בטיחות ילדים

טלטול תינוקות

​מהו טלטול תינוקות?

טלטול הוא תנועה חדה וחזקה המתבצעת כאשר אדם מבוגר אוחז בתינוק, בזרועותיו או בצלעותיו או בצידי גופו, ומנענע אותו בכוח קדימה ואחורה. כתוצאה מכך נע ראשו של התינוק במהירות וללא שליטה קדימה ואחורה. תסמונת זו מוכרת וידועה במדינות אחרות בעולם, עם זאת הידע על התסמונת בארץ הוא דל, ומרבית ההורים ואנשי המקצוע לא מודעים לתסמונת, השלכותיה וחומרתה.

למה זה מסוכן?

תינוקות פגיעים במיוחד לחבלות עקב ניעור בשל מאפייני הגוף והמוח שלהם.
ראשו של התינוק גדול וכבד בהשוואה לשאר הגוף, והוא כ- 25% מכלל משקל גופו של התינוק. שרירי צווארו של התינוק אינם חזקים כדי לתמוך בראשו. תינוקות נולדים עם גולגולת רכה מאשר זו של מבוגרים, מוחם אינו בשל, ולכן נפגע מניעור יותר בקלות.

בעת טלטול מאסיבי נע ראשו של התינוק קדימה ואחורה, כתוצאה מכך מוחו של התינוק וכלי הדם (הלא מפותחים דים ולכן נתונים יותר לקריעה) נחבטים בדופן הגולגולת, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם נזקים מוחיים ושטפי דם פנימיים.
חשוב לזכור כי משחק רגיל עם התינוק אינו מוביל לפגיעות הנגרמות על ידי טלטול התינוק ולכן אין צורך להפסיק לשחק עם הילד ולעשות את כל הדברים שהתינוק אוהב לעשות. מותר לנענע קלות את התינוק תוך כדי תמיכה של ראש התינוק על הידיים, נענוע קל של עגלת התינוק או עריסה, תזוזה קלה של התינוק במנשא, כל תנועה עדינה שמכוונת להרגעה ולמשחק עם התינוק. רצוי מאוד שלא לזרוק תינוקות באוויר במטרה לתפוס אותם בחזרה.

60% - 70% מהילדים שטולטלו באופן אלים מתמודדים עם תוצאות חמורות, כולל מוות. שאר הילדים מחלימים אומנם מהניעור האלים ואינם נמצאים בסכנת חיים, אך הם עדיין עשויים להתמודד עם השלכות מסוימות, שלעיתים יבואו לידי ביטוי רק שנים מאוחר יותר. במקרים החמורים עלול להיגרם נזק מוחי בלתי הפיך לתינוק, שיכול לבוא לידי ביטוי בשורה של נכויות ומוגבלויות: עיוורון חלקי או מלא, חירשות או איבוד שמיעה, עיכובים התפתחותיים, בעיות איזון, שיתוק מוחין, מצב צמח קבוע, קשיי נשימה, ובמקרים החומרים יותר מוות. חשוב לציין כי כרבע מן התינוקות המנוערים מתים. שימו לב, ישנם מקרים שבהם התינוק ימות רק כמה שנים לאחר המקרה. בנוסף, ייתכן כי פגיעה שלא אובחנה ולא טופלה בזמן תבוא לידי ביטוי שנים אחר כך בהפרעה מוטורית, התנהגותית או לימודית שמקורה אינו ידוע. ובכלל זה בעיות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות, בעיות רגשיות, רגישות יתר, לקויות למידה, עיכוב התפתחותי שכלי, בעיות גסטרו, התקפים.

מי מטלטל ומדוע?

טלטול התינוק נעשה כאומר בדרך כלל כתגובה לבכי בלתי פוסק של התינוק, כתוצאה מתסכול או מתח של ההורה או המטפל, ובניסיון להשתיק את התינוק. מקורה של התופעה אם כן לעתים קרובות, בתסכול, עייפות, כעס או מתח של ההורה או כל גורם מטפל אחר בתינוק. התינוק בוכה בכי מתמשך, ההורה/ המטפל מבקש להרגיעו, אך באופן אימפולסיבי ובלתי מודע מתחיל לטלטל את התינוק בחוזקה, ללא מודעות לנזק העלול להיווצר לתינוק.
חשוב לזכור כי מצבי עייפות ותסכול עלולים להוביל כל הורה או מטפל לטלטל את התינוק: אמהות, אבות, סבים וסבתות, מטפלות, שמרטפים ועוד.
ישנם מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפגיעה מסוג זה: גיל צעיר של ההורה, תינוק ראשון להורים טריים, רמה גבוהה של מצוקה על רקע אישי, כלכלי או חברתי, צפיות לא מציאותיות לגבי התנהגות התינוק, שימוש בסמים/אלכוהול, בעיה בשליטה על כעסים, הורה שעבר התעללות בילדותו, מין המטפל (מחקרים מראים כי 70% מהפגיעות של התסמונת נגרמות על ידי גברים).

מה אפשר לעשות?

דבר ראשון יש לבדוק ולטפל בצרכים הבסיסיים: רעב, עייפות, צורך בהחלפת חיתול, כאב, מחלה או גזים, צורך במגע וחיבה, שעמום או עודף גרייה, בהלה, קור או חום.
אם כל מה שעשיתם לא עוזר והבכי נמשך גם לאחר מכן או ללא כל סיבה נראית לעין, ניתן לפעול באחת או יותר מהדרכים הבאות:

  • הרגיעו את ילדכם באמצעות מגע, חיבוק, ליטוף.
  • עשו לילדכם אמבטיה חמימה.
  • תנו לילדכם לשמוע רחש של מים זורמים.
  • השמיעו מוסיקה.
  • קחו את ילדכם לטיול באוויר צח.
  • קחו את ילדכם לנסיעה במכונית.
  • בקשו עזרה מאדם קרוב בעל ניסיון בעת הצורך.

חשוב שהמטפל או ההורה ישימו לב לתגובות שלהם וינסו לעצור שהם חשים שאתם קרובים לאיבוד שליטה. במצב כזה מומלץ לנשום עמוק ולנסות להירגע, לשים את הילד במקום בטוח. לקחת כמה רגעים כדי להירגע, ללכת לחדר אחר ולבדוק את ילדכם אחת לכמה דקות, להתקשר למישהו קרוב (בן משפחה או חבר, לבקש ממישהו שסומכים עליו לדאוג לתינוק בזמן שההורה או המטפל לוקחים פסק זמן).