מידע על מחלות

​סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בעולם המערבי. בשלבים הראשונים של המחלה לרוב לא יופיעו סמני אזהרה, רוב החולים יהיו א-תסמיניים. באוכלוסיה הכללית (ללא סיכון יתר) קיים סיכוי של בין 5-6% לאורך החיים לפתח סרטן של המעי הגס. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,400 חולים חדשים - אחד מכל 19 גברים ואחת מכל 26 נשים יחלו בסרטן זה במהלך חייהם.
סרטן של המעי הגס ניתן לריפוי במידה והתגלה בשלבים מוקדמים, ראשוניים של המחלה.

גילוי מוקדם

• במדינות המפותחות קיימת הנחייה לביצוע בדיקות סקירה לאוכלוסיה הכללית החל מגיל 50 אחת ל 5-10 שנים על מנת לאתר את המחלה בשלביה הראשונים או לאתר תהליכים טרום סרטניים, פוליפים, ועל ידי הסרתם למנוע את התפתחות מחלת הסרטן.
• לאוכלוסייה עם סיכון יתר קיימות המלצות אחרות.
• המלצה לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. בדיקה זו מגלה רק כ 25% ממקרי הסרטן ולכן אינה מהווה בדיקת סקר יעילה.
• קולונוסקופיה נמצאה יעילה ביותר כבדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן של המעי הגס ולכן מהווה את בדיקת הבחירה. תדירות ביצוע בדיקות הקולונוסקופיה תקבע על ידי הרופא המטפל לאחר ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה הראשונה והערכת סיכון כוללת להתפתחות מחלת סרטן של המעי הגס.
• קיימת בדיקה מחליפה לקולונוסקופיה המבוצעת באמצעות טכניקת הדמיה CT שנקראת קולונוסקופיה וירטואלית ולא מצריכה הרדמה. אך בדיקה זו אינה מאפשרת טיפול בפוליפים או ביצוע דגימות רקמה (ביופסיות) וכרוכה בחשיפה לקרינה.

סיבוכי קולונוסקופיה

הבדיקה כרוכה בהרדמה שניתנת על ידי רופא ועלולים להיות סיבוכים מסידציה עצמה, אך בידיים מיומנות בנבדק ללא מחלות רקע, הסיכון נמוך ביותר.
מכוון שמחדירם לחלל מעי גס מכשיר קולונוסקופיה יכול להתרחש סיבוך רציני כגון ניקוב של המעי (פרפורציה) או דימום, במיוחד כאשר מתבצע כריתת פוליפ. הסיבוכים האלו קורים באחת מכל 1000- 1,400 קולונוסקופיות.
שיעור תמותה כתוצאה מהבדיקה הוא 0.02%, אחד מכל 5000 נבדקים ומתרחשים בחולים עם מחלות רקע קשות או בגיל מבוגר.

אוכלוסיות בסיכון יתר להתפתחות סרטן המעי הגס

מטופלים שלהם סיכון גבוה לפתח סרטן המעי הגס זקוקים לעבור קולונוסקופיה כבדיקות סקירה בתכיפות גבוהה יותר.
ההחלטה על תדירות הקולונוסקופיה תקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם לנתונים פרטניים אצל כל מטופל.
לפחות 15% ממקרי סרטן המעי הינם משפחתיים ובחלק מהמשפחות בדיקת דם פשוטה יכולה לגלות שינויים בחומר הגנטי וכך לקבוע בצורה מדויקת יותר את מידת הסיכון. לרוב מטופלים שנמצאו בסיכון יתר יופנה להערכה כוללנית משולבת במרפאה הגנטית.

קבוצות בסיכון 

לכל קבוצה סיכון שונה, לכל מטופל וחולה סיכון שונה. רק לאחר הערכה ואבחון מדויק תקבע דרגת הסיכון ויוחלט על תכנית המעקב הרצויה.

• חולים עם תסמונות גנטיות:
  FAP = Familial Adenomatous polyposis
  HNPCC = Hereditary nonpolyposis colorectal cancer
  Familial Hyperplastic Polyposis
  Peutz-Jegger Syndrome
  Familial Juvenile Polyposis
  Cowden Syndrome
• חולים עם פוליפים מרובים במעי הגס.
• חולים עם היסטוריה אישית של סרטן המעי הגס בעבר.
• חולים במחלות דלקתיות כרוניות של המעי הגס.
• מטופלים שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה או לפחות שני קרובי משפחה מדרגה שנייה עם סרטן של המעי הגס או סרטן אחר המאפיין את הלוקים ב HNPCC (רחם, שחלות, אגן הכליה, אברים אחרים של מערכת העיכול).
• מטופלים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם ריבוי פוליפים.
  

תסמיני המחלה

כאמור, אצל חלק לא מבוטל של החולים אין סמני אזהרה ולכן מומלץ באוכלוסיה הכללית לבצע בדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקירה ראשונית החלה מגיל 50, גם כאשר אין גורם סיכון ברור.

סימני אזהרה

שינוי בהרגלי היציאות, עצירות חדשה וקושי בהתרוקנות, דם בצואה, כאבי בטן שאינם מוסברים, ירידה בתאבון וירידה במשקל. כל אלו הם סימנים מחשידים אך לא ספציפיים ויכולים להופיע בהרבה מצבים שפירים אחרים אולם דורשים הערכה מלאה טרם קביעת האבחנה.

דרכי הטיפול

במידה והתגלה סרטן של המעי הגס תתבצע הערכה כוללת ופרטנית של מצב החולה כולל הערכת מידת התפשטות המחלה. בהתאם לנתונים יקבע סוג ואופי הטיפול.
במקרים מורכבים תקבע מדיניות הטיפול לאחר דיון של צוות רב תחומי הכולל גסטרואנטרולוגים, כירורגים ואונקולוגים בסיוע של צוות הדימות והפתולוגיה.
טיפול יכול לכלול: ניתוח, קרינה וכימותרפיה במשלבים שונים.