מידע על מחלות

חסימה דלקתית של דרכי האוויר

מחלה מדבקת העוברת בין תינוקות שטרם חלו במחלה זו במידה והם באים במגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של נושא המחלה.

בקיצור

1.

סימנים: נזלת, חום לא גבוה, דלקת עיניים, דלקת אזניים, שיעול, חוסר תיאבון ועוד.

2.

הטיפול במחלה הינו לרוב טיפול תומך. כלומר, טיפול בסימפטומים של המחלה.

3.

להלן מפורטים סוגי הטיפול הקיימים.

ברונכיוליטיס

מהי ברונכיוליטיס?

ברונכיוליטיס הינה חסימה דלקתית של דרכי האוויר הקטנים במערכת הנשימה.
גורמי המחלה הינם נגיפים (וירוסים) כאשר נגיף בשם RSV אחראי למעלה ממחצית המקרים. עקב דלקת בצינורות הקטנים של מערכת הנשימה, נוצרת בצקת, ויחד עם הצטברות ריר ושארית תאים (ליחה), נגרמת חסימה בדרכי האוויר. שכיחות המחלה עולה בעונת הסתיו והחורף.
ברונכיוליטיס מופיעה בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים כאשר השכיחות הגבוהה ביותר הינה בקרב תינוקות בין 2 - 5 חודשים.
ברונכיוליטיס הינה המחלה מדבקת העוברת בין תינוקות שטרם חלו במחלה זו במידה והם באים במגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של נושא המחלה.

מהם סימני המחלה?

בתחילת המחלה מופיעה דלקת בדרכי הנשימה העליונה המתבטאת בנזלת ובחום לא גבוה.
עלולים להופיע גם דלקת עיניים, דלקת אוזניים, שיעול וחוסר תיאבון. במידה והמחלה מתפשטת לדרכי הנשימה התחתונה, יתכן שהשיעול יתגבר ויופיע קוצר נשימה המאופיין על ידי נשימה מהירה ומאומצת, כחלון סביב הפה ואי שקט או אדישות.

טיפול ומעקב

הטיפול בברוכיוליטיס הוא לרוב תומך (טיפול בסמפטומים) והוא תלוי במצב כל ילד באופן אישי.
לחות גבוהה: לעתיים יש צורך להכניס את הילד לתוך "כיפת" חמצן לזמן מה למטרת קבלת אדים מועשרים בחמצן. השהייה בכיפת החמצן מסייעת לריכוך ההפרשות בדרכי הנשימה ולאוורור הריאות.
מתן נוזלים: ילד הסובל מברונכיוליטיס יתכן ויתקשה לשתות את הכמות הנוזלים הנחוצה לו. במצב זה, לעתים יש צורך במתן נוזלים דרך הוריד.
מתן אנהלציה (השאפת תרופה דרך מסכת חמצן): התרופה עשויה לסייע להרחבת דרכי הנשימה. בנוסף, האדים היוצאים מהאנהלציה גורמים לריכוך ההפרשות המצטברות במערכת הנשימה.
ניקוז תנוחתי (פזיוטרפיה נשימתית): לאחר שצינורות הנשימה התרחבו וההפרשות התרככו בעזרת האנהלציה ניתן לבצע ניקוז תנוחתי. מטרת פעולה זו לנקז את ההפרשות מדרכי הנשימה ובכך לגרום להקלה בנשימה. ניקוז תנוחתי נעשה על ידי פזיוטרפיסטית או האחות המטפלת בילדכם. הפזיוטרפיסטית אף תדריך אתכם, ההורים, לביצוע הפעולה באשפוז וגם בבית.
שאיבת הפרשות (סקשן): פעולה המתבצעת לרוב אחרי הניקוז התנוחתי במידה והילד לא מצליח לכייח את עצמו על מנת להשתחרר מההפרשות שהצטברו. האחות המטפלת בילד מחדירה צינורית דקה דרך האף והפה ושואבת את ההפרשות שהצטברו. פעולה זו חיונית מאחר והיא משחררת את אפו של התינוק מהפרשות ובכך מקלה על נשימתו ומאפשרת לו לאכול ביתר קלות.
חשוב ביותר: אנהלציה, ניקוז תנוחתי ושאיבת הפרשות נעשות אך ורק לפני מתן אוכל או שתייה כדי למנוע הקאות עקב שיעול שנגרם בעקבות הטיפול.
בידוד מגע: כדי לצמצם ככל האפשר את העברת מחלות בין הילדים המאושפזים, חשוב שכל ילד מאושפז ימנע ממגע ישיר עם הילדים המאושפזים האחרים. זה נכון באופן מיוחד כאשר לילד מחלה מדבקת כמו ברונכיוליטיס, העוברת באמצעות מגע ישיר עם הפרשות דרכי הנשימה. אי לכך, אתם מתבקשים להישאר עם הילד בחדרו ולהימנע ממגע בינו ובין חפציו לבין ילדים אחרים.

מתי הילד ישתחרר מבית החולים ומה אחר כך?

ילדכם ישתחרר הביתה רק לאחר שמצבו הנשימתי יתייצב, מספר התקפי השיעול יפחתו וכך גם ההפרשות מדרכי הנשימה.
יחד עם זאת, שיעול קל עלול להמשך עוד מספר ימים. יש לפנות לרופא במידה והשיעול מתגבר ו/או מופיעים סימני מצוקה נשימתית או בכל עלית חום מעל 38.