מידע על מחלות

​כיס המרה הוא איבר דמוי אגס בגודל של 7.5 – 10 ס"מ, הנמצא ליד החלק התחתון של הכבד.
תפקידו העיקרי הוא אגירת נוזל המרה המיוצר בכבד, המכיל כ- 30cc-50cc של נוזל מרה. לאחר ארוחה, כיס המרה מתכווץ, בעקבות זה משתחרר מכיס המרה נוזל המרה לתוך צינורות המרה, ומשם לתריסריון ( החלק הראשון של המעי הדק) ומשתתף בתהליך עיכול, בעיקר של שומנים. נוזל המרה מורכב ממים, כולסטרול, אלקטרוליטים, מלחי מרה ומרכיבי צבע.

מהם הגורמים לבעיות בכיס המרה?

מחלות כיס המרה קשורות בדרך כלל מהיווצרות אבני מרה.
אבני המרה נוצרות משקיעת מרכיבי המרה. ישנם שני סוגים עיקריים של אבנים:
אבני כולסטרול שמהווים את רוב המקרים (כ- 80%) ואבני פיגמנט. רוב אבני מרה אינן גורמות לבעיות כלשהן.

מה השכיחות של אבנים בכיס מרה?

נוכחות של אבני מרה בכיס המרה היא בעיה שכיחה בעולם המערבי, שכיחותה מוערכת בכ- 20%-10% והיא עולה עם הגיל. השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים, אך הפער הולך ומצטמצם עם הגיל.

מהם גורמי הסיכון?

השמנת יתר

השמנת יתר מהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות אבנים בכיס מרה.

מין

תדירות אבני כיס מרה היא פי 2 עד 4 אצל נשים, קשורה בעיקר להורמונים נשיים.

גיל

שכיחות אבני מרה גדלה עם הגיל, לרוב מעל 40.

תזונה

כלכלה מערבית עשירת כולסטרול.

משפחה וגנטיקה

אבני כיס מרה שכיחות יותר בקרב בני משפחה של אנשים הסובלים מאבנים. לא נמצאו עד כה גנים או צורת העברה גנטית אופיינית.

מחלת הסכרת

ירידה משמעותית ומהירה במשקל

מהם הסימנים הנלווים?

"עווית המרירה"

נחשב לביטוי השכיח ביותר לאבנים בכיס מרה. נגרם מנדידת אבן לכיוון פתח כיס המרה או אל צינורות המרה. מתבטא ככאב עוויתי בבטן ימנית עליונה, הכאב יכול להיות מקרין לגב או לכתף ימין ויכול להיות מלווה בבחילות והקאות. הכאב בדרך כלל מופיע לאחר ארוחה כבדה, ויכול להימשך עד מספר שעות ברציפות.

דלקת המרירה

דלקת חריפה בכיס המרה ומהווה סיבוך של נוכחות אבנים. הדלקת נגרמת כתוצאה מאבן החוסמת זרימת המרה, והמרה בכיס המרה מתחילה תהליך כימי הגורם לבצקת ולחץ. מלווה בדרך כלל עם הופעת חום גבוה, צמרמורת, כאב עז, רגישות וקשיחות בבטן ימנית עליונה.
ישנם מקרים של דלקת כיס מרה שאיננה קשורה לאבני מרה, היא מתרחשת בדרך כלל לאחר ניתוחים גדולים, טראומה קשה, כוויות, זיהום ראשוני על ידי חיידקים, עירויי דם מרובים.

"אבנים בצינור המרה"

אבן אשר חוסמת באופן מלא או חלקי (עם או בלי דלקת בכיס המרה), את צינורות המרה. גורמת לסימפטומים שתוארו ובנוסף סימני צהבת שנקרא "צהבת חסימתית" המתבטא בלחמיות צהובות, גוון צהוב לעור, שתן כהה, יציאות בהירות ושומניות, גרד והרגשה כללית לא טובה.

כיצד מאבחנים אבנים בכיס מרה ובדרכי מרה?

• בדיקת אולטראסאונד של הבטן העליונה
  באמצעות בדיקה זו שהיא פשוטה יחסית ובלתי חודרנית ניתן לאתר את אבני כיס המרה, וכן להעריך את עובי דופן כיס המרה, ואת רוחב דרכי המרה (התרחבות של דרכי המרה יכולה להעיד על אבן שחוסמת אותן). באולטראסאונד קשה יחסית לאתר אבנים שבדרכי המרה.
• בדיקת CT - מאפשרת הדגמה טובה של אבנים וגידולים בכיס מרה ובדרכי מרה.
• בדיקה על ידי מכשיר אנדוסקופי
  סיב אופטי בצורת צינור גמיש אשר מוחדר דרך הפה ומגיע לפתח צינור המרה והלבלב בדופן של תרסריון. באיזור זה מוזרק חומר ניגוד כדי להדגים את צינורות המרה והלבלב תחת שיקוף רנטגן.
  משתמשים בבדיקה בחשד לאבנים בדרכי המרה, בחשד לחסימה מכאנית של דרכי המרה או בצינור הלבלב. בבדיקה ניתן לעיתים לשלוף את האבנים.

טיפול

• הטיפול השכיח ביותר לחולים הסובלים מתסמינים של אבנים בכיס מרה הוא ניתוח לכריתת כיס מרה אשר מתבצע בדרך כלל באמצעות ניתוח לפרוסקופיה (ללא פתיחת בטן).
• טיפול חלופי הוא ריסוק אבנים או המסת האבנים בתכשירים שניתנים דרך הפה בחולים שלא ניתן לנתח.
• כאשר ישנו חשד למצב דלקתי הטיפול יכלול:
  הקלת על הכאבים ובחילות על ידי תרופות דרך הפה או הוריד.
  מנוחה למערכת העיכול - צום, הכנסת זונדה לניקוז תוכן הקיבה, מתן נוזלים דרך הוריד.
  מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד
  הטיפול מכוון להפחתת הסימפטומים החריפים ושיפור מצבו הכללי של המטופל על מנת לאפשר טיפול כירורגי, לרוב בשלב מאוחר יותר.

הליך הניתוח

פתיחת דופן הבטן וכריתת כיס המרה. בשל הצורך לשלול קיומן של אבנים בצינור המרה יבוצע צילום מיוחד במהלך הניתוח.
לאחר כריתת כיס המרה, מיצי המרה הנוצרים בכבד יזרמו דרך צינור המרה אל מערכת העיכול.

יום הקבלה

האחות תתאים לך חדר ותקבל ממך מידע שיעזור לטיפול בך בהמשך. תבדק על ידי רופא המחלקה וכן על ידי רופא מרדים על מנת שיוכל להתאים לך תוכנית הרדמה.
בערב תבוצע הסרת שיער באזור הניתוח, יבוצע חוקן ותשלח להתרחץ. דאג לחפוף את שערך ולהקפיד על ניקוי אזור הטבור, המפשעות וקפלי העור, ותקבל זריקה בבטן כדי למנוע קרישת דם. משעה 24:00 אסור לך לאכול או לשתות, ניתן לקבל תרופה לשינה במידה והינך זקוק לה.

הניתוח

מכיוון שנערכים ניתוחים נוספים, ייתכן ותמתין מספר שעות עד להגעת תורך. עם קבלת הודעה מחדר הניתוח האחות תבקש ממך לרוקן שלפוחית, להסיר תכשיטים ושיניים תותבות ותקבל תרופה דרך הפה כפי שנקבע על ידי המרדים.
לאחר נטילת התרופות אסורה הירידה מהמיטה.
סניטר יוביל אותך לחדר ההמתנה בחדר הניתוח. לאחר מכן תוכנס לחדר הניתוחים, תעבור הרדמה מתאימה, לקיבתך יוחדר צינור דק הנקרא זונדה ומטרתו ריקון תוכן הקיבה. כמו כן יוחדר עירוי לשם מתן נוזלים ותרופות. בתום הניתוח תועבר לחדר התאוששות ותטופל על ידי צוות אחיות מיומן.

חזרה למחלקה

הצוות הסיעודי ימדוד לחץ דם ודופק בהתאם לצורך, שתן תיתן במיטתך בעזרת בקבוק.
יתכן ותחוש אי נוחות בשל הזונדה. צינור זה יוצא למחרת הניתוח, אלא אם ישנה הנחיה אחרת. במידה ותחוש אי נוחות, יובש בפה או כאב הצוות ידאג להרטיב את שפתיך ולהקל על כאבך על ידי מתן תרופה לשיכוך כאב כל 4 שעות.
במידה וישנם כאבים דווח לאחות. אנו נדאג שתהיה חופשי מכאבים עד כמה שניתן.

למחרת הניתוח

האחיות יסייעו לך ברחצה, תרד מהמיטה לישיבה בכורסא למספר שעות, פיזיוטרפיסטית תאמוד את נשימתך ותדריך אותך לנשימות עמוקות ולשיעול. נא הקפד לתרגל נשימות עמוקות ושיעול. לאחר הוצאת הזונדה תתחיל לשתות, ובהדרגה יוספו מזונות לתפריטך. קצב שינוי הכלכלה יקבע על ידי הרופא.
דאג להסתובב במחלקה, זכור כי הליכה מסייעת בנשימה, בהפעלת המעיים ובהקלת תחושת החולשה והעייפות ותורמת לשיפור במצב הרוח.
הקפד על ניקיון גוף. ניתן ורצוי להרטיב את אזור הנתוח עם מים זורמים וסבון.
תחושת הכאב תפחת בהדרגה - יחד עם זאת אין סיבה לסבול וניתן לבקש מהאחות תרופה לשיכוך כאב.
ההחלטה לשחרורך תתקבל בהתאם למצבך ולקצב החלמתך.

בבית

טיפול בפצע

הקפד להתרחץ מדי יום ולייבש בעדינות את הפצע, אין צורך לחבוש את הפצע. במידה ותחוש כאבים באזור חתך הניתוח או שיופיעו הפרשה, אודם או נפיחות וכן אם תופיע עליית חום, צמרמורת, צהבת או שתן כהה פנה לרופא המטפל.

הסרת תפרים

תבוצע כשבוע לאחר הניתוח בהתאם להמלצה כתובה במכתב השחרור.

אכילה ושתיה

הקפד לשתות הרבה. שתיה לא מוגזת, אכול דיאטה דלת שומן למשך כחודש, חזור בהדרגה לאכול אוכל רגיל.

מנוחה ושינה

יסייעו בהחלמתך. תחושת החולשה והעייפות תחלוף בהדרגה המנע מהרמת משאות מעל 10 ק"ג למשך 3 החודשים הבאים. ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית 3 חודשים לאחר הניתוח.

שיכוך כאב

ניתן ליטול תרופות לשיכוך כאב כפי שנהגת קודם כגון אקמול.

פעילות מינית

ניתן לחזור לפעילות זו כשתחוש שאתה מוכן לכך.