדידת גובה אחת מספיקה לקביעת קומה נמוכה?

   לא. מדידה אחת אינה מספיקה להערכת קצב הגדילה. יש צורך במעקב של לפחות 6 חודשים. קצב גדילה מבוטא ב-ס"מ/ בשנה. קצב גדילה איטי מצביע על הפרעה בגדילה ודורש בירור.

9.  מהם טווחי הזמן שבהם כדאי לבצע מדידות משקל וגובה?

   בשנה הראשונה רצוי לבצע מעקב גדילה כל חודש במסגרת התחנה לאם ולילד. בשנים הבאות מומלץ לבצע מדידת גובה לפחות כל 6 חודשים. מדידות תכופות מדי מיותרות ועלולות להטעות, כי לעיתים קרובות הצמיחה לגובה נעשית בקפיצות.

10. האם נכון הוא שהילדים היום גבוהים יותר מדור ההורים?

    אכן, קיימת מגמת עלייה בגובה האוכלוסייה, מגמה המוערכת כתוספת של 1 ס"מ בממוצע כל 10 שנים לערך. עקומות הגדילה מתעדכנות בהתאם.

11. מהן הסיבות לקומה נמוכה?

    - הסיבה השכיחה ביותר היא קומה נמוכה משפחתית.
    - סיבה שכיחה נוספת היא דפוס של גדילה והתבגרות מאחרת, לרוב עם
      נטייה משפחתית.
    - בשנה הראשונה לחיים, הפרעה בגדילה נובעת לרוב כתוצאה מהפרעות
      בתזונה (קשיי האכלה, תזונה לא מספקת או הפרעות בספיגה).
    - חוסר גדילה מתקנת בילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון.
    - בעיות רפואיות כרוניות, כמו מומי לב, אי-ספיקת כליות ואנמיה קשה,
      עלולות לגרום להפרעה בגדילה.
    - הפרעות בתזונה או בספיגה של המעי, כמו במחלת הכרסת (צליאק)
      הנגרמת כתוצאה מחוסר סבילות לגלוטן או מחלות דלקתיות של המעי,
      משפיעות על הגדילה עקב חסר תזונתי.
    - תסמונות גנטיות שונות יכולות לעכב את צמיחת השלד או הסחוס ולגרום
      להפרעה בגדילה לגובה.
    - ההפרעות ההורמונאליות העיקריות המשפיעות על הגדילה הן חסר הורמון
      גדילה וחסר הורמוני בלוטת התריס בעיקר בגיל הילדות וחסר הורמוני מין
      בגיל ההתבגרות.

12. מה זה SGA?

    SGA, small for gestational age (קטן לגיל ההיריון) הוא מונח המתאר תינוק שנולד במשקל או באורך נמוכים לשבוע ההיריון בזמן הלידה. רק 10% מהילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון אינם מדביקים את הפער במשקל ובגובה עד גיל שנתיים. באותם מיקרים מומלץ לפנות לרופא המטפל.

13. איך אדע אם הילד שלי שמן?

    המדד המקובל להערכת השמנה הוא Body mass index, BMI . במבוגרים עודף משקל מתייחס לערך מעל 25 והשמנת יתר מעל 30. בילדים קיים מדד של אחוזון BMI שמתייחס לגיל ומין. BMI מעל אחוזון 85, מוגדר כעודף משקל ומעל 95, השמנת יתר.

14. איך מחשבים את ה-BMI ?

    משקל (ק"ג) / גובה (מטר בריבוע)

15. האם חוסר תאבון משפיע על הגדילה?

    תזונה בהחלט חשובה לצורך גדילה ובעיקר בשנה הראשונה לחיים. הפרעות בספיגה או מחלות דלקתיות של המעי גורמות לירידה במשקל ולהפרעה בגדילה ובתהליך ההתבגרות. בילד רגיל, ללא מחלות דרכי העיכול, לאחר השנים הראשונות לחייו, ההשפעה של חוסר התיאבון על הגדילה היא פחותה.

16. האם להורים נמוכים יהיה תמיד ילד נמוך?

    גובה היא תכונה תורשתית המושפעת מגנים רבים. הסיכוי שלהורים נמוכים יולד ילד נמוך הוא גדול, אך אינו הכרחי.

17. האם נכונה ההנחה הרווחת בציבור שפעילויות גופניות של מתיחה מסייעת להארכת העצמות?

    פעילויות מתיחה של הגוף אינן פועלות על העצמות אלא על השרירים, ולכן אינן משפיעות על הגובה הסופי.

18. האם פעילות גופנית במסגרת תחרותית משפיעה על גדילה?

    פעילות גופנית במסגרת ביה"ס או במסגרת חוגים, מועילה הן לבניית השריר והעצם והן לתפקודים שכליים. לעומת זאת פעילות מאומצת במסגרת תחרותית עלולה להזיק לצמיחה לטווח הארוך, ולכן צריכה להתבצע תחת השגחה של מומחים ברפואת ספורט.

19. האם טיפול בסטרואידים בילד עם מחלת הקצרת (אסטמה) עלול לעכב את הגדילה?

    טיפול בסטרואידים במשאף לרוב אינו גורם לעיכוב הגדילה, לעומת זאת, טיפול בסטרואידים דרך הפה לתקופות ממושכות ובמינון גבוה עלול לגרום לעיכוב בצמיחה.

20. האם נכון שטיפול בריטלין בהפרעת קשב וריכוז עלול לגרום להפרעה בגדילה?

    אחת התופעות של הטיפול בריטלין היא חוסר תיאבון, אך אין כל הוכחה לכך שחוסר התיאבון בעקבות מתן התרופה משפיע על הגובה.

21. האם הופעת המחזור החודשי אצל הנערה מסיימת את הגדילה?

    אצל הבנות עיקר הגדילה לגובה מתרחש לפני הופעת המחזור, אך עדיין בנות עשויות לגדול בין 5 ל-7 ס"מ לאחר הופעת המחזור.

בירור קומה נמוכה

1. למי עלי לפנות אם נמצא שהילד שלי נמוך?

   בירור ראשוני של קומה נמוכה מתבצע ע"י הרופא המטפל. רק אם נמצא שקיימת הפרעה בגדילה, יש להפנות את הילד להמשך בירור לרופא מומחה באנדוקרינולוגיה של ילדים.

2. איך ניתן לאתר את הסיבה להפרעה בגדילה ?

   לצורך בירור הפרעה בגדילה מומלץ לבצע בדיקות כלליות של דם ושתן, שמטרתן לשלול מחלות שונות כמו מחלת הכרסת, מחלות דלקתיות של המעי, מחלות כליה וכדומה. בבנות, מומלץ לבצע גם בדיקת כרומוזומים (קריוטיפ) לשלילת חסר של כרומוזום X . בנוסף, מומלץ לבצע צילום שורש כף יד להערכת גיל העצמות.

3. איך ניתן להעריך את הגובה הגנטי של הילד?

   חישוב גובה המטרה (גובה גנטי) של הילד נעשה באמצעות נוסחה פשוטה:
   בנים: (גובה אבא + גובה אמא + 13) / 2
   בנות: (גובה אבא + גובה אמא - 13) / 2

4. מהו גיל העצמות ואיך הוא נקבע?

   גיל העצמות משמש מדד להערכת הגיל הביולוגי של הילד. גיל העצמות נקבע על פי אטלס הכולל צילומי כף יד התואמים לגיל. הערכת גיל העצמות מתייחסת לגודל, למבנה ולמספר העצמות בשורש כף יד שמאל.

5. מה המשמעות של איחור בגיל העצמות?

   איחור בגיל העצמות של מעל לשנה יכול להצביע על הפרעה בגדילה.

6. איך מבררים חשד לחסר הורמון גדילה?

   חסר הורמון גדילה מוגדר כחסר תגובה בשני תבחיני גירוי. רמת הורמון גדילה בשיא מתחת ל- 10 ng/ml בשני התבחינים מצביעה על חסר בהורמון.

7. למה לא ניתן לבצע בדיקת דם בלבד?

   הורמון גדילה מופרש בפעימות של 3-6 פעימות ביממה, לכן בדיקת דם בודדת אינה מספקת ויש צורך בתבחין לגירוי הפרשת ההורמון.

8. מהו תבחין גירוי ואיך הוא מתבצע?

   תבחין גירוי (טסט) מתבצע תחת השגחה במרפאה המתמחה בכך. הילד מגיע למרפאה בצום ומחובר לפרפרית בווריד, ממנה נאספות דגימות דם בטווחי זמן של כחצי שעה לצורך מדידת רמת הורמון הגדילה. בתחילת התבחין ניתן חומר מגרה דרך הפה, דרך הווריד או לתוך השריר בהתאם לסוג התבחין. כל התהליך נמשך כ- 4 שעות.

9. מהם התבחינים הקיימים?

   התבחינים שמבוצעים בישראל כוללים תבחין קלונידין, גלוקגון, אינסולין, ארגינין. בחירת סוג התבחין נעשית על-ידי הרופא בהתאם לשיקוליו.

10. האם קיים הבדל בין התבחינים?

    כן. בכל תבחין ניתן חומר שונה והתגובה לגירוי שונה:
    תבחין קלונידין: קלונידין היא תרופה הניתנת דרך הפה לאיזון לחץ-דם. לרוב היא גורמת לישנוניות במהלך התבחין ומספר שעות אחריו, כתוצאה מהירידה בלחץ הדם.
    תבחין ארגינין: ארגינין ניתן לתוך הווריד. זו חומצה אמינית הגורמת לזירוז הפרשת הורמון הגדילה, לרוב ללא תופעות לוואי משמעותיות.
    תבחין גלוקגון: מתן גלוקגון נעשה לתוך השריר. הגלוקגון גורם לעלייה ברמת הסוכר בתחילת התבחין ולירידתו בהמשך. כתוצאה מכך יש תחושה של רעד, רעב והזעה החולפים לאחר מספר דקות.
    מתן אינסולין: מתן אינסולין תוך-ורידי גורם לירידה ברמות הגלוקוז. כתוצאה מכך יש תחושה של רעד, רעב והזעה החולפים לאחר מספר דקות.

11. האם תבחין אחד מספיק לצורך האבחנה?

    לא. יש צורך בשני תבחיני גירוי שונים לקביעת האבחנה של חסר הורמון גדילה.

12. למה נדרשת בדיקה נוספת?

    עקב השונות הרבה בתגובה של כל מטופל לסוגי גירוי שונים והשונות בין המעבדות, נדרשת בדיקה נוספת לאימות התוצאה של התבחין הראשון. האבחנה של חסר הורמון גדילה נעשית אם הורמון גדילה לא עלה מעל 10/ng/ml ב- 2 תבחיני גירוי שונים.

13. מהי בדיקת IGF-I ?

    ההורמון Insulin growth factor-I, IGF-I , מופרש מתאים בכבד ובעצם בעקבות גירוי על-ידי הורמון הגדילה. בדיקת ההורמון מסייעת באיתור ילדים עם חסר הורמון גדילה או חוסר רגישות להורמון הגדילה (תסמונת לרון), וכמו כן משמשת למעקב אחר תגובה לטיפול בהורמון הגדילה.

14. האם לאחר התבחין השני יש צורך בבדיקות נוספות?

    כן. יש צורך בביצוע בדיקת תהודה מגנטית של המוח (MRI) לצורך הדמייה של מבנה בלוטת יותרת המוח ולשלילת אפשרות שקיים תהליך תופס מקום שלוחץ על בלוטת יותרת המוח.

15. האם יש צורך בבירור נוסף?

    לא, אך יש צורך באישור הוועדה הארצית להיגוי על מנת שניתן יהיה להתחיל בטיפול. לאחר אישור הוועדה ניתן מהרופא מרשם להורמון גדילה והדרכה מנציג החברה שמשווקת את הורמון הגדילה לשימוש באביזר הזרקת ההורמון.

הורמון גדילה- דברים שחשוב לדעת לפני תחילת הטיפול

1. כיצד מופרש הורמון גדילה?

   הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח. הפרשתו מבוקרת ע"י שלושה הורמונים: שני הורמונים המופרשים מההיפותלמוס: GH releasing hormone, GHRH ,המגרה הפרשת הורמון גדילה, וסומטוסטטין, המעכב הפרשת הורמון גדילה. ההורמון השלישי, גרלין, מופרש מהקיבה, וגם לו השפעה המעוררת הפרשת הורמון גדילה.

2. מתי מופרש הורמון גדילה?

   הפרשת הורמון הגדילה נעשית בצורה פעימתית (פולסטילית), בין 3-6 פעימות ביממה, כאשר מירב ההפרשה מתבצעת בזמן השינה. ישנם גורמים המעודדים הפרשת הורמון גדילה, כמו מאמץ, רעב, שינה, מצבי דחק, ולעומתם גורמים המעכבים את הפרשתו, כמו עלייה ברמת הסוכר. קיימים חומרים פרמקולוגיים המגבירים הפרשת הורמון גדילה כמו ארגינין, גלוקגון, אינסולין וקלונידין ולכן משתמשים בחומרים אילו לתבחיני גירוי לצורך אבחון חסר בהורמון.

3. כיצד פועל הורמון גדילה?

   הורמון הגדילה נקשר לקולטנים על-פני תאים ברקמת הכבד והעצם ומביא לשפעול מתווכים תוך-תאיים, אשר גורמים להפרשה וייצור של הורמון נוסף בעל תפקיד עיקרי בצמיחת העצם, IGF-I. ההורמון IGF-I נישא בדם על-ידי נשאים מסוג Insulin like growth factor proteins, IGFBPs. ומעורר את הצמיחה של העצמות הארוכות. הורמון ה- IGF-I מבקר את ההפרשה של הורמון הגדילה דרך מנגנוני היזון חוזר בהיפותלמוס. להורמון הגדילה פעילויות ביולוגיות נוספות הכוללות פירוק רקמת שומן, העלאת רמת הגלוקוז בדם ופעילות בונה שריר.

4. איך מיוצר הורמון גדילה?

   הורמון גדילה מיוצר בשיטות מעבדתיות מתקדמות על-ידי שימוש בהנדסה גנטית באמצעות חיידקים או פטריות. המבנה שלו זהה להורמון גדילה ממקור אדם.

5. מהו הניסיון בהורמון גדילה?

   הטיפול בהורמון גדילה הוחל לראשונה בשנות ה-50 וייצורו בשיטה של הנדסה גנטית הוחל בשנות ה-80. מאז נרכש ניסיון רב בטיפול בהורמון ונצבר ידע רב על פעילותו והשפעותיו לטווח הקצר והארוך.

6. מתי ניתן להתחיל בטיפול בהורמון גדילה?

   באופן כללי ניתן להתחיל טיפול בהורמון גדילה בכל גיל. מומלץ להתחיל בבירור כאשר נצפית האטה בקצב הגדילה.

7. מהן ההתוויות לטיפול בהורמון גדילה בישראל?

   - ילדים עם חסר הורמון גדילה.
   - בנות עם תסמונת טרנר (חוסר כרומוזום X)
   - ילדים עם אי-ספיקת כליות כרונית
   - ילדים שנולדו קטנים לגיל הריון ולא השיגו את גובהם עד גיל 4 שנים.

8. איך ניתן הורמון הגדילה?

   הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת-עורית פעם ביום. אין עדיין טיפול בטבליות דרך הפה, כי ההורמון לא פעיל בלקיחתו דרך הפה.

9. האם הזריקה כואבת ?

   הזריקה כמעט אינה כואבת כי משתמשים במחטים דקות וקצרות.

10. כמה פעמים ביום יש להזריק?

    פעם ביום לפני השינה.

11. האם יש הגבלות כלשהן בזמן הטיפול בהורמון גדילה?

    אין שום הגבלות וניתן להמשיך בסדר היום הרגיל ללא כל הגבלה.

12. מהן תופעות הלוואי של הטיפול בהורמון גדילה?

    להורמון גדילה יש תופעות לוואי מעטות, אך יש לדעת אותן. בתחילת הטיפול תיתכן הופעה של נפיחות חולפת בגפיים ואפשרות קלושה של הופעת כאבי ראש. לעיתים רחוקות מדווח על הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ובמשק הגלוקוז. קיימת שכיחות גבוהה יותר של עקמת ובעיות במפרק הירך. יש לדווח על כל תופעה לרופא המטפל.

13. האם קיים סיכון יתר למחלות ממאירות בטיפול בהורמון גדילה?

    המחקרים שבדקו סוגיה זו לא מצאו קשר בין טיפול בהורמון גדילה להיארעות של מחלות ממאירות.

14. מה יקרה אם אחליט לא לתת לילד הורמון גדילה?

    ילדים שלא מטופלים מגיעים לגובה סופי שנע בין 130 ס"מ עד 160 ס"מ, תלוי בסיבת החסר. לא ניתן להעריך לפני הטיפול מה יהיה הגובה של הסופי של הילד ללא טיפול בהורמון גדילה.

15. תוך כמה זמן ניתן לראות תוצאות של הטיפול?

    לאחר 3-6 חודשים כבר ניכר שינוי במגמת הגובה של הילד.

16. כמה ס"מ לשנה צפוי שהילד יגדל עם הורמון גדילה?

    התגובה לטיפול היא אינדיבידואלית ומתייחסת לקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול. באופן כללי גדילה של 10 ס"מ בשנה נחשבת תגובה טובה לטיפול.

17. האם יש קשר בין הטיפול בהורמון גדילה להתבגרות מינית מוקדמת?

    אין הוכחות לקשר בין מתן הורמון גדילה להתבגרות מוקדמת. אצל רוב הילדים ההתבגרות מתרחשת בזמן הרגיל.

18. האם ניתן להזריק הורמון גדילה לילדים נמוכי קומה ללא חסר בהורמון גדילה?

    מתן הורמון גדילה לילדים עם קומה נמוכה ללא חסר בהורמון ( Idiopathic short stature, ISS ) עשוי להוסיף כ-5 ס"מ לגובהם הסופי. התוויה זו קבלה אישור ע"י מנהל התרופות הפדרלי בארה"ב, FDA , אך עדין לא מאושרת בישראל.

19. למה ניתן הורמון גדילה לילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון?

    הטיפול בילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון אושר בישראל בשנת 2007 . למרות שלילדים אלו מלאי הורמון גדילה תקין, נמצא שהם מגיבים לטיפול בהורמון גדילה כשהוא ניתן במינונים יחסית גבוהים יותר.

20. באיזה גיל מומלץ להתחיל טיפול בהורמון גדילה בילדים קטנים לגיל ההיריון?

    מכיוון שרוב הילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון משיגים את הפער בגובה במהלך 4 השנים הראשונות לחייהם, נקבע שרק לאחר גיל 4 שנים יש להתחיל טיפול בהורמון גדילה באותם ילדים שלא הדביקו את הפער בגובה.

21. האם ניתן לתת הורמון גדילה לנערה בת 16 שנים?

    הורמון גדילה משפיע על הצמיחה לגובה כל עוד לוחיות הגדילה לא נסגרו. לכן באנשים מבוגרים ובנערים, לאחר סגירת לוחיות הגדילה, אין טעם לתת את ההורמון וטיפול כזה יכול רק להזיק ולגרום לצמיחה במקומות לא רצויים.

22. האם ניתן לתת הורמון גדילה למבוגרים עם חסר הורמון גדילה?

    כן. להורמון גדילה יש השפעות מטבוליות אחרות נוסף על הצמיחה לגובה, ולכן במבוגרים עם חסר הורמון גדילה, שסובלים מתופעות מטבוליות הנגרמות כתוצאה מחסר ההורמון, יש התוויה לטפל בהורמון גדילה.

23. האם הורמון גדילה מחדש נעורים?

    הטענה שהורמון גדילה מחדש נעורים ומשפר תפקוד המערכות בגוף אינה מוכחת ויש אף הוכחות שטיפול כזה יכול להזיק למשתמש בטווח הארוך.

24. האם ילד עם חסר הורמון גדילה הוא ננס?

    לא. ילדים חסרי הורמון גדילה מוגדרים נמוכי קומה, וגובהם כמבוגרים ללא טיפול נע בין 130 עד 160 ס"מ. הננסים, שמתוארים בספרות, הינם אנשים בעלי פגם בהתפתחות העצמות. ככלל, המינוח הרפואי "ננסות" לא מקובל היום ועדיף להשתמש בהגדרה "נמוך קומה".

טיפול בהורמון גדילה כחלק משגרת החיים

1. מתי במהלך היום כדאי להזריק את הורמון הגדילה?

   מומלץ להזריק לפני השינה כי באופן טבעי הורמון הגדילה מופרש בזמן השינה, וכך ניתן לחקות את ההפרשה הטבעית של ההורמון בגוף.

2. מה לעשות אם שכחתי לתת זריקה?

   אי מתן זריקה פעם אחת אינו גורם לנזק בטווח הארוך, אך חוסר סדירות במתן הטיפול יכול להשפיע לרעה על התגובה לטיפול. אין להגדיל את המינון ביום שאחרי .

3. באיזה מקום רצוי להזריק את הורמון הגדילה?

   האזורים המומלצים הם בירך, בזרוע, בבטן ובעכוז. מומלץ להזריק כל יום במקום אחר כך שאנו עושים סבב במקומות ההזרקה.

4. האם יש צורך לחטא את העור לפני ההזרקה?

   לא, אין צורך. רצוי שהעור יהיה נקי לכן עדיף להזריק לאחר המקלחת.

5. האם לאחר ההזרקה נראה דם?

   ניתן לפעמים לאחר ההזרקה לראות טיפת דם או טיפת נוזל שקוף. אין לדאוג מכך, זה נגרם כתוצאה מפגיעה בנימי דם .

6. באיזה מחטים רצוי להשתמש?

   יש 3 גדלים שניתן להשתמש בהם להזרקה תת- עורית . 5, 6 ו- 8 מ"מ . הגדלים משתנים עם הגיל.

7. האם רצוי להחליף מחט כל יום?

   כן. המחט היא סטרילית והיא חד פעמית . יש לזרוק את המחט לאחר השימוש למיכל שנועד לאיסוף מחטים.

8. עד איזה גיל יש להזריק הורמון גדילה?

   הטיפול ניתן כל זמן שהילד גדל. הפסקת הטיפול מתבצעת לפי שיקול הרופא, כאשר אין תגובה לטיפול או כאשר מסתיים תהליך הגדילה.

9. מתי יכול הילד להזריק את הזריקה בעצמו?

   באופן כללי רצוי לשתף את הילד בטיפול ולעודד אותו להזריק בעצמו. זה תלוי ברצונו ויכולותיו של הילד להתמודד עם ההזרקה.

10. האם להמשיך בהזרקת ההורמון כאשר הילד חולה?

    אין מניעה למתן הורמון גדילה בזמן מחלה.

11. מה כולל המעקב הרפואי לאחר תחילת הטיפול?

    המעקב מתבצע אחת ל- 3-4 חודשים, על מנת לעקוב אחר שיעור הגדילה ולהתאים את מינון ההורמון למשקל המשתנה של הילד.

12. האם ניתן לטוס עם העט לטיול בחו"ל?

    ניתן לטוס לחו"ל ולקחת את הציוד הנדרש להזרקה בצידנית.