מערך ילדים
  • ד"ר איילת אביטל מגן, רופאה בכירה במערך בריאות הנפש

כיצד להקל על חרדה של ילדים בעת מלחמה?

פחד משקף את חוסר הביטחון אותו חש הילד בעולם מפחיד והוא גם קריאה לעזרה ולתמיכה מכם - ההורים.

בקיצור

1.

יש להגביל את החשיפה לאמצעי התקשורת. ספקו לילד מידע על המצב באופן המותאם לגילו ולמצבו.

2.

בקשו מילדיכם לשתף אתכם במחשבות, רגשות וחששות. היו זמינים להקשיב להם. נסו לשמור על שגרה.

3.

הילד רואה בהורה מודל ולכן אם אתם חווים קשיים בהתמודדות, חפשו עזרה עבור עצמכם על מנת שתוכלו לעזור לילדיכם.

​מצב בטחוני לא יציב (כמו מלחמה), מתאפיין בקבלת עומס בלתי פוסק של אינפורמציה ויחד עם זאת, בהרבה אי ודאות. כל זה גורם לעלייה במתח הנפשי, וגם ילדינו מושפעים ומגיבים. מרבית הילדים באופן טבעי בעלי יכולות התמודדות טובה, אבל ישנם ילדים שההתמודדות עם המצב קשה עבורם. התגובות משתנות בהתאם לגיל הילד, וכמובן, בהתאם למידת החשיפה שלו לאירועים. פחדים הינם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות הנורמלי של ילדים ככלל, ושל ילדים החיים בישראל בפרט. פחד משקף את חוסר הביטחון אותו חש הילד בעולם מפחיד, שאת כלליו הוא עדיין איננו מבין. עם זאת, פחד הוא גם קריאה לעזרה ולתמיכה מכם - ההורים.

יש ילדים שיגיבו מילולית, בשאלות וכדומה, ויש ילדים רבים שתגובתם תתבטא בשינויי התנהגות כגון: דאגנות מוגברת לשלומם האישי ולשלומם של אחרים (כולל חיות), דאגה מוגברת סביב מצבי פרידה מבני משפחה. ילדים צעירים עשויים להיצמד יותר להורים, אחים או מורים. הופעה של תלונות גופניות (כמו, כאבי ראש, כאבי בטן וכאבים לא מוגדרים). כמו כן, יכולים להופיע בתקופה כזו קשיי הירדמות ושינה, ירידה בריכוז (ובהישגים הלימודיים), נסיגה אחורה לשלב התפתחותי קודם, כגון חזרה להרטבת לילה, צורת דיבור תינוקית, התפרצויות זעם.

איך אתם יכולים לעזור לילדיכם?

הגבלת החשיפה לתקשורת. אמצעי התקשורת (טלביזיה, רדיו, עיתונים ואינטרנט) מהווים מקורות מידע חשובים, אך הם עלולים גם לעורר תחושות קשות (כמו בלבול, דאגה, פחד). השפעות שליליות שעלולות להיגרם מחשיפה מרובה לאמצעי התקשורת, כוללות חשיפה לתמונות קשות, הבנה שגויה של הנאמר והעלאת רמות הלחץ או החרדה בעקבות קצב החדשות ותוכנן. ככל שהילדים צעירים יותר, ממומלץ להפחית את מידת ההיחשפות שלהם.
שיחה עם הילד. בקשו מילדיכם לשתף אתכם בדברים שהם שמעו או ראו באמצעי התקשורת, כך תוכלו ללמוד על המחשבות, הרגשות והחששות שלהם. היו זמינים לדבר עם ילדיכם על הרגשות, המחשבות והדאגות שלהם, וחזקו אצלם את תחושת הביטחון. אתם יכולים לשתף אותם בדרכים שאתם וגורמי הביטחון או המדינה דואגים לביטחונם האישי. במידה והילד מדווח על פחדים - הראו הבנה לפחדיו, הסבירו לו כי הדבר טבעי בנסיבות הנוכחיות. ספקו לילד מידע לגבי המצב באופן מותאם לרמתו של הילד ולמצבו. נסו שהנימה הכללית תהיה מרגיעה, תוך הדגשת היכולות והאפשרויות להתמודדות עם המצב. שאלו את ילדיכם שאלות כדי לדעת אם הם מבינים נכון את המצב שבו אתם נמצאים. ייתכן והם חושבים שהם נמצאים בסכנה כאשר בפועל הם בטוחים לגמרי.
שימו לב לשיחות שלכם עם מבוגרים אחרים כשהן מתנהלות ליד הילדים. פעמים רבות ילדים מאזינים כשהמבוגרים לא מודעים לכך, ועלולים לפרש את השיחה באופן שגוי.
שימרו על שגרה. ילדים מרגישים בטוחים יותר כאשר הם נמצאים בתוך מסגרת מוכרת.
העניקו תמיכה בשעת ההכנה לשינה. בשעה זו יש אצל ילדים נטייה לחשוב על חרדות. במקרים אלו נסו לשהות עם ילדיכם זמן רב יותר, למשל, באמצעות קריאת סיפור יחד.
דברו על תחומי כח, שליטה ותקווה. ספרו לילדיכם על מאמצי הצבא והמדינה להחזרת השקט והביטחון לאזרחים.
עודדו את ילדיכם לעזור. ילדים מתמודדים טוב יותר, וחוזרים לעצמם כשהם מרגישים שהם עוזרים. במידת האפשר, מיצאו דרכים שבהן הם יכולים לתרום, כגון משלוח מכתב או חבילה לילדים באיזורי סכנה מוגברת.
חשוב לזכור!! תגובתם של ילדים לאירוע טראומטי, בייחוד בגילאים הצעירים יותר, מושפעת מאד מהתנהגותם של הוריהם. הילד רואה בהורה מודל המדגים כיצד יש לפרש את המצב וכיצד יש להגיב עליו. אם אתם חשים קושי להתמודד עם המצב – חפשו עזרה עבור עצמכם, על מנת שתוכלו להעניק לילדים את תחושת הביטחון לה הם זקוקים.