מידע על מחלות
  • ד"ר עמירן מעוז דוד, רופא ומנתח עיניים מומחה, ומומחה-על למחלות העין החיצונית והקרנית במחלקת עיניים

קטרקט

עכירות הנוצרת בעדשת העין הטבעית עם הגיל. עכירות זו גורמת לראיה מטושטשת ודהויה.

בקיצור

1.

סימנים: ראיה מטושטשטת למרחק שלא ניתן לשפרה על ידי משקפיים, צבעים דהויים ופחות חדשים, סנוור מהשמש ומרכבים אחרים בחושך ועוד.

2.

מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להיבדק פעם בשנה אצל רופא עיניים. אנשים החולים במחלות כגון סכרת ויתר לחץ דם, צריכים להיבדק בתכיפות גדולה יותר.

3.

ניתוח קטרקט הינו ניתוח קצר בהרדמה מקומית, שאחריו הראיה תשוב לאיתנה.

​קטרקט הנו התעכרות עדשת העין הטבעית.
כאשר אנו נולדים, העדשה שקופה, ותפקידה למקד את קרני האור על הרשתית וזאת על מנת שתתקבל תמונה חדה וברורה של העולם הסובב אותנו. עם השנים, עדשה זו נעכרת ומקשה על מעבר האור דרכה, עקב כך מתקבלת תמונה מטושטשת ודהויה.
קטרקט.jpg

ניתוח קטרקט

ניתוח לתיקון העכירות הנוצרת בעדשה עם הגיל, הוא הניתוח השכיח ביותר בישראל ובעולם כולו. בישראל מבוצעים כ 60,000 ניתוחי קטרקט בשנה, ומספרם עולה בהתמדה כל שנה.
עכירות העדשה נגרמת לרוב כחלק מתהליך ההזדקנות הכללי של גופנו, ומתפתחת באופן הדרגתי. לעיתים בעין אחת הקטרקט מתפתח מהר יותר מאשר בעין השנייה.

הקשר בין קטרקט לבין החשיפה לשמש

קטרקט מופיע לרוב בגילאי 55 ומעלה. התפתחות קטרקט בגיל הצעיר מ- 50 שכיחה פחות מאשר בגיל המבוגר יותר, והסיבות לכך יכולות להיות שונות:
חשיפה רבה לקרני UV המגיעות בעיקר מהשמש, יכולה להאיץ את התפתחות הקטרקט. גם מחלות כגון סכרת ויתר לחץ דם גורמות להתפתחות מואצת של קטרקט, ואף נמצא קשר בין התפתחות קטרקט ועישון.
עם חלוף השנים העכירות מתגברת וגורמת להפרעה בראיה אצל 50% מקרב בני 75 שנה ויותר ולכן רוב האנשים המבוגרים יזדקקו לניתוח קטרקט כדי להמשיך ולנהל אורח חיים איכותי.

מהם הסימנים לקטרקט?

  • אדם הסובל מקטרקט חש כי ראייתו למרחק מטושטשת ולא ניתן לשפרה על ידי משקפיים.
  • הצבעים נראים דהויים ופחות חדים ולעיתים קיים סנוור מאור השמש ומאורות רכב הבא ממול בלילה ועקב כך נוצר קושי בנהיגה.
  • לעיתים, יש צורך בתאורה חזקה לקריאה, וראיית הלילה נחלשת.
  • במקרים בודדים אף עלול להיגרם כפל ראייה בעין אחת עקב התפתחות הקטרקט.

ככלל, מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להיבדק פעם בשנה אצל רופא עיניים וההמלצה לאנשים החולים במחלות כגון סכרת ויתר לחץ דם, היא להיבדק בתכיפות גדולה מכך, ועל אחת כמה וכמה מומלץ לבצע את הבדיקה אם חשים באחד מהסימפטומים שתוארו.

בשיטות הניתוח להוצאת הקטרקט מתבצע פירוק הקטרקט לחלקים קטנים באמצעות מכשיר אולטרה סוני או מכשיר לייזר ולאחר מכן שאיבתם החוצה מהעין. לאחר ניקיון של נרתיק העדשה מושתלת עדשה תוך עינית מלאכותית שקופה העשויה חומר פלסטי המותאמת למבנה העין.
למחרת הניתוח מתבצעת בדיקה ראשונה של העין המנותחת וניתנות הנחיות לגבי טיפות שיש לזלף בשבועות שלאחר הניתוח.

החיים אחרי הניתוח בהירים יותר

ניתן לחזור לפעילות שגרתית מלאה באופן הדרגתי בשבוע שלאחר הניתוח, ועימה גם לפעילות ספורטיבית, אולם מומלץ להמתין שבועיים-שלושה מהניתוח טרם כניסה לבריכה או לים.
שיפור בראיה חל בימים שלאחר הניתוח והנו הדרגתי. לרוב המטופל יכול להגיע לכושר הראיה שהיה לו טרם התפתחות הקטרקט.
בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום העדשות התוך עיניות. בעבר נהגו להשתיל לכולם עדשות תוך עיניות בעלות מוקד אחד, כלומר עדשה אשר נותנת איכות ראיה טובה רק במרחק אחד (לרוב כוונה עדשה זו לרחוק).
כיום ישנה אפשרות בחירה מגוונת של עדשות תוך עיניות, אשר מאפשרות ראייה גם לרחוק וגם לקרוב ללא צורך במשקפיים. התאמת עדשות מתקדמות אלו דורשת כי למטופל לא יהיו בעיות עיניות אחרות, ובחירת העדשה צריכה להיעשות לאחר בדיקה דקדקנית של המועמד לניתוח קטרקט ושיחה עמו על מנת להבין את צרכיו ואת ציפיותיו מהניתוח.


לסיכום, מומלץ לכל אדם מגיל 40 ומעלה לערוך בדיקה שנתית אצל רופא עיניים. כאשר חלה ירידה באיכות הראיה ובאיכות החיים יאבחנו רופאי העיניים את הקטרקט, ולאחר ניתוח קצר בהרדמה מקומית, הראיה תשוב לאיתנה.

מדברים על זה בפורום

פורום ניתוחי עיניים וקטרקט: