הסיבוכים בניתוחים לקיצור קיבה
למרות שהניתוח נחשב יחסית בטוח, הניתוח הוא ניתוח גדול ומורכב וקיימת אפשרות לסיבוכים ותופעות לוואי שיש לדעת עליהם לפני חתימה על הסכמה לניתוח. חשוב לדעת כי הגישה הלפרוסקופית לא מורידה את הסיכוי לסיבוכים אולם היא מורידה את הכאב, אי-הנוחות, הצלקות וזמן ההתאוששות לאחר הניתוח.
הכירורג יעבור על הסיבוכים האפשריים ותופעות הלוואי לפני חתימה מדעת על הניתוח. יכולות להיות תופעות לוואי נוספות שלא ניתנות לצפייה . וודא/י כי כל השאלות נענו לפני שחותמים על הסכמה מדעת לניתוח בריאטרי.
סיכונים הקשורים להרדמה כללית:
- הסיכוי להופעת סיבוכים הקשורים להרדמה כללית גבוה יותר בחולים הסובלים מהשמנת יתר.
- הכנסת צינור הנשמה לתוך הפה נקרא צנרור קנה או אינטובציה בלעז. למרדים יכול להיות קושי בביצוע פעולה זו. קושי זה גורם לירידה בכמות החמצן בגוף אשר יכול לגרום לנזק במוח או בלב. כדי להוריד סיכון זה יתכן ותהליך האינטובציה יבוצע תחת הרדמה מקומית בזמן שאתה ער. לאחר פעולה זו , ולפני תחילת הניתוח, המרדים ירדים אותך.
- במהלך האינטובציה אתה עלול להקיא ולגרום לתוכן הקיבה להגיע לריאות. סיבוך זה נקרא אספירציה והוא יכול לגרום לדלקת ריאות. דלקת ריאות היא סיבוך מסכן חיים. חשוב מאוד כי לא תשתה או תאכל החל מחצות בלילה לפני הניתוח. אתה יכול לקחת לגימה של מים בעת נטילת התרופות ביום הניתוח.
- לרוב האנשים יש תופעות של כאבי גרון ויובש בגרון במשך 3-5 ימים לאחר הניתוח.
- תהליך האינטובציה יכול לגרום לשבר חלקי, עקירה או התנדנדות של השיניים. חשוב לדון על נושא זה עם המרדים וליידע אותו על בעיות בשיניים שלך. יש להוריד גשרים או שיניים תותבות טרם הניתוח .
- קיים סיכון לשבץ מוחי או התקף לב, בעיקר במטופלים מבוגרים עם היסטוריה של בעיות לב.
- קיים סיכון לנזק עצבי בידיים וברגליים אשר יגרום לבעיות בתחושה ואף בתנועת הגפיים. תופעה זו קשורה לתנוחה על שולחן הניתוח וכמעט תמיד זמנית. אנו משקיעים מאמצים רבים למנוע סיבוכים כאלו.
סיבוכים קצרי טווח לאחר הניתוח
- דליפה , מורסה וזיהום: דלף הוא נקב בהשקה, בקיבה או במעי. במצב זה תוכן לא סטרילי מהקיבה דולף לחלל הבטן וגורם לזיהום. תוכן המעי מכיל חיידקים ועלול לגרום לזיהום רציני. זיהום זה גורם לבצקות, הגברת קצב הלב ולעיתים היווצרות מורסה. זו סיבוך משמעותי העלול להצריך אשפוז ממושך. ללא טיפול, סיבוך זה כרוך בתחלואה קשה ואף בתמותה. דלף קיבה הוא אחד הסיבוכים החמורים, הסיכוי לדליפה עומד על 1%-2% בניתוח מעקף קיבה ועד 5% לאחר ניתוח שרוול .
- דימום ו/או פגיעה באיברים פנימיים: סיבוך מוקדם מסוכן נוסף הוא דימום, שנובע מפגיעה של כלי דם, כבד, טחול או חיתוך של הקיבה או מעי. שכיחות הדימומים נעה בין 0.5% ל-5% מהמנותחים – טווח שונות גדול למדי, שנובע בין היתר ממיומנות המנתח ומהחומרים בהם הוא משתמש. הסיכוי לדימום עומד על 1%-2%. במרבית המקרים אין צורך בטיפול אלא רק במעקב אחר הדימום. בחלק מהחולים הדימום גורם לירידת לחץ דם ולדופק מהיר. במצב זה יש צורך במתן מנות דם. במיעוט המקרים יש צורך בניתוח חוזר על מנת לאתר ולטפל במקור הדימום.
- דלקת ריאות: זיהום של אחת או שתי הריאות לאחר הניתוח. הטיפול המומלץ כדי להימנע מדלקת ריאות הוא נשימה עמוקה, שיעול והוצאת ליחהוניוד מוקדם החל מהחזרה למחלקה לאחר הניתוח.
- קרישי דם: במהלך הניתוח ואחריו תנועת הדם איטית יותר כיוון שאת/ה ממעט/ת להתנייד. עקב השכיבה הממושכת במיטה, קרישי דם יכולים להיווצר. קרישי הדם חוסמים את כלי הדם ומונעים מהדם להגיע לכל חלקי הגוף. קרישי הדם יכולים להתפרק חלקית ולנוע בכלי הדם לכיוון הריאות. תופעה זו נקראת תסחיף ריאתי. זהו מצב שבו קריש דם נשלח לריאות, לרוב מפקקת באחד מוורידי הרגליים. הקריש גורם לחסימה של זרימת הדם בכלי הדם הריאתי. המניעה כוללת שימוש בגרביים אלסטיות לפני ואחרי הניתוח, ניוד מוקדם של המנותח לאחר הניתוח וטיפול תרופתי להפחתת קרישיות הדם.
- חסימת מעיים: לאחר הניתוח תתכן היווצרות צלקת בחלל הבטן. צלקות אלו נקראות הידבקויות. רוב חסימות המעיים מתרחשות מספר ימים לאחר הניתוח. בשלב זה ההידבקויות רכות והן נפרדות ומתפרקות מעצמן. לפעמים, מספר שנים לאחר הניתוח, תתכן חסימת מעיים עקב הידבקויות אלו. תופעה זו מתרחשת עקב תסביב או נקע במעיים. ניתוח חירום הכרחי כדי לפתור בעיה זו. זיהוי מוקדם הכרחי כדי למנוע פגיעה באספקת הדם למעי ולנמק של אזור זה.
- חסימת מוצא הקיבה: במהלך ניתוח מעקף קיבה, הקיבה מחוברת אל המעי הדק. קוטר הפתח כ-1.3 סנטימטר. לאחר הניתוח מתפתחת בצקת/נפיחות סביב אזור החיבור. הבצקת גורמת לקושי בבליעת נוזלים ורוק.לרוב, לאחר מספר ימים, תופעה זו חולפת. תהליך הריפוי יכול לגרום להצטלקות. הצלקת גורמת לכיווץ הרקמה באזור. תהליך זה מקטין עוד יותר את קוטר הפתח ומקשה על מעבר האוכל. חסימת מוצא הקיבה יכולה לגרום להקאות. ניתן להרחיב פתח זה בעזרת בלון מיוחד המוכנס לפתח דרך הפה. סיבוך זה מופיע פחות מ- 0.5% מהמקרים. הסיכוי להתפתחות הצרות ו/או הידבקויות של הושט קיבה ו/או המעיים הדקים עומד על 3%-5% .
- מוות: הסיכוי לתמותה לאחר ניתוח בריאטרי עומד על פחות מ- 0.3%
תופעות לוואי לאחר הניתוח:
- בחילות והקאות: שליש עד שני שליש מהאנשים שעוברים ניתוחי הרזיה מדווחים על הקאות במהלך חצי השנה שלאחר הניתוח. הקאות חוזרות ונשנות נחשבות לסיבוך של הניתוח ולמעשה לתחלואה שמחייבת בירור של הגורם באמצעות אנדוסקופיה (החדרת צינור המכיל סיב אופטי) ו/או צילום ושט-קיבה. בניתוחי טבעת אחת הסיבות השכיחות לסיבוך זה היא הידוק יתר של הטבעת על הקיבה ואכילת יתר לאחר הניתוח. הקאות מרובות לאחר ניתוח טבעת נמצאו כאחת הסיבות המרכזיות להתפתחות סיבוכים קשים, בהם היווצרות דלקת בקיבה ובוושט, או החלקה של הטבעת ממקומה. בניתוחי שרוול ובניתוחי מעקף קיבה ההקאות עלולות להיגרם כתוצאה מהיצריות או הצטלקויות במעי. במקרה זה הן עלולות להעיד על חסימת מעיים - סיבוך המופיע בכ-1%-3% מהמנותחים ומצריך ניתוח חירום. חסימת מעיים יכולה להתרחש מיד לאחר הניתוח, אך גם חודשים עד שנים לאחריו.
- שלשולים ו/או עצירות: נפוצים בשבועות הראשונים לאחר הניתוח ונפוצים בניתוחים שמבוססים על אי ספיגה (מעקף תריסריון).
- התייבשות או איבוד נוזלי הגוף: מתרחשת אם לא שותים מספיק נוזלים לאחר הניתוח כפי שהומלץ ע"י הצוות הרפואי. הסיכוי להתייבשות לאחר הניתוח עומד על 5%.
- תסמונת ההצפה (דמפינג): מתרחשת כאשר אוכל עובר מהר מדי מהקיבה אל המעיים הדקים. התסמינים כוללים בחילות, מלאות לא נעימה, עוויתות בבטן, שלשול, חולשה, הזעה וקצב לב מהיר.
- היפוגליקמיה לאחר ארוחות (ירידה חדה בערכי הסוכר בדם) סיבוך זה, המאופיין ברמות סוכר נמוכות בדם המופיעות כשעתיים לאחר הארוחה, שכיח במיוחד בקרב מנותחי מעקף קיבה. התסמינים נובעים מחסר סוכר בתאי המוח ומתבטאים בבלבול, אבדן הכרה ופרכוסים, שיכולים להתפתח חודשים ואפילו שנים לאחר הניתוח. נראה כי הגורם להפרעה נעוץ בהפרשת אינסולין מוגזמת בתגובה לארוחה. הגברת הרגישות לאינסולין לאחר ניתוחי מעקף קיבה היא תופעה המתועדת היטב בספרות המחקרית, אך הסיבה להתפתחות היפוגליקמיה אצל חלק מהחולים אינה ברורה עדיין.
- אבנים בכיס המרה: אבני מרה הן למעשה גושים של כולסטרול וחומרים נוספים הנוצרים בכיס המרה. היווצרות אבנים בכיס המרה היא תופעה נפוצה בקרב מנותחים בריאטריים ולמעלה משליש מהם מפתחים אותה בתוך מספר חודשים לאחר הניתוח. ירידה מהירה וניכרת במשקל נמצאה כגורם המגביר את הסיכון לפתח אבני מרה. מצב זה מתרחש לא רק בעקבות ניתוחים בריאטריים אלא גם אחרי דיאטה חריפה. בחלק לא מבוטל מהמקרים אבנים בכיס המרה יכולות לגרום לבחילות, הקאות, צהבת וכאבי בטן. 15%-25% מאלה שעוברים ניתוחי הרזיה נזקקים לניתוח להסרת כיס המרה.
- אבנים בכליה: התופעה של היווצרות אבנים בכליות נמצאה כמאפיינת באופן ספציפי ניתוחי מעקף קיבה. ממחקרים עולה שבמטופלים העוברים ניתוחים אלה נצפית עליית יתר ברמותיו בשתן של חומר שנקרא אוקסלט - חומר קריסטלי המתגבש עם הזמן ויוצר אבנים בכליות. הסיכון להתפתחות עליית יתר ברמות האוקסלט בשתן במטופלים העוברים ניתוחי מעקף קיבה מתועד היטב במחקרים, המצביעים על כך שבעיה זו, המכונה היפראוקסלוריה, מציבה את המנותחים הבריאטריים לא רק בסיכון להתפתחות אבנים בכליות, אלא גם לאי ספיקה כלייתית.
- תת-ספיגה וחסר מינרלים וויטמינים: זהו סיבוך שכיח ביותר. חסרים אלה נרחבים ומשמעותיים במיוחד בניתוחי מעקף קיבה ומעקף תריסריון, המבוססים על הקטנת הספיגה, אך מתרחשים גם בניתוחי טבעת ובניתוחי שרוול קיבה, המבוססים על הקטנת גודל הקיבה. החסרים השכיחים ביותר שנמצאו הם ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, סידן, ויטמין D, ויטמינים A, E ו-K, אבץ וחלבון. חסרים נוספים שעלולים להופיע הם חסר בוויטמין B1 ובנחושת. חסר בוויטמין B1 הוא מצב קשה שאנו נתקלים בו אצל מנותחים בריאטריים ובעיקר אצל חולים שעברו ניתוח שרוול קיבה וסבלו מהקאות מרובות. החסרים התזונתיים עלולים לגרום לסיבוכים נוספים, שאחד מהם הוא הפרעות נוירולוגיות שונות, לעתים עד כדי שיתוק. סיבוכים נוספים שעלולים להופיע הם אוסטיאופורוזיס ואוסטיאופניה (מצב של הידלדלות עצם בדרגת חומרה נמוכה יותר מאוסטיאופורוזיס) והגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם. צריכת מולטי ויטמין קבועה בהתאם לפרוטוקול הניתוחי מונעת חסרים תזונתיים. חשוב לדעת שצריכת מולטי ויטמין איננה תחליף לתזונה נכונה וההיפך הוא גם נכון.
- אוסטאופורוזיס ואיבוד עצם: עלול להתרחש במידה ולא תהיה הקפדה על נטילת מינרלים, ויטמינים וחלבון יומיומי בהתאם להמלצות הצוות הרפואי.
- אי-סבילות למזון: תופעה זו עלולה לגרום לחוסר נוחות בבטן, בחילות ו/או שלשולים. לדוגמא, חלק מהחולים אינן יכולים לאכול בשר אדום, חלב, פסטה או כלכלה עתירת סיבים לאחר הניתוח. הביטוי הקליני של תופעה זו שונה מחולה לחולה.
- עליה במשקל לאחר הניתוח: מופיעה בכ- 15%-30% מהחולים. הסיבה העיקרית לעלייה במשקל לאחר הניתוח נובעת מחוסר הקפדה על דיאטה , מיעוט בפעילות גופנית ואי ביצוע מעקב מסודר לאחר הניתוח בהתאם להמלצות המרפאה.
- צרבת, רפלוקס (החזר ושטי קיבתי) הינה סימפטום שכיח לאחר ניתוח טבעת או שרוול. מצב זה מתרחש כאשר חומצה הנמצאת בקיבה עולה אל הוושט וגורמת לתחושה של "שריפה" או כאב במרכז החזה או בבסיס הצוואר. הסיבה העיקרית להופעת הרפלוקס הינה פגיעה בתפקוד הסוגר (ספינקטר) שבין הושט לקיבה. תלונות נדירות יותר יכולות להיות עליה של מזון בחזרה אל הפה, קושי בבליעה, שיעול כרוני או צפצופים בנשימה. קיימים ארבעה סוגי טיפול במחלת הרפלוקס: טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, טיפול אנדוסקופי וטיפול ניתוחי.
- כאבי בטן, כיבים ודימום יכולים להתפתח לאחר הניתוח. דימום ממערכת העיכול, עקב כיבים בקיבה ובתריסריון ,יכול להתרחש לאחר הניתוח. הסיכון לדימום עומד על 5% עד 10% .
- נשירת שיער זמנית יכולה להתרחש עקב ירידה מהירה במשקל. השיער יגדל מחדש לאחר שהגוף יתאושש. הקפדה על נטילת ויטמינים ומינרלים יכולה לקצר/למנוע תהליך זה.
- שינויים רגשיים: חלק מהחולים סובלים משינוי במצב הרוח ו/או שינויים רגשיים לאחר הניתוח.
- בעיות פוריות: נשים הסובלות מהשמנת יתר קיצונית סובלות מקושי להיכנס להריון. מחקרים הראו כי לאחר ניתוח בריאטרי, נשים אלו הורידו במשקל, והצליחו להיכנס להריון ולעבור לידה רגילה לתינוקות בריאים.
- שינויים בספיגת תרופות ואלכוהול: הניתוחים הבריאטריים משפיעים על האנטומיה של מערכת העיכול ועל ספיגת חומרים שונים במעי. ההשלכות של ניתוחים אלה על ספיגת תרופות עשויה להיות בעלת השפעות קריטיות על מצב המטופל. לא קיים מספיק מידע בנושא ממחקרים מבוקרים שעקבו אחר מנותחים, אך מחקרי מעבדה ועדויות ממחקרי מקרה וסדרות מקרים מצביעים על כך שלניתוחים אלה יש השפעה על ספיגתן של תרופות שונות, על חילוף החומרים שלהן, על פיזורן ברקמות הגוף ועל הזמן שלוקח לתרופה להתפנות מהגוף.
חשוב: כניסה להריון במהלך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח אינה מומלצת עקב חוסר ודאות לגבי השפעת הירידה המהירה במשקל על העובר בבטן.
כל עוד המשקל אינו יציב, לא מומלץ להיכנס להריון. המעבר לאורח חיים בריא והתייצבות במשקל לוקח כ 15-18 חודשים לאחר הניתוח.
ירידה מהירה במשקל מעלה את פוריות האישה בצורה משמעותית, וניתן להיכנס להריון בקלות. את צריכה לשוחח על כך עם הרופא שלך ו/או הגניקולוג כדי לרשום לך מרשם לאמצעי מניעת הריון לא דרך הפה.
