עמותת הידידים

מירה בארק

מירה בארק נולדה ב-21.11.1921 במוסקבה שברוסיה. אין אנו יודעים פרטים רבים על חייה ובעיקר על התקופה המוקדמת בחייה, אולם בזכות תרשומת שערכה איתה אם הבית בהוסטל שבו שכנה בשנות חייה האחרונות התוודענו לסיפורה.
מירה הייתה בת יחידה להוריה גרגורי ורחל. עוד בילדותה נטשה אמה את הבית ואביה גידל אותה. כשהייתה בגיל 20 התחתן אביה בשנית ונולדה אחותה ז'אנה.
בתחילת מלחמת העולם השנייה התגייסה מירה לצבא רוסיה ושרתה בקשר ובמודיעין. היא מיעטה לספר על התקופה הזו למעט סיפור אחד שהשאיר עליה חותם:
באחד מהקרבות בין צבאות רוסיה וגרמניה, נסוג הצבא הרוסי ומירה נשארה מאחור כאשר תפקיד גדול מונח על כתפיה – לעקוב אחר התנהלות הצבא הגרמני ולדווח על כך לצבא הרוסי. בתפקיד שכזה ובזהותה כיהודייה היא הייתה נתונה בסכנת חיים ממשית בכל רגע. היא התבצרה באתרים ובמקומות שונים ומשם שיגרה דיווחים לצבא רוסיה על הנעשה בשטח.
היא תארה תקופה זו כאחת מהתקופות המפחידות ביותר בחייה כאשר חששה כל רגע בכל יום שתיתפס על ידי הגרמנים. על פעילותה זו במסגרת מלחמת העולם השנייה קיבלה שבחים ועיטורים.
עם סיום המלחמה עבדה בארכיון באחת מהאוניברסיטאות במוסקבה. בשנות ה-50 היא נישאה אך התקופה הייתה תקופת שלטונו של סטאלין, תקופה קצרה לאחר נישואיהם נלקח בעלה למחנה על ידי הק.ג.ב. ומאז לא שב.
לאחר מספר שנים נישאה שוב ובשנת 1991 עלתה עם בעלה לארץ ולאחר תקופה קצרה התגרשו.
מירה בארק ז"ל נשארה ערירית, אך בשנותיה האחרונות חיה בזוגיות ובילתה את רוב זמנה בביתו של בן זוגה בקריות. בני הזוג הרבו לטייל ברחבי העולם, לבקר במוזיאונים, לבלות בהצגות ובתאטראות. מירה הייתה אישה מלאת חיים, שוחרת תרבות, מוזיקה קלאסית ותאטרון.
כיוון שגם בן זוגה היה ערירי ומכיוון שלא נשמר הקשר עם אחותה, החליטו מירה ובן זוגה כי יתרמו כל אחד את כספו לטובת בית חולים אחר, וכך זכה מרכז רפואי העמק לתרומתה הנדיבה לטובת רפואת הילדים.

מירה בארק.jpg

 

מירה בארק מדליה.jpg