מידע על מחלות

אפילפסיה בילדים

מחלת הנפילה. פרכוס הינו הפרעה קצרה בפעילות החשמלית של המוח, המתבטאת בדרכים שונות בהתאם לסוג ולמקום ההפרעה.

בקיצור

1.

אבחון המחלה יתבצע באמצעות בדיקת אלקטרו-אנצפלוגרפיה (E.E.G.). בדיקה זו רושמת פעילות חשמלית של המוח. היא אינה כואבת או פולשנית.

2.

הטיפול כולל תרופות אנטי אפילפטיות (נוגדות פרכוס), לפי גיל, משקל וסוג ההפרעה.

3.

ניתן ללמוד, לעבוד ולקיים שגרת חיים רגילה עם אפילפסיה תוך הקפדה על אמצעי זהירות וטיפול.

מהו פרכוס?

פרכוס הינו הפרעה קצרה בפעילות החשמלית של המוח, המתבטאת בדרכים שונות בהתאם לסוג ולמקום ההפרעה. ייתכנו: איבוד הכרה, תנועת גפיים קצובות, קצף מהפה, נשיכת לשון, איבוד שליטה על סוגרים (הטלת שתן או צואה).
בחלק מהמקרים הפרכוס מתבטא רק במבט בוהה. באחרים, בהתנהגות מוזרה בלבד. לעיתים ישנם סימנים ''מבשרי פרכוס'' כגון: חוש ריח, צליל, צבע, כאב ראש חזק או כאבי בטן המאפשרים להתכונן בהתאם.


מדוע יש פרכוס?

קיימים סוגים רבים ושונים של פרכוסים. לאחר בירור רפואי יוכל הרופא לספק לכם תשובה הולמת. יש לציין כי התופעה די נפוצה ובין 0.5-2% מכלל האוכלוסיה סובלים מאפילפסיה.


האבחון

תתבצע בדיקת אלקטרו-אנצפלוגרפיה (E.E.G.). בדיקה זו רושמת פעילות חשמלית של המוח. הבדיקה פשוטה וקצרה, אינה כואבת או פולשנית וביכולתה (לא תמיד) לזהות את מקום ההפרעה החשמלית וטיבה. על פי שיקולים רפואיים יוחלט אם הבדיקה תתבצע בשינה או בעירנות. הרופא יערוך סקירה של ההיסטוריה הרפואית ולאחר קבלת תוצאות ה - G.E.E, יעריך את סוג הפרכוס והגורמים להופעתו אם קיימים, את הצורך בטיפול ובאיזו תרופה.

הטיפול

בגמר הבירור ילדכם יקבל מהרופא תרופות שנקראות אנטי אפילפטיות (נוגדות פרכוס), לפי גילו, משקלו וסוג ההפרעה.

האם קיימות תופעות לוואי לתרופות נוגדות פרכוסים?

כמו כל תרופה, גם תרופות נוגדות פרכוסים יכולות להשפיע באופן שונה מאדם לאדם. אם ילדכם יש שינוי בהתנהגות יש לפנות לרופא אשר ישקול שינוי מינון או סוג התרופה.
אין להפסיק או לשנות מינון התרופה מבלי להתייעץ תחילה עם הרופא.

מהו משך הטיפול ומה מטרתו?

תרופות נוגדות פרכוסים ניתנות למספר שנים. תקופת המינימום היא שנתיים בערך. חשיבות רבה מיוחסת לאיזון תרופתי נכון על מנת למנוע פרכוסים ותופעות לוואי ככל האפשר. הדבר דורש נטילת התרופה באופן קבוע ולעיתים שילוב תרופות במינון שהרופא יקבע. יש לשנות את מינון התרופה עם גדילת הילד לפי הנחית הרופא.
מטרת הטיפול היא למנוע פרכוסים במינון הנמוך ביותר האפשרי, על מנת לאפשר לילד חיים נורמליים ופעילים כמעט ללא מגבלות. התרופות אינן ממכרות.

האם נטילת התרופה מרפאה את המחלה?

התרופה מיועדת למנוע פרכוסים חוזרים אך אינה מתקנת את ההפרעה החשמלית במוח. הפסקת הטיפול בילדכם באופן לא מבוקר או על דעת עצמכם עלולה לגרום לחידוש התופעות.

כאשר הילד מפרכס:

  • יש לעצור את נפילת הילד לרצפה ולהשכיבו על הצד.
  • יש לדאוג לסביבה חופשית ובטוחה מחפצים חדים העלולים לגרום לפציעתו.
  • יש להניח תמיכה רכה מתחת לראש.
  • יש להסיר בגדים הדוקים.
  • יש להישאר עם הילד עד שיתעורר.
  • יש לדאוג לאוירה רגועה ככל האפשר, לדבר בשקט ובקול ידידותי.
  • אין להכניס דברים לפי הילד או לנסות לפתוח את פיו בכוח.
  • אין לשפוך עליו מים, לנסות להעיר אותו או לרסן את תנועותיו.
  • יש לקרוא לעזרה רפואית במידה וההתקף נמשך יותר מעשר דקות ו/או ילדכם התחיל להכחיל או שהוא מפסיק לנשום.


האם פרכוס מהווה סכנה?

רוב ההתקפים אינם גורמים לנזק מוחי, אולם קיים סיכון במידה והפרכוס נמשך מעבר ל - 10-15 דקות או כשמופיעים מספר פרכוסים בפרק זמן קצר. במצבים אלו יש להפנות את הילד בדחיפות לטיפול רפואי. מוות כתוצאה מפרכוס הוא נדיר ביותר.

האם קיים גורם תורשתי לאפילפסיה?

קיימת נטיה לתורשתיות בחלק קטן מההפרעות הפרכוסיות. גם אם יש עוד אדם במשפחה החולה באפילפסיה, אין הדבר מעיד על תורשה. יש לברר כל מקרה עם הרופא.

האם אפשר להיות בגן/בית ספר ולעסוק בספורט?

בהחלט כן! רוב הילדים עם אפילפסיה יכולים ללמוד בכיתות רגילות ולהשיג הישגים טובים ככל הילדים. יש ליידע את הצוות המחנך אודות מחלת הילד וכיצד לנהוג בזמן פרכוס. כך גם לגבי גננות, מטפלות יום ושמרטפים.
לספורט השפעה טובה לכלל הילדים ולכן חשוב לעסוק בפעילות גופנית. יש לשקול כל מקרה לגופו. רכיבה על אופניים מחייבת חבישת קסדה, שחיה וטיולים - עם מלווה. יש להימנע מכל מצב בו תתכן סכנה במידה והילד יאבד את ההכרה, כגון טיפוס למקומות גבוהים או שחייה למקומות עמוקים.

האם אנשים עם אפילפסיה מתגייסים לצבא?

ההחלטה מתקבלת על פי ועדה רפואית באופן אישי.

האם לאדם עם אפילפסיה מותר לנהוג?

כן, לאחר שנתיים ללא התקף ובאישור רופא.

האם לאדם עם אפילפסיה מותר לעבוד?

בוודאי! אך לאדם עם התקפים רבים מומלץ לעבוד בסביבה בטוחה, חופשית ממכונות מסוכנות או מקומות גבוהים.​