מידע על מחלות

האף נוזל? יש קוצר נשימה? פריחה? יכול להיות שאתם סובלים מאלרגיה.
איבחון מהיר מאפשר לטפל בסימפטומים השונים באופן מערכתי ולמנוע חלק ניכר מהתקפי האלרגיה.

אחד מכל חמישה אנשים סובל כיום מאלרגיה כלשהי, כך עולה ממחקרים רבים שנעשו בעולם ובישראל. שכיחותה של האלרגיה בקרב הציבור גבוהה יותר מכל בעיה בריאותית או רפואית אחרת. האלרגיה מוגדרת כתגובה מוגזמת הנובעת מרגישות יתר של הגוף כלפי גורמים חיצוניים כגון גורמי סביבה, מזון, חרקים או תרופות.

אלרגיה כמחלה רב מערכתית

אחת הבעיות העיקריות בהתמודדות עם תופעות בריאותיות הנובעות מאלרגיה הינה חוסר האבחון. במקרים רבים הדבר נובע מכך שהחולה מדווח על בעייה מסוימת, והרופא המטפל אינו קושר אותה עם בעיות נוספות מהן סובל החולה. חוסר היכולת לחבר בין תלונות שונות של החולה והיכולת להבין את בעייתו באופן הוליסטי, כוללני ושלם מונעת במקרים רבים לזהות נכונה את שורש בעייתו של החולה. 

אברי הגוף המעורבים במצבי אלרגיה:

 
 במקרה של אלרגיה, החולה עשוי להיות מופנה לרופא אף אוזן גרון עקב נזלת, לרופא ריאות עקב קוצר נשימה ולרופא העור עקב גרד בעור, אך ללא חיבור תלונותיו השונות יינתן לו טיפול נקודתי בכל בעיה, מבלי להגיע לשורשה. אנשים שונים יכולים לסבול מביטויי אלרגיה שונים ומגוונים באיברים רבים בגוף ובמקרים רבים בכמה מהם. כך למשל הצירוף של נזלת ואסתמה הוא שכיח מאד: 80% מחולי האסתמה ובעיקר ילדים סובלים גם מנזלת אלרגית. לעומת זאת שכיחות הנזלת האלרגית רבה יותר ורק 20% מהסובלים מנזלת אלרגית יסבלו גם מאסתמה. שילוב דומה קיים גם לגבי דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, או בשפת היומיום, אסתמה של העור) האופיינית בעיקר בילדים, אך גם מבוגרים יכולים לחלות בה בחלק מהמקרים. 

שכיחות השילוב בין תופעות אלרגיות:

לעיתים קרובות קיים רצף של אירועים, המוגדרים כ"המצעד האלרגי", בו סימפטום אחד רודף סימפטום קודם. איתור גורמי האלרגיה מאפשר להדריך את החולה בהימנעות אפקטיבית מגורמים אלו, ולהציע לו במקרים מסוימים טיפול חיסוני כדי להפחית את הרגישות לגורמים אלו. ההנחיות הבינלאומיות כוללות המלצה להפנות כל חולה עם בעיה מתמשכת של אסתמה או נזלת הנדרש לטיפול תרופתי מתמשך, לייעוץ אלרגי.

המצעד האלרגי:

מה גורם לאלרגיה?

הגורם המרכזי להפעלתו של התהליך האלרגי הוא תא המכונה תא פיטום (mast cell) . תאים מסוג זה נמצאים במספרים גדולים ובצפיפות גדולה לאורך ריריות דרכי הנשימה ומערכת העיכול, בעור ובכלי דם בגוף. לתאים אלו חשיבות רבה בתהליכי דלקת כדי למנוע זיהומים ובין השאר זיהומים על ידי טפילים. לתא הפיטום יכולת לקשור על פניו נוגדנים מסוג IgE שיכולים מצידם לקשור אלרגנים, גורמים זרים, המעוררים תהליך אלרגי. 

התהליך האלרגי דומה במגוון רב של מצבים: התעוררות של תאי הפיטום ושחרור מיידי של חומרים כימיים מגרים מתוך התא, כגון היסטמין ולויקוטריאנים, גורמים לתופעות מיידיות המתרחשות תוך שניות עד דקות כגון נזלת, עיטוש וגרד באף, כיווץ של השריר החלק המקיף את דרכי הנשימה עם קוצר נשימה מיידי, תופעות של תפרחת מגרדת (אורטיקריה) בעור, הקאה או שלשול במערכת העיכול. במקרים קיצוניים וקשים יותר אדם הלוקה באלרגיה עלול להגיע לידי קריסת מערכות, לקוצר נשימה קשה, ירידה בלחץ דם, שינוי במצב ההכרה, ולעיתים מוות מהיר כתוצאה מכך. 

התהליך האלרגי מלווה גם בתהליכים פנימיים נוספים המתרחשים בתאי הפיטום עם שחרור של חומרים נוספים המביאים לגיוסם לאזור של תאי דלקת רבים כגון לימפוציטים ואאוזינופילים. תהליך זה המתרחש באיטיות במשך מספר שעות, ויכול להימשך ימים ושבועות. הוא מביא לתפיחות של הרקמה באזור בו מתרחש התהליך, לתחושת גודש באף עם קושי לנשום באמצעותו ולפגיעה בחוש הריח. בדרכי הנשימה ילווה תהליך האלרגיה בתחושת קוצר נשימה עם שיעול וצפצופים, והפרעה ביכולת לבצע פעילות גופנית בדרגות שוות ובעיקר במאמץ, לעיתים גם בדיבור. בעור יווצר תהליך של דלקת (אקזמה) בעיקר בקפלי העור (דלקת עור אטופית).

איך מאבחנים ?

האבחון של מצב אלרגי הינו פשוט ומהיר, ונעשה במרפאה לאלרגיה על ידי תבחינים בעור בהם מטפטפים על פני אמת היד טיפות של חומרים אלרגנים שונים ומחדירים בעדינות את הטיפה לעור על ידי נגיעה עדינה בדוקרן בכל אחת מהטיפות. התגובה שמתפתחת בתוך כ-15 דקות, מראה אם קיימת רגישות אצל הנבדק ולאיזה מהגורמים. העדר תגובה שולל כמעט בוודאות מוחלטת רגישות לאותו גורם. תגובה חיובית מבטאת בעצם את קיומם של נוגדני IgE אצל החולה, ואת היכולת של אותו אדם להגיב באופן עקרוני לגורם הנבדק. במקרה כזה נדרשת התאמה בין תלונותיו של הנבדק לממצאים כדי לקבוע את האבחנה, כשעצם התגובה אינה מעידה על עוצמת הבעיה. לעיתים יש לבצע בדיקה של IgE סגולי (ספציפי) כנגד הגורמים האלרגנים השונים באמצעות בדיקת דם. הרופא המומחה לאלרגיה יוכל לקבוע איזו בדיקה רצויה ומהי משמעות תוצאות הבדיקה כדי להנחות באופן נכון את החולה.

כיצד לטפל באלרגיה ?

לאחר איבחון האלרגיה קל יותר לטפל באופן מערכתי במצבי האלרגיה השונים ולהבין מדוע מנגנון הטיפול דומה באופן עקרוני למרות המחלות בעלות שמות שונים. אם אובחן גורם אלרגני, השלב הראשון בטיפול הוא מתן הדרכה שמטרתה הימנעות או הקטנה של החשיפה לגורם כזה.
השלב השני הוא טיפול תרופתי. קיים כיום מגוון רחב של תרופות יעילות ובטוחות היכולות לסייע הן הקלת התסמינים והן בהפחתת ומניעת התהליך האלרגי. טיפול זה מכוון לשלבי התהליך כפי שהוצגו. כך לדוגמה במצב של נזלת אלרגית, יינתן טיפול אנטי הסטמיני מקומי (כגון רינולסט לאף או אופטילסט לעיניים) או דרך הפה (כגון טלפסט, זילרג'י, לורסטין, היסטזין, מיזולן ועוד) להפחתה מהירה של הנזלת והקלה על העקצוץ והעיטוש, ובמקרה של נזלת מתמשכת גם טיפול נוגד דלקת מקומי לריריות האף באמצעות תרסיס מקומי לנחיריים כדי להקטין ולמנוע את תפיחות הריריות והגודש באף (תכשירים כגון אוומיס, סטרונז, נזוקורט, פליקסונז או נזונקס) .

במצב של אסתמה קלה יינתן טיפול מיידי עם מרחיבי סימפונות להרפיית כיווץ השריר החלק (תכשירים כגון וונטולין או בריקלין) . במקרה של אסתמה מתמשכת, יינתן טיפול מונע ממושך עם תרסיס סטרואידי בהשאפה לדרכי הנשימה, כדי להקטין ולמנוע את התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה (תכשירים כגון בודיקורט או פליקסוטייד). חשוב להדגיש כי טיפול זה, המכיל מינון נמוך של סטרואידים, בטוח יחסית ואינו מלווה כמעט בתופעות לוואי. במצבים קשים יותר ניתן לטפל במשאפים, שבהם משולבים הסטרואידים עם מרחיבי סימפונות ארוכי טווח הפועלים כ-12 שעות (תכשירים כגון רלוור, סימביקורט, סרטייד או פלוטיפורם).

טיפול אחר למצבי הדלקת, שאינו סטרואידי, הוא בתכשיר סינגוליר, הניתן בטבליות לבליעה או לעיסה או בגרגירי אבקה דרך הפה. תכשיר זה פועל כנגד השפעתם על הדלקת של הלויקיטריאנים, חומרים המופרשים על ידי תאי הדלקת ופועלים בכל שלביה. במקרים של אסתמה מתמשכת ניתן לשלב בין טיפול במשאפים מורכבים הכוללים סטרואידים ומרחיבי סימפונות ארוכי טווח וטיפול בסינגוליר דרך הפה.

במצבים של אסתמה אלרגית קשה ניתן לטפל באמצעות זולאייר ( Xolair ), תרופה ביולוגית המבוססת על נוגדנים הקושרים את נוגדני ה IgE והניתנת בזריקות תת עוריות, כדי להפחית את כמות הנוגדנים מסוג IgE ולמנוע על ידי כך את התהליך האלרגי, את התקפי האסתמה ואת הצורך באשפוזים חוזרים. תכשיר אושר לאחרונה גם לשימוש במצבי תפרחת עורית מגרדת קשה (אורטיקריה).
בדלקת עור אטופית עקרונות הטיפול דומים: טיפול אנטי היסטמיני (נוגד אלרגיה) להקלה ומניעה של הגרד, וטיפול מקומי בעור כדי להפחית את התהליך הדלקתי. הטיפול המקומי נגד הדלקת יכול להיות במשחות או קרמים על בסיס סטרואידי או בתכשירים נוגדי דלקת, שאינם מכילים סטרואידים.

השלב השלישי בטיפול במצבי אלרגיה הוא טיפול חיסוני. טיפול זה הינו ייחודי לעומת מחלות אחרות בכך שהוא מיועד לשנות את מהלך המחלה וזאת על ידי הפחתת הרגישות לגורמי האלרגיה. טיפול זה ניתן במצבים בהם ברור הקשר בין הגורם האלרגני לתופעות, ואין הטבה משמעותית ומשביעת רצון עם הפחתת החשיפה והטיפול התרופתי. הטיפול מבוסס על הזרקה תת עורית של האלרגנים המטוהרים כדי ליצור סבילות של הגוף כלפי אותם גורמים, ולהפחית בכך את רגישותו של החולה. טיפול זה הוא בעל שיעורי הצלחה גבוהים של 80-90%, ובעצם הינו טיפול יחידי שמפחית את המחלה, ואת הצורך בטיפולים תרופתיים ממושכים. חסרונה של השיטה הוא בצורך בטיפול ממושך בזריקות. בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש שיטת חיסון לאלרגיה בה ניתנות תמציות האלרגנים דרך הפה מתחת ללשון. שיטת חיסון זו חוסכת את הצורך במתן הזריקות במרפאה וזכתה לפופולאריות רבה באירופה בה מטופלים כיום יותר ממחצית בשיטת החיסון התת-לשוני במקום בזריקות. הטיפול החיסוני דרך הפה אינו נכלל בינתיים בסל הבריאות וכרוך בתשלום ועל כן מתאים בינתיים בארץ רק למי שסובל מרגישות לגורם אלרגי אחד.

האם אלרגיה ניתנת למניעה?

החשיבות העיקרית באיבחון מדויק של אלרגיה היא במודעות של הרופאים ושל החולה למצב ולאפשרויות המניעה של התקפים. כאשר החולה מודע לעובדה שהוא אלרגי הוא יכול לנקוט בשורה של צעדים בחיי היומיום בכדי להפחית למינימום את החשיפה לחומרים אלרגניים, אשר מעוררים בגופו את תהליך ההתקף. לעתים הפעולות הנדרשות פשוטות מאוד ובזכותן נמנעים התקפים. ניתן לציין כדוגמא ויתור על וילונות ושטיחים ושימוש בכיסויי מצעים במידה וקיימת רגישות לקרדית האבק, או שימת דגש על כיבוס בגדים אשר נמצאים בארון זמן רב, כמו לדוגמא במעבר בין עונות השנה. 

לסיכום

• אלרגיה היא תגובת יתר של הגוף לגורמים חיצוניים
• התגובה האלרגית יכולה להתבטא באיברים שונים של הגוף ובעוצמות שונות.
• לחולה הסובל מתופעות כאלו מומלץ לעבור ברור אלרגי, תהליך קל, מהיר ומהימן.
• אם נקבע רקע אלרגי הדבר מאפשר נקיטות צעדים נכונים להפחתת ומניעת החשיפה, דבר שיביא להפחתת הסבל של החולה ולהפחתת הצורך בטיפול בתרופות.
• הטיפול במצבי אלרגיה כולל זיהוי רקע אלרגי והפחתת החשיפה לגורמים אלו, טיפול תרופתי וטיפול חיסוני להפחתת הרגישות.
• הטיפול החיסוני הוא ייחודי בכך שהוא משנה את מערכת החיסון בדרך שמביאה להפחתת התגובות האלרגיות.
• טיפול נכון מאפשר איכות חיים תקינה וללא הגבלה.