מידע על מחלות

צליאק

מחלה הנגרמת מרגישות לחלבון גלוטן.

בקיצור

1.

התסמינים רבים ושונים מאוד ולכן המחלה מכונה גם "מחלת אלף הפנים".

2.

אבחון: איתור נוגדנים בבדיקת דם וביופסיה של המעי הדק.

3.

טיפול: דיאטה נטולת גלוטן. כלומר, המנעות ממזונות המכילים גלוטן.

​צליאק הינה מחלת מעי כרונית הנגרמת מרגישות לחלבון גלוטן הקיים בחיטה ובדגנים אחרים (שעורה, שיפון, ובמידה מסוימת בשיבולת שועל). הרגישות לחלבון מתבטאת בכך שמערכת החיסון (התאים הלבנים) במעי תוקפת את חלבון הגלוטן שנאכל כחלק מקמח או דגנים וגורמת לדלקת שמסבה נזק לרירית (ציפוי) המעי. לצערנו, עדיין איננו יודעים מהי הסיבה הראשונית לקיום רגישות כזו ולהפעלה המוגזמת של מערכת החיסון כנגד הגלוטן אצל חולי צליאק.

מהם תסמיני המחלה?

מחלת הצליאק נקראית גם "מחלת אלף הפנים" מפני שהיא מלווה בתסמינים רבים ושונים הכוללים בין היתר כאבי בטן, שלשולים, עצירות, חוסר תאבון, הקאות, אנמיה מחוסר ברזל, פגיעה בצפיפות העצם ועוד.
המחלה מדומה לקרחון ענק שרק חלק ממנו (החולים הסימפטומטיים) גלוי לעין, וחלק ניכר ממנו (הלוקים במחלה שקטה או חבויה) חבוי מן העין.
בשנים האחרונות עלתה המודעות למגוון הרחב של הביטויים של מחלת הצליאק ואף להיותה "שקטה" בחלק לא מבוטל של החולים. מודעות זו, יחד עם הזמינות הגוברת של בדיקות הנוגדנים, הביאו לעליה תלולה במספר החולים המאובחנים אשר לחלקם ביטויים קלים מאוד או לא-טיפוסיים.
למשל, עד 40% מהחולים המאובחנים עם צליאק סובלים מעצירות ולא משלשול כפי שהיה מצופה. בנוסף, לחלק לא מבוטל מהחולים אין אנמיה (חסר דם), למרות שבעבר אנמיה הייתה אופיינית ונוכחת במרבית החולים. למחלת צליאק יש ספקטרום רחב של ביטויים, אולם חלק לא מבוטל של החולים עשויים להיות א-תסמינים, כלומר ירגישו בטוב ויתגלו מסיבה אחרת בלתי קשורה באופן מקרי לכאורה.
כיום, פרט למחלת הצליאק הקלאסית המלווה בתסמינים, ידועות 2 צורות נוספות של המחלה:
1. מחלה שקטה- המחלה מתגלה בבדיקות מעבדה ואינה מלווה בסימפטומים.
2. מחלה חבויה - קיום נוגדנים חיוביים בדם בנוכחות ביופסית מעי דק תקינה.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בעבר הייתה נעשית אבחנת המחלה רק על ידי דגימה (ביופסיה) של המעי הדק וחיפוש אחר התווים האופייניים של השטחת הסיסים ברירית המעי עם עליה במספר התאים הלבנים (הלימפוציטים) ברירית. מאחר וממצאים אלו עלולים להופיע לעתים גם במחלות אחרות, הרי שאבחנת צליאק חייבה בעבר דיאטה נטולת גלוטן למספר חודשים וביופסיה חוזרת שתוכיח חזרה של הרירית למצב התקין ולאחר מכן אתגר של אכילת גלוטן למספר חודשים עם ביופסיה חוזרת שלישית שתוכיח את חזרת הממצאים האופייניים. אבחנת צליאק הייתה בטוחה רק בנוכחות סדרת ביופסיות שכזו.
בשנים האחרונות, הוכנסו לשימוש קליני נוגדנים הניתנים לאיתור בבדיקת דם. הנוגדנים אופייניים למחלת צליאק בספציפיות גבוהה. עקב כך, כיום, אבחנה של מחלת צליאק נחשבת ודאית בנוכחות בדיקת נוגדנים חיובית עם ביופסיה חד-פעמית אופיינית ואין צורך בדרך כלל בחזרה על הביופסיה לשם האבחנה עצמה (אלא לעתים לצורך מעקב).
יש להדגיש כי במקרים לא שכיחים תיתכן מחלת צליאק ללא הימצאות הנוגדנים בדם, ולהפך, תיתכן גם בדיקת נוגדנים חיובית שהינה כוזבת במקרים מועטים, ולכן אין לבסס את אבחנת צליאק על בדיקת נוגדנים בלבד ויש לבצע ביופסיית מעי דק לשם אישור ודאי של האבחנה בכל מקרה.
צריך לזכור שבסופו של דבר אבחנת המחלה נשענת על שיקול דעת הלוקח בחשבון את מכלול התסמינים עם בדיקת הנוגדנים ופענוח נכון של תוצאת הביופסיה, כך שמומלץ להיוועץ ברופא/ה מומחה בגסטרואנטרולוגיה בכל מקרה לגופו.

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול במחלת הצליאק הנו טיפול תזונתי על ידי דיאטה נטולת גלוטן. אי הקפדה על הדיאטה המיוחדת עלול לגרום להמשך הנזק ברירית המעי, לעלייה בשכיחות ממאירויות במערכת העיכול ומחוצה לה, וכן לעליה בסכנה לאוסטאופורוזיס ולשברים פתולוגיים.
בדיאטה יש להמנע ממזונות המכילים גלוטן: חיטה, שעורה ושיפון. ניתן לאכול את המאכלים בהם הגלוטן אינו נמצא, כגון: תירס, אורז, תפוח אדמה, סויה, טפיוקה. היות והגלוטן משמש כמעבה במזונות שונים, בתבלינים, בתרופות ובמייצבים יש להקפיד לקרוא את תכולת המוצרים טרם אכילתם.