מידע על מחלות

​המחלה נגרמת על ידי נגיף השייך למשפחת – Filoviridae והיא אובחנה לראשונה בשנת 1976 באפריקה.

סימני מחלה ראשונים הם מחלת חום עם חולשה קשה, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאב גרון, כאב בטן, שלשול והקאה. בחלק מהחולים מתפתחים דימומים פנימיים וחיצוניים, פגיעה בכבד, בכליות, במערכת העצבים ובכשל רב-מערכתי.
תקופת הדגירה היא 2 - 21 יום, בדרך כלל 8 - 10 ימים. שיעור הקטלניות כ-70% (40-90% מהמקרים).

מאגר המחלה הינם כנראה עטלפי פירות. העברת הנגיף מבעלי חיים לבני אדם התבצעה ככל הנראה בגיניאה דרך מגע עם הפרשות של בעלי חיים נגועים או פגרים והפרשותיהם. באפריקה נגיף האבולה מועבר כנראה באכילת בשר נגוע של חיות בר או במגע עם עטלפים נגועים או הפרשותיהם.

העברה מאדם לאדם מתרחשת במגע ישיר (דרך עור פצוע או ריריות) עם הפרשות כמו דם, נוזלי גוף, שתן, רוק, זיעה, צואה, קיא, חלב אם ודמעות של אדם חולה באבולה.
מחלת האבולה לא מועברת באמצעות עקיצת יתושים. אבולה לא מתפשטת דרך אוויר, מים או מזון. במיתאר בית חולים בלבד, מתבצעות פעולות יוצרות רסס, וקיים חשש של הדבקה בדרך האוויר.
החולים מדביקים רק מעת הופעת סימני מחלה, כך שמגעים של אדם שחלה אינם בסיכון אם המגע התקיים לפני הופעת החום וסימני המחלה . לאחר החלמה ממחלת האבולה, אדם עלול להפריש את הנגיף בנוזלי גוף שונים במשך עד 3 חודשים, ולכן מועד השחרור הסופי של חולה שהחלים מאבולה ייקבע באופן פרטני לאחר התייעצות עם האגף לאפידמיולוגיה בשירותי בריאות הציבור של משרד הבריאות.

הגדרת מקרה חשוד למחלת אבולה

חום מעל 38 מעלות באדם אשר שהה במדינה נגועה ב-21 יום לפני הופעת סימני המחלה. מדינות נגועות בשלב זה הן: גיניאה, סיירה ליאונה וליבריה.

אבחון המחלה

נעשה בדגימות דם אשר נבדקות במעבדה המרכזית לנגיפים (תל השומר).

הטיפול במחלת האבולה

הינו תומך בלבד. בשלב זה אין טיפול מוכח. טיפולים ניסויים קיימים אך לא זמינים בישראל.

המצב הנוכחי

ההתפרצות הנוכחית של מחלת נגיף האבולה החלה בסוף 2013 בגיניאה, מערב אפריקה, בקרבת הגבול עם ליבריה וסיירה ליאונה, והתפשטה למדינות אלו. כעת מדווחים על מעל 10,000 חולים ומתוכם כ- 5000 מקרי תמותה.
מחוץ לאפריקה, מאושפזים מספר חולים שנדבקו באפריקה. בנוסף נדבקו מספר עובדי בריאות מארה"ב ומספרד במהלך טיפול בחולים אלה. סיבת ההדבקה לא ידועה בוודאות, אך ההנחה היא כי מדובר בחריגה מפרוטוקול התמגנות. ההתפרצות הנוכחית הינה הקשה ביותר אי פעם, מבחינת היקף ומשך. בתחילת אוגוסט 2014 , ארגון הבריאות העולמי הכריז על האירוע כמקרה חרום בינלאומי.

הסיבות להתפשטות התחלואה באפריקה הן

המחלה מדבקת מאד, מערכות רפואיות חלשות מאוד, חוסר במקומות אשפוז / בידוד חולים, מנהגים דתיים במהלך לוויות הכרוכים במגע אינטנסיבי עם גופות הנפטרים, הפרשותיהם וחפציהם.

לאור העלייה החדה בתחלואה שדווחה לאחרונה, משרד הבריאות ממליץ להימנע מנסיעה למדינות בהן המחלה מתפשטת: גיניאה, ליבריה, וסיירה לאונה. אם בכל זאת נוסעים למדינות אלו: יש להימנע ממגע עם חולים, הפרשותיהם וחפציהם, יש להקפיד על היגיינה אישית, להימנע ממגע עם בעלי חיים והפרשותיהם, פגרים, ואכילת בשר נא ובמידת האפשר רצוי להימנע מביקור במוסדות בריאות.
הסבירות שיהיו מקרים בישראל נמוכה, אך בתי החולים, בהנחיית משרד הבריאות, נערכים לקבלת חולים חשודים להידבקות במחלת האבולה.
חולים העונים להגדרת המקרה (חום ושהות במדינה נגועה ב-21 יום לפני הופעת החום) ייבדקו בחדר בודד, ולאחר אישור משה"ב יועברו לבתי חולים ייעודיים, שם יעברו אבחון ויטופלו בהתאם למצבם. משה"ב החליט שחולים חשודים לאבולה יטופלו בבתיה"ח רמב"ם ותל השומר.
המרפאות בקהילה הונחו להפנות חולים חשודים מיידית באמבולנס לבתי החולים הייעודיים.
על מנת לצמצם אפשרויות הדבקה בקרב אוכלוסיית ישראל, משרד הבריאות עורך בנתב"ג רישום וסיקור של כל הנוסעים המגיעים ממדינות נגועות באפריקה.

טיפול

קיימת תרופה ניסיונית שניתנה למספר חולים , עדיין בשלבי מחקר, ושני חיסונים בשלבי פיתוח וניסוי במתנדבים בריאים.
המאמצים העיקריים של ארגון הבריאות העולמי מתרכזים במניעת התפשטות המחלה מחוץ למדינות הנגועות וצמצום הדבקה ומקרי מחלה חדשים.