מידע על מחלות

​דיוורטיקולוזיס, דיוורטיקוליטיס

מהי המחלה?

מחלת הסעיפים – דיוורטיקולוזיס

הוא מצב שבו חלקים מדופן המעי מתבלטים בצורת כיסים דרך שכבת השרירים העוטפת את המעי. כל כיס כזה נקרא סעיף – דיברטיקולה. היווצרותו של הסעיף היא תוצאה של לחץ מוגבר בתוך המעי וחולשה יחסית של שרירים העוטפים את המעי.

דלקת הסעיפים – דיוורטיקוליטיס

דלקת הסעיפים היא הסיבוך השכיח ביותר והיא עלולה להתפתח בכ-10-25% מהלוקים במחלת הסעיף. הדלקת נגרמת מהצטברות צואה בתוך הסעיף. הצואה גורמת לפגיעה ברירית המצפה אותו, להתנקבות מיקרוסקופית של הדופן ולזיהום באזור.

תסמינים:

תסמינים השכיחים ביותר הם כאב בבטן שמאלית התחתונה וחום. ייתכנו גם תסמינים נוספים כגון בחילה, הקאה ושלשול.

מהם הגורמים למחלה?

דיאטה דלת סיבים תזונתיים הינה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות דיוורטיקולוזיס. בעולם המערבי התזונה דלה בסיבים.
עצירות, צואה קשה ובעלת נפח קטן עקב דיאטה דלת סיבים. העצירות גורמת לאימוץ יתר של שרירי הבטן ומעלה את הלחץ בתוך הבטן ולכן גם את הלחץ בתוך המעי. לחץ מוגבר בתוך המעי מועבר לאזורים החלשים בדופן וגורם להתבלטות הדופן החוצה וליצירת סעיף – דיוורטיקולה.
שכיחות המחלה עולה עם הגיל. המחלה נדירה מתחת לגיל 40, בגילאים 60-80 שכיחותה מגיעה ל-50%.

אבחון המחלה

• חוקן בריום – צילום זה מאפשר לאבחן את מחלת הסעיפים ולהעריך את מידת מעורבות חלקי המעי השונים במחלה.
• קולונוסקופיה – בה ניתן לאבחן את המחלה ולשלול בעיות אחרות במעי.
• הפרטים אותם מוסר החולה.
• בדיקה גופנית.
• בדיקות עזר הכוללות ספירת דם, בדיקות שתן וצילום רנטגן של הבטן.
• במקרים בהם האבחנה לא ברורה ניתן להיעזר בבדיקות נוספות כגון אולטראסאונד, חוקן עם חומר ניגוד ו-CT של הבטן.

הטיפול

תזונה עתירת סיבים גורמת להגדלה של נפח הצואה ולכן להקטנת הלחץ בתוך המעי. הקטנת הלחץ במעי מונעת היווצרותם של סעיפים נוספים על אלו שכבר נוצרו. על מנת שהשינוי התזונתי יהיה יעיל מומלץ לצרוך 20-30 גרם סיבים ליום. מזונות עתירי סיבים כוללים לחם מחיטה מלאה או מדגנים מלאים על קליפתם, דגני בוקר, פירות וירקות. על מנת לבצע את השינוי התזונתי המומלץ אפשר וכדאי להיוועץ בדיאטנית.

טיפול בדלקת הסעיפים (דיוורטיקוליטיס) 

חולים בהם המחלה ותסמיניה קלים ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה דרך הפה מבלי להתאשפז. אצל חולים בהם הדלקת משמעותית או שיש חשד לסיבוכים, יינתן טיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית (אינפוזיה) במסגרת אשפוז. בחלק מהחולים ימליץ הרופא גם על מנוחה וכלכלה נוזלית בנוסף לטיפול האנטיביוטי. מיעוט החולים יזדקק לטיפול ניתוחי. הערכה של המעי מתבצעת כארבעה עד שישה שבועות לאחר הדלקת ויכולה להיעשות באמצעות חוקן בריום או קולונוסקופיה.

דרכי מניעה

• הגברת צריכת הסיבים תסייע בריכוך הצואה ותקטין את הסיכון להתפתחות המחלה.
• התפריט יכלול פירות, ירקות ומוצרי דגנים מלאים.
• שתייה מרובה שאינה מכילה קופאין או אלכוהול – צריכת הסיבים כרוכה בספיגה גדולה של נוזלים.
• התרוקנות ללא השהייה – השהייה תגרום להתייבשות הצואה ולהתקשותה ולהגברת הלחץ בתוך המעי בעת ההתרוקנות.
• פעילות גופנית מעודדת פעילות מעיים נורמלית ומפחיתה לחץ תוך מעי.