רבים מהמתמודדים עם מחלת הסרטן חשים תשישות, עייפות, חולשה וחוסר אנרגיה, שאינם משתפרים בעקבות מנוחה ושינה. מדובר בתופעה נפוצה מאוד: לפי הנתונים, 90% מהאנשים שחולים בסרטן עשויים לחוש עייפות בשלב כזה או אחר.
הגורמים לכך אינם מובנים במלואם, וייתכן שהם קשורים למחלה עצמה, לתסמינים שלה או לתופעת הלוואי של הטיפולים.
עייפות עלולה להתבטא בדרכים שונות:
- תחושה של חוסר אנרגיה וחולשה מתמדת
- כאבים ברגליים או בכל הגוף
- קושי בטיפוס במדרגות או בהליכה קצרה מאוד
- קושי בנשימה, גם אחרי פעילות קלה
- קושי בביצוע פעולות יומיומיות, כמו לבשל או להתקלח
- עייפות מנטלית: קושי בחשיבה, בדיבור, בקבלת החלטות ואף ביכולת להתרכז בזמן קריאה או צפייה בטלוויזיה
- תחושת נמנום ומצב רוח ירוד
- חוסר תיאבון
- חוסר עניין ביחסי מין.
הסימנים של תחושת העייפות אישיים מאוד, וייתכן כי בני משפחתך או אנשים אחרים בסביבתך לא יבינו את תחושותיך. הם יכולים לחשוב שמדובר בדיכאון או בחוסר רצון לתקשר, אך למעשה מדובר בתשישות ובחוסר אנרגיה שמשפיעים בדרכים שונות.
מה גורם לעייפות?
לעייפות יכולים להיות גורמים רבים, כגון המחלה עצמה, התסמינים ועוד. להלן הסבר על הגורמים האפשריים לעייפות:
מחלת הסרטן והטיפולים
עייפות יכולה להיגרם מהשינויים החלים בגוף בזמן המחלה, שדורשים כמויות רבות של אנרגיה לצורך התמודדות והחלמה. כמו כן, התאים הסרטניים עצמם משחררים חומרים רעילים העלולים לגרום לעייפות.
גם לטיפולים יש השפעות שונות על רמת העייפות - ייתכנו שינויים במערכת החיסון, בטמפרטורת הגוף, ברמת ההורמונים ובהפרשת חומרים שונים הצורכים גם הם אנרגיה רבה. בשל כך פעמים רבות חסרה לגוף אנרגיה לביצוע פעילויות היומיום.
תסמינים נוספים, כגון אובדן תיאבון, תזונה או שתייה לא מאוזנות, מחסור בשעות שינה, כאבים, בחילות או הקאות, שלשול או עצירות, חוסר ביצוע פעילות גופנית וירידה בספירת כדוריות הדם האדומות - כל אלה עלולים להחריף את העייפות ואת תסמיניה.
לטיפולים השונים יכולות להיות השפעות נוספות התורמות לעייפות:
ניתוח (טיפול כירורגי)
כל ניתוח, וכך גם ניתוח על רקע מחלת סרטן, עלול לגרום למתח, לתשישות ולעייפות. נוסף על כך, טיפולים אונקולוגיים המתבצעים לפני ניתוח, מחריפים גם הם את תחושה זו. עם הזמן יחול שיפור ברמת העייפות, אך תחושה זו יכולה להימשך גם כמה חודשים לאחר הניתוח.
טיפול כימי (כימותרפיה)
או טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה) הגורם העיקרי לעייפות הנובעת מהטיפול הכימי הוא אנמיה - ירידה במספר כדוריות הדם האדומות, הגורמת למחסור בחמצן הנחוץ ליצירת אנרגיה. הטיפול באנמיה מתבצע באמצעות עירוי דם או תרופות. בנוסף, גם הטיפול הביולוגי יכול לגרום לתשישות ולעייפות, וחלק מהתרופות הביולוגיות אף יכולות לגרום לאנמיה.
טיפול בקרינה
בטיפול בקרינה משתמשים בקרניים באנרגיה גבוהה להרס תאים סרטניים שבמקומם נוצרים תאים חדשים ובריאים. תהליך זה צורך אנרגיה רבה וגורם לעייפות ולתשישות. העייפות הולכת ומתגברת במהלך תקופת הטיפול בקרינה, ועלולה להימשך גם כמה שבועות וחודשים לאחר סיומו. המתח הרגשי והנסיעות היומיומיות לקבלת הטיפולים בקרינה במשך שבועות רבים מוסיפים מעמסה על הגוף.
טיפול הורמונלי
טיפול הורמונלי שניתן במטרה לעצור או להפחית גדילה של תאי סרטן מסוגים מסוימים, משבש את רמות ההורמונים בגוף ועלול לגרום לעייפות.
דיכוי מח העצם
חלק ממחלות הסרטן ומהטיפולים עלולים לגרום לדיכוי מח העצם - פגיעה בחלק הרך של העצם שבו מתפתחים תאי הדם. כתוצאה מפגיעה זו מטופלים יכולים לסבול מאנמיה ומנטייה לזיהומים ולדימומים. במקרה זה, בשונה מסיבות אחרות הגורמות לעייפות, אפשר לטפל באמצעות עירויי דם או תרופות המסייעות לגוף לייצר כמות רבה יותר של תאי דם, במהירות רבה מהרגיל. הרופא המטפל יוכל לפרט על אפשרויות אלה.
מחלות רקע
קיומן של מחלות נוספות מלבד הסרטן, כמו סוכרת, מחלות לב ומחלות אנדוקריניות, יכול לגרום או להחריף עייפות.
קושי רגשי/נפשי
חרדה, דיכאון, מתח ומצב רוח ירוד יכולים לגרום להופעת עייפות או להחריף אותה, לכן חשוב לפנות לרופא ולשתף אותו בתחושות אלה.
אובדן מסת שריר (סרקופניה)
סרקופניה היא מצב של איבוד מואץ של מסת השריר, והיא יכולה להיגרם מסיבות שונות, כגון מחלת הסרטן, הטיפולים, גיל מבוגר, חוסר פעילות גופנית וחסרים תזונתיים. מצב זה יכול לגרום לתחושת עייפות או להחמיר עייפות, ולגרום לאדם להיות פחות פעיל.
חוסר הפעילות מחליש עוד את השרירים, וכל פעולה פשוטה הופכת לקשה ומעייפת. מצב זה עלול גם להעלות את הסיכון לנפילות. חשוב להישאר פעיל ככל האפשר וכך לשמור על כוח השרירים ולצבור אנרגיה.
דרכי התמודדות עם תשישות ועייפות
התייעצות עם הצוות המטפל
חשוב מאוד לדווח לצוות הרפואי על התחושות, כדי שהוא יוכל לסייע. חשוב להסביר על הרגשתך וכיצד העייפות משפיעה על היכולות שלך ועל איכות החיים.
אם ישנה החמרה ברמת העייפות או אם העייפות מטרידה אותך ומשפיעה על סדר היום שלך, חשוב לדווח על כך מיד.
פעילות גופנית
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפעילות גופנית סדירה, כגון הליכה במשך חצי שעה כל יום, מסייעת להפגת עייפות, לשיפור התפקוד היומיומי ולהעלאת איכות החיים. פעילות גופנית סדירה משחררת מתחים ומפחיתה דיכאון, תורמת להערכה עצמית גבוהה וכן משפרת את מצב הרוח ואת היכולת התפקודית. פעילות גופנית גם יעילה לחיזוק השרירים, שייתכן שנחלשו מהטיפולים, ומסייעת בשיקום החולשה והקשיים בשיווי המשקל הנגרמים משכיבה ממושכת.
ההמלצה של ארגוני בריאות בין-לאומיים היא שכל אדם יעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (כגון הליכה מהירה) לפחות חצי שעה בכל יום או במרבית ימות השבוע. סוג הפעילות יכול להיקבע לפי העדפה אישית, ובלבד שתהיה בזמן הפעילות עלייה בדופק ובנשימה כמו בפעילויות אירוביות, כגון הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, ריקוד וכדומה.
בנוסף לפעילות האירובית, מומלץ להוסיף כפעמיים בשבוע גם פעילות לחיזוק השרירים, שיווי המשקל, הגמישות והקואורדינציה. במקרים מסוימים, בהתאם לשלב המחלה או לטיפולים, פעילות זו עשויה להיות מועילה יותר מפעילות אירובית.
חשוב להתחיל כל פעילות גופנית בעצימות נמוכה (למשל הליכה מתונה) ובהדרגה להעלות את רמת הפעילות לעצימות בינונית עד גבוהה (למשל הליכה מהירה), בהתאם להסתגלות הגופנית.
פעילות גופנית אינה רק מקלה את תופעת העייפות המלווה את מחלת הסרטן, אלא גם מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ובריחת סידן, משפרת את התפקוד המיני ומאטה את תהליך ההזדקנות. עם זאת, גם אם אין אפשרות לבצע פעילות גופנית בהתאם להמלצות, עדיף לבצע מעט מאשר להימנע לחלוטין. כך לדוגמה, הליכה קצרה כמה פעמים ביום עדיפה על הימנעות מוחלטת.
מומלץ לשוחח עם האונקולוג, האחות או רופא המשפחה לגבי הפניה לפיזיותרפיסט, כדי להכין תוכנית אימונים להגברת הכושר האירובי ולבניית שרירים, הכוללת אימוני כוח (בהתאם ליכולת האישית ובאופן בטיחותי).
הקפדה על תזונה מאוזנת ועל שתייה מספקת של נוזלים
חשוב לשמור על תפריט מאוזן שיכלול כמות נוזלים מספקת, מקורות למאקרו נטריינטים (חלבונים, שומנים ופחמימות), כגון: דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים ושקדים, קטניות.
להתאמת תזונה מיטיבה עבורך, ניתן לפנות לייעוץ תזונתי בבית החולים או בקופת החולים.
מנוחה ושינה מספקת
למרות שהעייפות עלולה לגרום לתחושת ישנוניות מתמשכת, כדאי לשמור על שגרת שינה רגילה. שנת לילה איכותית עשויה לעזור נגד עייפות, ולהפחית את הצורך לישון במהלך היום.
חשוב לאפשר לגוף מנוחה בהתאם לצרכיו, אולם יש להימנע מהפרזה במנוחה ובחוסר פעילות. מחקרים מוכיחים כי מנוחת יתר עלולה לפגוע ביכולתו של הגוף לייצר אנרגיה. כלומר, ככל שנחים יותר, חשים עייפים יותר. רצוי לנסות ולהמעיט בשכיבה, ומומלץ להשתדל לשבת, לעמוד ואפילו ללכת מעט או לבצע פעולות אחרות.
כאשר מרגישים צורך לנוח, עדיף לשבת או לשכב לעיתים קרובות יותר ולפרקי זמן קצרים. בתחילת המנוחה הדופק מאט, והוא נעשה איטי יותר ככל שממשיכים לנוח. פרקי מנוחה קצרים, כמו נמנום קל, יאפשרו ללב הזדמנויות רבות יותר להאט את הקצב ויסייעו לשמור על רמת אנרגיה טובה. יש להימנע מתנומות ממושכות מדי, אשר יכולות להקשות את ההירדמות בלילה. שנת לילה טובה או שינה רצופה שממנה קמים רעננים, חשובה ומסייעת לשמירת רמת האנרגיה.
ניהול יומן פעילות ותיעדוף משימות
מומלץ לבדוק את שגרת היומיום ואת היעדים שמנסים לעמוד בהם, לטווח הקצר ולטווח הארוך. חשוב לקבוע יעדים שיהיו מציאותיים וניתנים להשגה, בהתאם לרמת העייפות שלך. שמירה על שגרת יומיום שאינה מתחשבת במצבך ובתחושותיך עלולה ליצור מתח, חששות ותחושות אשמה, ולהגביר עוד יותר את העייפות ואת התשישות.
מומלץ לרשום באופן מסודר את כל הפעילויות הנעשות במשך היום, וכן לציין את רמת העייפות ואת רמת האנרגיות שלך. לאחר כמה ימים יש לבדוק ברישומים אם ישנם דפוסים קבועים. לדוגמה, איזו פעילות התישה אותך במיוחד? מה עשית לפני השעות שבהן הרגשת במיטבך? עדיף להימנע מהפעילויות המעייפות יותר, ולהמשיך לעסוק באלו המעניקות תחושה טובה. בכל מקרה, רצוי לבצע את הפעילויות הדורשות מאמץ כשמרגישים טוב יותר. ניתן גם להכין רשימת מטלות שיש הכרח לבצע אותן באותו יום, ורשימת משימות שסובלות דיחוי. רצוי לטפל במשימות שאינן דחופות, רק כאשר מרגישים מוכנים לכך.
מומלץ למצוא קצב נוח לביצוע הפעולות, ולא להפריז בעשייה.
עם זאת, חשוב לשמור על שגרה פעילה ככל האפשר. יש להתחיל בהדרגה בהליכה או בעבודות בית קלות, ולהגביר את קצב הפעילות כאשר חשים בנוח. עדיף לשמור על קצב איטי וסדיר, ולנוח כאשר חשים עייפות או כאבי שרירים.
חיסכון באנרגיה
רצוי לאמץ דרכים קלות ויעילות יותר לעשות דברים. חשוב לבקש עזרה בביצוע מטלות מכבידות, כגון עבודות בית שונות, עזרה בטיפול בבני המשפחה וכו'. תכנון מראש של הפעילות היומית יאפשר לך לשמור את האנרגיות לדברים מועדפים וישפר את הרגשתך. יש המחליטים להפסיק לעבוד לפרק זמן מסוים או מאיטים את קצב הפעילות.
שמירה על שגרת החיים
רצוי להימנע מהתמקדות בתחושת העייפות, במחלה ובטיפול בה. אם אפשר, מומלץ להמשיך לעבוד (אם המצב מאפשר זאת), לטייל במכונית, לצפות בסרטים, לפגוש חברים. חלק מהמטופלים מוצאים כי קריאה והאזנה למוזיקה מסייעות להם להתמודד עם העייפות. לכן, חשוב לשמור על שגרת החיים ככל האפשר.
רפואה משלימה ומשולבת
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), יוגה, שיאצו, נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן.
מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום להפגת העייפות ולשיפור איכות החיים של מטופלים. חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול המומלצת להתמודדות עם עייפות.
