איגוד רופאי הילדים האמריקני הוציא כבר ב- 2014 נייר עמדה הממליץ לא לחשוף ילדים מתחת גיל שנתיים למסכים ומדיה, ובעקבותיו הוציא האיגוד הישראלי מסמך דומה.
ההמלצה להימנע מחשיפה למסכים נובעת מהחשש שחשיפה למסכים בגיל צעיר קשורה להתפתחות של הפרעות קשב, פגיעה ביכולת הריכוז, פגיעה ביכולת שליטה בדחפים והתנהגות אימפולסיבית.
מחקרים מצאו שקיים קשר בין חשיפה למסכים בגיל הצעיר לבין התפתחות הפרעות שינה שמתבטאות גם בירידה בכמות שעות השינה וגם באיכות השינה. מחקרים אחרים מצאו שיש קשר בין חשיפה למסכים לבין השמנת יתר.
עמדת איגוד רופאי הילדים היא שיעילותה של חשיפה לתכנים שאמורים לפתח את התינוק מבחינת היכולות הקוגניטיביות שלו, מוטלת בספק, ושלא ברור כיצד הילד מפנים את המידע שהוא נחשף אליו.
גם בנושא הקרינה- עמדתם היא שההשפעה של המכשירים עדין לא לגמרי ברורה ולכן עדיף להימנע מחשיפה.
החשש העיקרי שלנו כאנשי מקצוע הוא שבילוי מול מסכים בא על חשבון פעילויות אחרות החיוניות להתפתחות התקינה של הפעוטות כמו למשל מיומנויות תקשורת, משחק משותף, עידוד לעצמאות, ואינטראקציות חיוניות אחרות בין הורה לילד.
המסכים והתכנים שבהם, הם כלי רב עוצמה והחשיפה אליו צריכה להיות מוגבלת מאד בגילאים הצעירים, וגם בהמשך, צריך שהדבר ייעשה תוך פיקוח ותיווך של המבוגרים.
מחקרים מראים שככל הנראה בגיל ההתבגרות חשיפה מעבר ל-4 שעות במצטבר ביום קשורה להפרעות במצב הרוח והפרעות רגשיות אחרות, וכי יש פגיעה ביכולת יצירה של קשרים חברתיים.
