מידע על מחלות

עצירות

תכיפות היציאות, מידת הקושי שבפעולה עצמה, נפח הצואה ותכונותיה. רוב הגורמים לעצירות ניתנים לשליטת האדם ותלויים בהתנהגותו.

בקיצור

1.

הסיבות לעצירות קשורות בגורמים גופניים - אורגניים, או בגורמים התנהגותיים.

2.

הסיבות ההתנהגותיות: שתיה בלתי מספקת, צום ממושך, דיאטה קיצונית, חוסר פעילות גופנית ועוד.

3.

הסיבות הגופניות: טחורים, גידולים שפירים או ממאירים, תת פעילות של בלוטת המגן, ורמת סידן גבוהה.

​עצירות מהי?

עצירות מוגדרת בדרך כלל במונחים של תכיפות היציאות, מידת הקושי שבפעולה עצמה, נפח הצואה ותכונותיה. תדירות היציאות שונה אצל כל אדם ומושפעת מאורח חייו ומבנהו הפיסיולוגי. תדירות היציאות הנחשבת תקינה נעה בין פעמיים ביום לפעמיים בשבוע. כלומר גם מי שמתרוקן פעם ביומיים או שלושה באופן סדיר וללא קושי אינו נחשב כסובל מעצירות. הדבר נכון גם אצל ילדים. אצל תינוקות יונקים יכולה תדירות היציאות להיות נמוכה אף יותר (פעם בשלושה או ארבעה ימים) ואין צורך לזרז או לעורר את פעולת היציאה באמצעים מלאכותיים. מכל מקום רוב האנשים המבוגרים הבריאים (70%) היציאה אצלם היא פעם ביום. העצירות אינה שכיחה אצל מבוגרים יותר מאשר אצל צעירים (למרות שכך מקובל לחשוב). לעומת זאת שכיחה העצירות אצל נשים יותר מאשר אצל גברים.

כיצד פועלת מערכת העיכול?

תפקיד מערכת העיכול הוא לפרק ולעכל את המזון שאנו אוכלים. חלק ממזון זה נספג בגוף ומשמש לבניתו ולהתחדשותו המתמדת וכמקור לאנרגיה הדרושה לפעילותו. השאר - שאינו ניתן לעיכול או לעיבוד - מסולק כפסולת. פעולות הפירוק והעיכול נעשות בעזרת נוזלים שונים המופרשים בחלקי המערכת השונים. העברת המזון מן הפה דדך הוושט לקיבה ולמעיים נעשית ע"י התכווצויות של שרירי המערכת. שאריות המזון שאין הגוף סופג נאספות בחלק האחרון של מערכת העיכול - החלחולת. כאשר מצטברת כמות מספקת של שאריות מזון חל שנוי בנפח החלחולת הגורם להרגשת מלאות ולחץ. פעילות ההתרוקנות או ה"יציאות" נעשות אף הן על-ידי התכווצות שרירים.

מה גורם עצירות?

שונות הסיבות לעצירות. חלקן קשורות בגורמים גופניים - אורגניים, אך רובן קשורות בגורמים התנהגותיים.

הסיבות ההתנהגותיות השכיחות לעצירות:

• תזונה דלת שארית כלומר אכילת מזון הנספג בגוף בלי להותיר שאריות: פסולת בנפח מספיק.
• דברי מתיקה למשל הם מזון דל שארית.
• שתיה בלתי מספקת.
• צום ממושך או דיאטה קיצונית להרזייה ללא פיקוח רפואי.
• חוסר פעילות גופנית.
• התאפקות מפעולת ההתרוקנות, או דחייתה באופן חוזר.
• מצבים של מתח נפשי או דיכאון.
• לקיחת תרופות מסוימות.

הסיבות הגופניות לעצירות:

עצירות עלולה כאמור להיות גם סימן לבעיה אורגנית - גופנית כגון: פיסורה, טחורים או תהליכי גידול (שפיר או ממאיר) סביב פי הטבעת, בחלחולת או במעי הגס. העצירות גם עלולה להיות סימן לתת-פעילות של בלוטת המגן או לרמת סידן גבוהה בגוף.

מה ניתן לעשות כדי למנוע עצירות או לטפל בה?

מרשימת הגורמים לעצירות, אנו רואים, שרבים מהם ניתנים לשליטת האדם עצמו ותלוים בהתנהגותו.

1. גישות להרגלים נכונים

חשוב לטפח את ההרגל להתרוקן פעם אחת ביום (רצוי אחרי ארוחת הבוקר). כדאי לקבוע זמן קבוע ונוח להתרוקנות. ברגע שישנה הרגשה של פעולת מעיים, יש להשתדל להתרוקן ולא לדחות את הפעולה. הפעולה תיעשה בשלווה ובסבלנות ולא בלחץ או בחיפזון. כאשר מטפחים את ההרגל מגיל צעיר מסתגל הגוף לפעולת מעיים סדירה. אצל האדם המבוגר הסובל מעצירות כרונית עלול תהליך ההסתגלות להתמשך, אך בהתמדה וסבלנות ניתן להגיע לפעילות סדירה. רצוי להיפטר מגישות ועמדות בלתי נכונות כגון התאפקות חוזרת, דחיה חוזרת או חוסר היענות לקריאתו של הגוף מסיבה זאת או אחרת, אלה עלולים כאמור, לגרום עצירות.
כדאי לזכור, שאם מתרוקנים פעמיים ביום או פעם ביומיים באופן סדיר וללא קושי או כאב - אין צורך לשנות את ההרגל.

2. תזונה נכונה

תזונה נכונה פרושה תזונה מאוזנת ומגוונת. חשוב לאכול ארוחות מסודרות ולא לדלג על ארוחת הבוקר. יש מזונות הממריצים את פעולת המעיים וחשוב לאוכלם.
מזונות אלה הם:
- מזון עשיר בתאית (צלולוזה) המשאיר כמות גדולה של פסולת הסופגת מים ומגדילה את נפח הצואה. מדובר בלחם שחור או בלחם מחיטה מלאה, קטניות, דגנים מלאים, ירקות ופירות וביחוד קליפתם. לכן רצוי לאכול בכל ארוחה ירקות חיים על קליפתם, כי ירקות אינם משמינים, הם עשירים בויטמינים ומסייעים לעיכול.
- מזונות המגרים את פעולתם של שרירי המעיים. ביניהם: מאכלים חמוצים כמו יוגורט, מיצי פרי הדר ושומנים צמחיים.
- שתיה מרובה. חשוב להקפיד ולשתות לפחות 10-12 כוסות ליום. רצוי לשתות כוס מים או נוזל לא מומתק אחר לפני כל ארוחה. השתיה נחוצה לפעילותה התקינה של מערכת העיכול וליצירת נפח וקשיות רצויים לצואה.