מרכז הסרטן בית שולמית - המערך לאונקולוגיה והמטולוגיה

​​​השירות לגידולי דרכי השתן והמין

המרפאה לגידולי מערכת המין והשתן מציעה למטופל עם גידול סרטני, את כל שירותי האבחון והטיפול מהמתקדמים בארץ ובעולם. המכון האונקולוגי עובד בשיתוף עם המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי העמק

מרפאת גידולי דרכי השתן והמין במרכז הסרטן במרכז הרפואי העמק, מרכזת את הטיפול בחולים אונקולוגים הלוקים ב:

• סרטן הערמונית

• סרטן שלפוחית ודרכי השתן

• סרטן הכליה

• סרטן האשכים

אחת לשבוע מתקיימת ישיבה רב מקצועית הכוללת את האונקולוגים, האורולוגים, רופאי הדמיה ופתולוגיה הדנה בכל החולים החדשים שאובחנו באותו שבוע ובדרכי הטיפול המיטביות למטופלים.

בהתאם לאבחנה ולמצב המטופל יכלול הטיפול האונקולוגי את כל הטיפולים הכלולים בסל התרופות כולל טיפולים הורמונליים, ביולוגיים, אימונותרפיה, כימותרפיה ואיזוטופים רדיואקטיביים. במידה שיש צורך בטיפול קרינתי, מופנה המטופל בהתאם לאזור מגוריו ולבחירתו לאחד מבתי החולים עם מחלקת קרינה ברמב"ם-חיפה, בלינסון-פתח תקוה או זיו-צפת .

אנו מציעים גישה אישית וטיפול מקיף לכל בעיות המטופל, הקשורות למחלתו או מופיעות במהלך הטיפול, כולל מרפאה ייעודית לטיפול תומך לאורך כל תקופת הטיפולים, .תוך שילוב טיפולי רפואה משלימה

מרכז הסרטן לוקח חלק במחקרים חדשניים, בין-לאומיים. מחקרים אלו מאפשרים לחולים אפשרויות טיפול אשר ייתכן ויהיו טיפולי העתיד למחלתם בעוד מספר שנים.

סרטן ערמונית 

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. ברוב המקרים, המחלה מתגלה מגיל 50 ומעלה. לעיתים נדירות סרטן הערמונית מאובחן בקרב גברים צעירים יותר.

גורמי סיכון הידועים לסרטן הערמונית הם:

• גיל- הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עולה עם הגיל. כ-75% ממקרי סרטן הערמונית מאובחנים אצל גברים בני 65 ומעלה.

• סיפור משפחתי- לדוגמה נשאות למוטציה בגנים BRCA 1 או 2 .

• תזונה- אנשים שאוכלים יותר פירות וירקות - ובמיוחד כאלה שעשירים בוויטמין E, בוויטמין D, בסלניום, בליקופן ובאומגה 3 - מקטינים את הסיכון שלהם לחלות בסרטן הערמונית. לעומת זאת נמצא שצריכת קפסולות של ויטמינים- ובמיוחד כמויות מופרזות של ויטמין E, בטא־קרוטן וויטמין A - מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.

• נמצא קשר בין צריכת תרופות כרוניות כמו נוגדי דלקת לא סטרואידיים (כמו אספירין ואיבופרופן) וסטטינים (להפחתת לחץ דם גבוה) לבין הפחתה בסיכון ללקות בסרטן הערמונית.

האבחנה

• שלב הגילוי והאבחנה מתבצע במחלקה לאורולוגיה. תלונות הקשורות למתן השתן הן הסיבה השכיחה ביותר לברור חשד לסרטן הערמונית.

• הבדיקות הראשוניות, כוללות מישוש הערמונית דרך פי הטבעת (בדיקה רקטלית) ובדיקת רמת PSA בדם.

• בשלב הבא, במקרה שקיים חשד לגידול, המטופל מופנה לאולטרה- סאונד טרנס- רקטלי (TRUS):  במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימת מחט הכוללת תאים מאזורים החשודים לגידול לצורך ביופסיה. זו הדרך היחידה להוכיח המצאות גידול וגם לקבל מידע על מידת התפשטות הגידול בתוך הערמונית ומידת האלימות של תאי הגידול בעזרת סולם היסטולוגי שנקרא GLEASON SCORE.

• כאשר אובחן בוודאות כי קיים גידול סרטני בערמונית, יש מספר בדיקות הדמיה המומלצות כחלק מהאבחנה של סרטן ערמונית, בחירת בדיקת ההדמיה המתאימה תבוצע יחד עם האונקולוג המטפל, בהתאם לרמת הסיכון להתפשטות המחלה לרקמות סמוכות באגן או כגרורות מרוחקות בגוף:

• הדמיית תהודה מגנטית של האגן  ( MRI) ההדמיה מסייעת לגלות אם סרטן הערמונית התפשט לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה בקרבת הערמונית.

• בדיקת PET-CT-psma במטרה לאבחן פיזור מרוחק של תאים סרטניים לבלוטות הלימפה, העצמות או איברים אחרים.

טיפול

• אפשרויות הטיפול בסרטן הערמונית הן רבות מאוד:

כאשר סרטן הערמונית ממוקם בבלוטת הערמונית בלבד ניתן לטפל באחת מהאפשרויות הבאות:

• מעקב בלבד של ביצוע בדיקות מעקב הכוללות: בדיקה רקטלית, רמת PSA חוזרת ועל פי הצורך ביופסיה חוזרת. הגישה של מעקב ללא טיפול אקטיבי מקובלת כאשר דרגת הסיכון להתפתחות מהירה של מחלת הסרטן נמוכה.

• ניתוח לכריתת הערמונית.

• קרינה מסוג ברכיטרפיה (קרינה ממקור פנימי).

• טיפול בקרינה חיצונית לערמונית בלבד או כולל בלוטות הלימפה באגן.

כאשר קיים סיכון בינוני עד גבוה להישנות של סרטן הערמונית לאחר טיפול בקרינה, מקובל לתת את הטיפול יחד עם טיפול אנטי-הורמוני למשך 4-36 חודשים בתלות ברמת הסיכון והיקף המחלה.

טיפולים נוספים, אפשריים, אם כי המידע לגביהם לא אחיד :

• טיפול בהקפאה (קריותרפיה)

• טיפול באולטרה-סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה (HIFU)

ההחלטה על הטיפול הטוב ביותר תלויה במספר גורמים כגון: בריאות כללית וגיל המטופל, דרגת הגידול ומידת מעורבותו בערמונית, התפשטות של המחלה לבלוטות לימפה אזוריות, רמת ה-PSA בדם, הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול, והאם כבר קיבל טיפול בעבר נגד סרטן הערמונית. הדיון מתבצע על ידי צוות רב-תחומי, המורכב ממנתח (אורולוג), אונקולוג מתחום קרינה ואונקולוג קליני ( אחראי על טיפולים תרופתיים , כולל הורמונליים, כימותרפיים וביולוגיים).

טיפול במחלה חוזרת או מפושטת

טיפולים הורמונליים הם הטיפולים החשובים ביותר בסרטן הערמונית, והם ניתנים בשלבים שונים של המחלה. כאשר קיימת מחלה חוזרת או מחלה גרורתית , הטיפולים ההורמונליים ניתנים לכל החיים לבד או בשילוב עם תרופות אחרות . בחלק מהמקרים ניתן לבצע הפסקות טיפול לפרקי זמן שונים בתלות במצב החולה ומחלתו. הטיפולים ההורמונליים גורמים לעצירת היצור של ההורמונים הגבריים (טסטוסטרון) באשכים ו/או בבלוטות האדרנל וכמו כן לחסימת הקישור של הטסטוסטרון לתאי הגידול.

• LHRH agonist -הקטנת רמות ההורמונים המיוצרים בבלוטת יותרת המוח אשר גורמים ליצור הטסטוסטרון בגוף, כתגובת הגוף להפרשה מוגברת קצרת טווח של טסטוסטרון. במהלך השבועות הראשונים לטיפול יכול להיווצר עודף יצור של הורמונים באשך ולכן הטיפול צריך להיות מלווה גם בחוסמי אנדרוגנים. מינימום הזמן לטיפול בחוסמי אנדרוגנים לפני מתן זריקה של LHRH הוא שבוע ומומלץ להמשיך אותו כ- 4 שבועות.

• LHRH antagonist – אלו תרופות חדשות יותר, החוסמות את מעבר האותות ההורמונליים במוח וכך מונעים את יצור הורמון-LH מיד עם תחילת הטיפול מה שמביא להפסקת יצור הטסטוסטרון באשכים. זו חסימה מהירה יותר, כיוון שהיא סותרת את פעילות ההורמון LH מיד ולא רק כתגובה משנית מאוחרת לרמת הטסטוסטרון. ולכן אין בכלל תקופה של "עודף טסטוסטרון" שיכול לגרום להתלקחות הגידול בטווח הקצר. התרופה הקיימת היום מסוג זה היא Degarelix (®Firmagon). תרופה זו יקרה יותר ומאושרת בסל להתוויות ספציפיות.

• אנטי-אנדרוגנים - טיפול הורמונלי בו התרופה מתחברת לחלבונים על גבי התאים הסרטניים וחוסמת את פעילות הטסטוסטרון על התאים הללו. היום, פותחו תרופות אנטי-אנדרוגניות מהדור החדש , כגון Enzalutamide (Xtandi®) , Apalutamide (Erleada®) , Darolutamide (Nubeqa®)  , תרופות אלו ניתן לתת אותם כטיפול קו ראשון ביחד עם אחת התרופות חוסמות ההורמון LH (כלומר LHRH agonist / anatagonist) או לאחר כישלון תרופות אלו. 

• טיפולים הורמונליים דור שני – כיום קיימים טיפולים הורמונליים חדשים מדור שני, הפועלים באמצעות דיכוי ייצור ההורמונים באשכים ובבלוטות יותרת הכליה (אדרנלים), כמו Abiraterone (®Zytiga).  . היום ניתן לשלב תרופה זו כבר בקו הראשון בטיפול במחלה עם גרורות יחד עם אחת התרופות מקבוצת חוסמי ההורמון LH לסוגיו השונים, וגם בשילוב עם טיפול קרינתי חיצוני. 

• טיפול כימותרפי- תרופות שניתנות במחלה גרורתית לאחר כישלון של טיפול הורמונלי קו ראשון או בשילוב עם טיפול הורמונלי במקרים של מחלה גרורתית סימפטומטית בנפח גדול.

• Radium 223 (Xofigo® ) – במקרים של מחלה גרורתית לעצמות בלבד, לאחר כישלון של טיפולים הורמונליים וכימותרפיה, ניתן לשקול מתן טיפול רדיואקטיבי בRadium - 223. הטיפול ניתן בעירוי תוך ורידי, עד 6 פעמים סך הכל. דורש השגחה, מעקב וטיפול ע"י צוות מוסמך .

אחת הדילמות הקשות ביותר של חולים בסרטן הערמונית ושל רופאיהם היא באיזו גישה לבחור ומתי להתחיל ולשנות טיפולים מתוך מגוון רחב של אפשרויות. כל טיפול פעיל בסרטן ערמונית עלול לפגוע קשות באיכות החיים (פגיעה בתפקוד המיני, במערכת השתן ובמעיים, עליה במשקל או החמרה במחלות כרוניות קיימות כמו יתר לחץ דם וסכרת). מצד שני, לפספס את הזמן הנכון למתן טיפול עלול לקצר מאוד את תוחלת החיים. לכן יש צורך בדיון משותף של המטופל עם האונקולוג המטפל וצוות רב מקצועי בחלק מהמקרים- על מנת להגיע להחלטה הנכונה, האישית לכל חולה בסרטן ערמונית התואמת את מצבו ואורח חייו.

סרטן שלפוחית השתן

סוגי סרטן שלפוחית השתן

סרטן תאי המעבר או סרטן תאי אורותל (Transitional cell bladder cancer – TCC or Urothelial cells cancer) – מהווה את רוב המקרים של סרטן שלפוחית השתן (עד כ-75%). 

שאר 25% כוללים סוגים נדירים יותר.

התלונות השכיחות, המביאות לאבחון של גידול בכיס השתן הן:

• כאבים או הפרעה במתן שתן, בדרך כלל מלווה גם בדלקות שתן חוזרות

• דם בשתן ( hematuria)

• כאבי בטן

כאשר קיים חשד לגידול, מתבצע ברור במספר שלבים:

• שלב ראשון - בדיקת שתן לציטולוגיה – לגילוי תאי סרטן בשתן.

• שלב שני - ציסטוסקופיה גמישה - מאפשרת בדיקה מדויקת של כל שכבת הציפוי הפנימית של שלפוחית השתן וכן במעבר יציאת השתן, במידה שקיים ממצא חשוד – מתקדמים.

• שלב 3 - ציסטוסקופיה וביופסיה משלפוחית השתן או דרכי השתן.  בדיקת הפתולוג תקבע אם מדובר בגידול סרטני, מהו סוג הגידול, מהי דרגת ממאירות המחלה ואם מדובר בגידול החודר לשכבת השריר של כיס השתן או גידול המצוי רק בשכבת הציפוי (תאי האפיתל) של כיס השתן.

בהתאם לעומק חדירת הגידול לדופן השלפוחית, מחלקים את הגידולים לשתי קבוצות:

• גידולים בלתי חודרניים ( Non –muscle invasive bladder cancer ) מקרים שהגידול מוגבל לרירית או לתת רירית. מקרים אלה מטופלים ע"י האורולוגים ובחלק גדול מהמקרים, המטופלים נרפאים ממחלתם, על ידי טיפול מקומי בלבד. הטיפול כולל הסרת הגידול בשלפוחית השתן דרך השופכה ולאחר מכן על פי דרגת הסיכון לחזרת הגידול טיפול בשטיפות ישירות לכיס השתן בחומר הנקרא BCG (מעטפת חיידק השחפת הגורמת לתגובה חיסונית בכיס השתן). בחלק מהמטופלים יש חזרה של המחלה ולכן יש צורך במעקב כל 3-4 חודשים באורולוגיה וביצוע כריתות חוזרות אם יש הישנות. לאחרונה דווח שבחולים עם הישנויות חוזרות, טיפול בתרופות המגבירות את פעילות מערכת החיסון דוגמת חוסמי PD1 , יכולים למנוע הישנות נוספת ובדרך הזאת למנוע מהמטופל לעבור ניתוח לכריתת כיס השתן . טיפולים אלו ניתנים באונקולוגיה.

• גידולים חודרניים (Muscle invasive bladder cancer) מקרים בהם הגידול חודר לתוך שריר דופן השלפוחית, במקרים האלה קיים סיכון להתפשטות המחלה מחוץ לשלפוחית השתן והתפתחות גרורות. כאשר קיים גידול חודרני לשריר כיס השתן יש צורך בביצוע ניתוח של כריתת שלפוחית השתן עם בניית שלפוחית מדופן המעי כתחליף וגם לבדוק את בלוטות הלימפה באגן. רוב המטופלים עם שלב המחלה הזה מקבלים גם טיפול כימותרפי קדם ניתוחי להקטנת הגידול הראשוני ומניעת גרורות. במקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח, הטיפול החליפי הוא טיפול אונקולוגי וכולל שילוב של קרינה וכימותרפיה.

בירור כללי בסרטן שלפוחית השתן חודרני

במקרים של סרטן החודר לשריר השלפוחית , יש צורך בבירור כלל גופי, לפני הניתוח, במטרה לאבחן אם קיימת התפשטות של הגידול לאברים אחרים, מחוץ לשלפוחית השתן.

ניתן לקבל את תמונת המצב באמצעות הבדיקות הבאות:

לברור מצב המחלה בכיס השתן ובאגן (שלב מקומי) CTU בדיקת CT עם אורוגפיה . במטופלים עם תפקוד כלייתי ירוד כדאי לבצע MRI או MRU

לבירור גרורות מרוחקות יש להשלים בדיקת PET CT , או CT כלל גופי עם חומר ניגוד. 

טיפולים אונקולוגיים בסרטן חודרני של שלפוחית השתן

כימותרפיה

כימותרפיה לווריד ניתנת לפני ניתוח או טיפול בקרינה במטרה לגרום לצמצום היקף הגידול הסרטני ובכך לשפר את יעילות הטיפולים, וגם לאחר ניתוח, כאשר קיים סיכון גבוה לחזרתה של המחלה או כאשר מדובר במחלה גרורתית, מפושטת. לעתים ניתן טיפול כימי במקביל לטיפול בקרינה על מנת לשפר את תוצאות הטיפול בקרינה, במיוחד במקרים שלא ניתן לבצע את הניתוח .

קרינה

טיפול בקרינה לסרטן פולשני של שלפוחית השתן יכול להינתן לפני, אחרי או, בחלק מהמקרים, במקום ניתוח, במקרים כאלה קרינה ניתנת במקביל לטיפול כימותרפי. המשמעות של טיפול המשלב קרינה וכימותרפיה , היא שניתן לשמור את שלפוחית השתן. מדובר על קרינה חיצונית, שניתנת במשך מספר שבועות. מספר הטיפולים תלוי בסוג הגידול הסרטני ובהיקפו. 

אימונותרפיה

תרופות הפועלות על מערכת החיסון ומגבירות את יכולתה להילחם בגידולים. בחלק מהמטופלים עם סרטן שלפוחית השתן, מערכת החיסון מתקשה להילחם בגידול בשל חסמים שהגידול משתמש בהם כדי לטרפד את פעולתה. התרופות כנגד חסמים אלה, הם נוגדנים כנגד החלבונים PDL-1 ו-PD-1, מתן תרופה כזו גורם לפעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון כנגד תאי הגידול. התרופות האלו מוגדרות תחת שם כולל של אימונותרפיה. הטיפול ניתן דרך הווריד אחת למספר שבועות. הטיפול נמצא כיום בשימוש בסרטן גרורתי (כלומר גידול שהתפשט לאיברים אחרים) וגם כטיפול משלים לאחר ניתוח כריתת שלפוחית השתן בהתאם לשלב המחלה הפתולוגי וקבלת טיפול כימותרפי קדם ניתוחי. בנוסף נמצא במחקר קליני בטיפול בשלבים מוקדמים יותר של המחלה, בעיקר בשלב הקדם ניתוחי.

סיכום

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן במרכז הסרטן במרכז הרפואי העמק, מתבצע על ידי צוות רב-מקצועי, בשיתוף פעולה צמוד מאוד עם מחלקת אורולוגיה. בשלבים מוקדמים ניתן להגיע לריפוי בעזרת טיפולים מקומיים, בשלבים מתקדמים יותר של המחלה או במחלה חוזרת, יש משמעות גדולה לטיפולים אונקולוגיים קדם ניתוחיים, כולל כימותרפי ו\או קרינה. בחירת גישה טיפולית נכונה וסדר מתן מתאים של הטיפולים השונים יכולים לשפר משמעותית את סיכוי ההחלמה מסרטן שלפוחית השתן . 

סרטן כליות

על פי רוב, סרטן הכליה מאובחן כממצא אקראי בבדיקת US של הבטן המתבצעת מסיבה כלשהי, בדיקת הבחירה לאבחון סרטן הכליה היא CT בטן עם הזרקת חומר ניגודי לווריד, במקרים של תפקוד כלייתי תקין , או MRI במקרים מסוימים.

לאחר גילוי ממצא חשוד , במקרים שאינו גדול מ- 2 ס"מ, ניתן להמשיך מעקב, עם ביצוע הדמיה חוזרת כל מספר חודשים, במקרה של גדילה – מטופל מופנה לניתוח.

במקרים של מחלה מקומית, ללא מעורבות של בלוטות לימפה או אברים נוספים, הטיפול הוא כירורגי בלבד. לאחר ניתוח (כריתה חלקית או כריתה מלאה של כליה) המטופלים עוברים למעקב אונקולוגי  בחלק מהחולים ובהתאם לשלב המחלה הפתולוגי, ניתן טיפול משלים באימונותרפיה.

במקרים שמדובר במחלה מפושטת בגוף, עם גרורות, החולה עובר לטיפול אונקולוגי. במקרים מסוימים גם אם קימות גרורות יכול להיות ערך נוסף לכריתת הכליה עם הגידול הראשוני, במיוחד אם מדובר בגוש גדול, שגורם לכאבים או להפרעה בתפקוד של אברים פנימיים, הצמודים אליו.

בגילוי מחלה גרורתית, בהתאם למאפיינים קליניים ומעבדתיים ניתן לחלק את המטופלים לשלוש קבוצות סיכון להחמרה מהירה של המחלה: סיכון נמוך, בינוני וגבוה. הגישה לטיפול בכל אחת מהקבוצות יכולה להיות שונה, בין מעקב בלבד לשילוב של מספר תרופות כבר מתחילת הטיפול.

חשוב לציין , שסרטן הכליה הוא אחד מהסוגי הסרטן שאינו מושפע מכימותרפיה, לכן הטיפול במחלה מתבסס על תרופות ביולוגיות מכוונות מטרה ואימונותרפיה, שהראו יעילות גבוהה בטיפול בחולי סרטן הכליה ונכנסו לשימוש רחב בשנים אחרונות.

טיפולים ביולוגיים

מטרת הטיפול היא לדכא את מחלת הסרטן לפרק זמן ארוך ככל הניתן. בדרך כלל, אין העלמות או נסיגה מוחלטת של הגידול, אך ניתן לייצב את מצב המחלה ולהביא לשיפור חלקי לתקופה משמעותית. הטיפול מכוונן לדיכוי חלבונים בתאי הגידול המעודדים את התאים הסרטניים להמשיך לגדול או לייצר כלי דם חדשים. לרוב הטיפול ניתן בטבליות, אך יש מספר תרופות הניתנות גם כעירוי לווריד.

קיימים סוגים שונים של תרופות ביולוגיות , הניתנות בשלבים שונים של הטיפול במחלה. 

אימונותרפיה: תרופות אימונותרפיות מעודדות את מערכת החיסון של הגוף להילחם בתאים הסרטניים. לעתים קרובות טיפולים מסוג זה משמשים לטיפול בסרטן הכליה. קיימים מחקרים קליניים רבים שהוכיחו את יעילותן של תרופות אימונותרפיות בטיפול בסרטן הכליה. 

בשנים אחרונות נערכו מחקרים, שבדקו שילוב של אימונותרפיה ותרופות ביולוגיות (מעכבי טירוזין קינז) או שילוב של שתי תרופות ביולוגיות (מעכבי MTOR עם מעכבי טירוזין קינז). חלק מהם נכנסו לשימוש, וכיום, ברוב המקרים של סרטן כליה גרורתי, מקובל לתת שילוב של שתי תרופות בקו הראשון של הטיפול. שילוב שיכול לכלול אימונותרפיה בלבד או שילוב עם טיפול ביולוגי.

למרות שרוב התרופות הביולוגיות ניתנות דרך הפה ונלקחות על ידי המטופל, בבית, עדיין יש חשיבות רבה למעקב מסודר אחרי יעילות הטיפול ותופעות הלוואי שעלולות להופיע בכל שלב של הטיפול, ויש לשמור על קשר רציף עם המערך האונקולוגי בבי"ח העמק. מטופלים המתחילים טיפול בתרופות ביולוגיות נכנסים לתוכנית מעקב ייחודית של האחיות , ובאים לביקורים סדירים אצל הרופא המטפל.

סרטן אשכים

סרטן האשכים הנה מחלה נדירה מאוד ומהווה פחות מ-1% מגידולי הסרטן. רוב החולים מאובחנים בטווח הגילאים של 20-40. חשוב לציין שזה אחד מסוגי הסרטן עם שיעורי ריפוי גבוהים, עד 95%-90%.

רוב גידולי האשך הם גידולים של תאי נבט (Germ cell tumors). קיימים 2 קבוצות עיקריות של גידולי אשך:

• סמינומה (Seminoma): כ-45% ממקרי סרטן האשכים, אופייני יותר בגילים 55-20.

• סרטן אשכים מסוג שאינו סמינומה (Non-Seminoma) – זה קבוצת גידולים , נפוצים יותר בקרב גברים בגיל 35-15 קבוצה זו כוללת מספר גידולים.

תסמינים של סרטן האשכים

הסימן הנפוץ ביותר של סרטן האשכים הוא נפיחות או גוש נוקשה בשק האשכים. בנוסף יכול להופיע כאב מקומי או תחושת אי נוחות באשך. סרטן אשכים המאובחן בשלב מוקדם ניתן לטיפול ניתוחי בלבד. לכן כדאי לפנות לבדיקת אורולוג במידה וזוהה שינוי בגודל האשך או שיש תלונות על כאב.

במקרים נדירים יותר, כאשר המחלה מתפשטת לאזורים אחרים בגוף, יכולים להופיע תסמינים אחרים, כמו כאבי גב, כאבי בטן, שיעול וקוצר נשימה. 

תהליך אבחון של סרטן האשכים

מעבר לבדיקה הגופנית, יש להשלים מספר בדיקות בתהליך האבחנה>>>

• US אשכים - בדיקה זאת מאפשרת להבדיל בין תהליך באשך שהוא סרטני או בעיות אחרות.

• בדיקות דם - בדיקת סמנים (מרקרים): חלק מסוגי סרטן האשכים יכולים לייצר חלבונים הידועים בשם 'סמני סרטן' או 'מרקרים'. הרמה שלהם בדם ניתנת למדידה ומאפשרת לעזור לקבוע את שלב המחלה וסוג הטיפול המתאים. רמות מוגברות של סמנים בעת גילוי המחלה מאפשרות מעקב צמוד לצורך הערכת תגובה לטיפול וגילוי מוקדם של מחלה חוזרת, לאחר השלמת טיפול ראשוני.

• AFP - בגידולים מסוג לא-סמינומה

• BHCG -בגידולים מסוג סמינומה ולא-סמינומה

• LDH - בגידולים מסוג סמינומה ולא-סמינומה

• CT עם חומר ניגוד: CT של חזה,בטן ואגן מאפשרת לקבל תמונה כללית של מצב המחלה ומידע לגבי נוכחות גרורות ברקמות הגוף.

• בירור רקמתי - הסרת אשך

במקרים של סרטן האשכים, מטופל עובר הסרה כירורגית מלאה של האשך לצורך קבלת אבחנה מדויקת , לא ניתן לבצע ביופסיה ( כריתה חלקית ) עקב החשש להגברת הסיכון להתפשטות הגידול.

הניתוח מתבצע רק במקרים של חשד גבוה שמדובר בתהליך גידולי באשך. חשוב לדעת שהסרה של אשך אחד אינה פוגעת בחיי המין, ביכולת להשיג זקפה או בפוריות – בתנאי שהאשך השני מתפקד באופן תקין. כל מטופל שמועמד לעבור ניתוח מסוג הזה עובר בדיקות במרפאת פוריות , במקרים מסוימים מתבצע גם שימור פוריות ( לדוגמה למטופלים שמועמדים לטיפול כימותרפי).

טיפול בסרטן אשכים 

ניתוח

כריתת האשך עם הגידול מתבצעת בכל המקרים של סרטן האשכים, גם כאשר מדובר במחלה מפושטת והיא מקדימה את הטיפול האונקולוגי.

חלק מהמטופלים לא צריכים טיפול נוסף מעבר לניתוח להסרת האשך , מדובר על מקרים בהם אין התפשטות מחלת הסרטן בגוף, ורמת הסיכון לחזרת המחלה תוך שנתיים הנו נמוך .

חלק מהגברים יצטרכו לעבור בשלב מאוחר יותר של הטיפול ניתוח נוסף, לכריתת בלוטות לימפה , וזאת במקרים בהם בדיקת CT , המבוצעת לאחר סיום הכימותרפיה מעידה על בלוטות לימפה מוגדלות חשודות לגידול בחלק האחורי של הבטן (רטרופריטונאום), שלא נעלמו אחרי טיפול כימותרפי. ניתוח לכריתת בלוטות מבטן אחורית יכול גם להתבצע במקרים בהם לא ניתן לתת טיפולים אונקולוגיים (קרינה וכימותרפיה) למטופל מסיבות רפואיות.​

טיפול כימותרפי

טיפול כימותרפי ניתן למטופלים עם סרטן אשכים במספר מקרים:

• לאחר ניתוח, כאשר מדובר במחלה מקומית, אך עם סיכון בינוני או גבוה לחזרה.

• במקרים של מחלה מפושטת בגוף, לאחר הסרת אשך.

• חזרת המחלה בתקופת המעקב, לאחר השלמת הטיפול הראשוני למחלה. 

• התרופות החשובות ביותר לטיפול בסרטן אשכים ראשוני הן :

בלאומיצין - Bleomycin (בלאומיצין-טבע® - ®Bleomycin-Teva)*

אטופוסיד - Etoposide (אטופוסיד® - ®Etoposide)*

ציספלטין - Cisplatin (ציספלטין "אבווה"® - ®Cisplatin EBEW)*

השילוב המועדף - BEP – שילוב של שלוש התרופות , במקרים מסוימים ניתן שילוב של PE (ציספלטין ואטופוסיד בלבד)

מספר סדרות טיפול יכול לעמוד בין 1- עד 4.

במקרים נדירים של מחלה חוזרת , למטופלים שקיבלו כימותרפי בתשלובת התרופות הראשונית , ניתן להשתמש בשילובי תרופות אחרות, כגון :

PEI: ציספלטין, אטופוסיד והתרופה איפוספמיד - Ifosfamide (איפוקס® - ®Ifoxan)*

TIP: פקליטקסל - Paclitaxel (פקליטקסל טבע® - ®Paclitaxel Teva)*, איפוספמיד, ציספלטין

VelP: וינבלסטין - Vinblastine (לפני התחלת הטיפול, המטופל מקבל הסבר מפורט מהרופא האונקולוג המטפל על סיכונים ותופעות לווי של הטיפול המומלץ. כמו כן, ניתנות המלצות על תרופות נלוות למניעת תופעות הלוואי לטיפול, עד כמה שניתן. למשל, תרופות כנגד: בחילות והקאות או ירידה בכדוריות הדם הלבנות  .

לאחר ההסבר של הרופא, עובר המטופל, גם הדרכה של האחות המטפלת , שתלווה את המטופל במהלך כל הטיפול.
​

טיפול קרינתי

בשנים אחרונות מעט מאוד מטופלים מקבלים טיפול קרינתי.

טיפול בקרינה ניתן לחולים עם גידול מסוג סמינומה באחד משני מצבים:

• טיפול משלים, לאחר הסרה של האשך החולה, כאשר אין עדות למחלה גרורתית, במטרה למנוע חזרת המחלה.

• במקרים של מחלה גרורתית לבלוטות לימפה הממוקמת לאזור הרטרופריטוניאלי בבטן.

עם סיום הטיפול המטופל מתבקש להגיע למעקב אונקולוגי ולבצע בדיקות מסוימות, כדי לזהות הישנות המחלה בשלבים מוקדמים. בדיקות אלה ייערכו בהתחלה בתדירות גבוהה יותר, אך בהמשך התדירות יורדת.

בדרך כלל בדיקות המעקב כוללות:

• בדיקות דם ( כולל בדיקת דם לסמני סרטן )

• בדיקות CT

• צילום רנטגן או בדיקת אולטרה-סאונד

חשוב לציין שהטיפול במחלות סרטן בכלל וסרטן האשכים בפרט, הנו תהליך מורכב, שכולל מספר שלבים ודורש הרבה שיתוף פעולה בין המחלקות המטפלות.

כל חולה מוצג בישיבות ודיונים רב תחומיים לפני קבלת ההחלטה על סוג הטיפול המתאים ביותר. הטיפול מתבצע בהשגחה ומעקב של צוות מנוסה ומוסמך, כולל רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות, פסיכולוגים.

מטרת הטיפול הנה להשיג ריפוי מלא של סרטן האשך, תוך צמצום למינמום האפשרי את הפגיעה באיכות החיים של המטופלים.