מהי סוכרת?
סוכרת נעורים (סוכרת התלויה באינסולין) נובעת מאי יכולתו של הלבלב לייצר כמות מספקת של אינסולין. האינסולין הינו הורמון אשר מחדיר את הסוכר המצוי בדם לתוך תאי הגוף לשם שרפתו למטרות יצירת אנרגיה.
טיפול
סוכרת מטיפוס 1 (סוכרת התלויה באינסולין), מטופלת בדרך כלל על ידי זריקות אינסולין או משאבה תוך כדי ניתור רמות סוכר בדם דרך שימוש בטכנולוגיות חדשניות ותזונה נכונה בהתאם לרמות הסוכר בדם.
תלמידים עם סוכרת יכולים להשתתף בכל פעילויות ביה"ס (לימודיות וחברתיות) ופעילויות גופניות שונות (טיולים, ספורט וכו').
הטיפול בסוכרת מחייב מעקב רפואי צמוד וקבוע לאורך זמן במרפאת הסוכרת.
המעקב הרפואי מתקיים פעם בחודש לבין פעם בשלושה חודשים, בהתאם למצב איזון הסוכרת של החולה. לאור זאת משתדל צוות המרפאה לצמצם ככל האפשר את מספר הביקורים במרפאה.
תגובות לאינסולין
אחת התופעות הנלוות לטיפול באינסולין היא ההיפוגליקמיה.
היפוגליקמיה הוא מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה מהרמה הנורמלית.
הסיבות העיקריות להופעת היפוגליקמיה הן:
- הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין.
- אכילה בלתי מספקת .
- פעילות גופנית מוגברת ללא כיסוי מספיק של מזון.
- ברוב המקרים תלמידים סוכרתיים אינם מהווים כל סיבה לדאגה ותשומת לב מיוחדת של הצוות.
הסימנים המבשרים היפוגליקמיה יכולים להיות שונים מילד לילד והם:
רעד, הזעה, חיוורון, סחרחורת, אי שקט, עצבנות, חוסר ריכוז, עייפות, כאבי בטן או בחילה, טשטוש בראיה, בלבול, בכי פתאומי (זעם).
טיפול בהיפוגליקמיה
ברגע שמופיע אחד או יותר מהסימנים הנ"ל אפשר להתגבר על כך במהירות על ידי מתן מוצרי מזון המכילים סוכר ישיר באחת מהדרכים הבאות:
לאכול פרי, לחם, או סוכריות.
שתיה ממותקת או כריך (לא שוקולד).
היפוגליקמיה יכולה להופיע בכל שעה, בעיקר לפני זמני הארוחות או לאחר פעילות גופנית מוגברת. לכן חשוב שלפני שיעור התעמלות, של"ח, טיול או פעילות גופנית אחרת - התלמיד הסוכרתי יאכל בהתאם להדרכה שקיבל מהדיאטנית במרכז לסוכרת. במקרה ורמת הסוכר עולה, מרגיש הילד הסוכרתי דחיפות בשתיה והשתנה.
תזונה בסכרת
עקרון התזונה של חולי סוכרת (מטיפוס 1 התלויה באינסולין) היא ארוחות סדירות וכמות מבוקרת של פחמימות. לכל שינוי בפעילות גופנית כגון ספורט, טיולים ועבודה יש להתאים את הכלכלה ואת כמות האינסולין המוזרקת. בדרך כלל התלמיד ומשפחתו מודעים לדבר ומקבלים הדרכה על כך.
איזון טוב של הסוכרת דורש שווי משקל בין שלושת הגורמים:
1. כמות האינסולין.
2. חלוקת האוכל המותאמת לפעילות האינסולין.
3. פעילות גופנית.