כללית שלי
מרכז הסרטן בית שולמית - המערך לאונקולוגיה והמטולוגיה

השירות לגידולי בית חזה וסרטן ריאה

סרטן הריאה הינו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן, הוא מתגלה בד"כ בשלב מאוחר, כאשר המחלה כבר מתקדמת. בעשור האחרון חל שיפור עצום באבחון ובטיפול בסרטן הריאה, עם הופעתן של תרופות וטיפולים חדשים, ואבחונים המאפשרים טיפול מותאם אישית.

​סרטן הריאה הינו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן, למרות שאינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר. סרטן הריאה בדרך כלל מתגלה בשלב מאוחר, כאשר המחלה כבר מתקדמת באופן מקומי או עם גרורות מרוחקות. בעשור האחרון חל שיפור עצום באבחון ובטיפול בסרטן הריאה, עם הופעתן של תרופות ממוקדות מטרה, טיפול המערב את מערכת החיסון (אימונותרפיה) וכניסתם של האבחונים הגנומיים המאפשרים טיפול מותאם אישית.

סרטן הריאה מתחלק לשני סוגים מרכזיים :

  • סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) - השכיח יותר
  • סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) - פחות שכיח
  • קיימים סוגי גידולים נוספים המופיעים בבית החזה אשר אינם גידולי ריאה, כגון מזותליומה ותימומה, שמקורם בקרום הריאה ובבלוטת התימוס בהתאמה.

המכון האונקולוגי בעמק מציע למטופל עם סרטן הריאה את כל שירותי האבחון והטיפול מהמתקדמים בארץ ובעולם. המכון עובד בשיתוף עם המחלקה לכירורגית חזה ומכון הריאות בבית החולים כרמל, המיומנים בפעולות האבחון והטיפול בשיטות המתקדמות ביותר. הטיפולים המוצעים במרפאת הריאה כוללים טיפולים ביולוגיים מותאמים אישית, אימונותרפיה וכימותרפיה.

אבחנה של גידולי ריאה

על מנת לקבוע אבחנה של גידול ריאה, הרופא יכול להיעזר בסוגים שונים של בדיקות:

  • בדיקת CT או MRI.
  • סריקת PET: לצורך ביצוע בדיקה זו מוזרק לווריד סוכר רדיואקטיבי, המאותר על ידי מכשיר הסורק את הגוף. מאחר שתאים סרטניים משתמשים בסוכר יותר מאשר תאים רגילים, אזורים עם תאים סרטניים נראים בצורה בהירה יותר בתמונה המתקבלת.
  • ביופסיה: לקיחת דגימה קטנה מהגידול. ביופסיה נעשית בדרך כלל באחת משתי השיטות הבאות:
    • בהנחיית סי-טי, ביופסיית מחט, עם הרדמה מקומית. מדובר בבדיקה קלה בדרך כלל אולם לעיתים ישנם סיבוכים, ביחוד דליפת אויר מהריאות אחרי הביופסיה (לרוב מדובר בסיבוך קל שניתן לטיפול בקלות). בדיקה זו נעשית על ידי רופא מומחה לדימות ולפרוצדורות דומות.
    • ברונכוסקופיה, כלומר בבדיקה בה מוכנס סיב אופטי דרך הפה או האף לקנה הנשימה ולדרכי האוויר. הבדיקה דורשת טשטוש קל אולם ללא צורך בהרדמה. בדרך כלל הפרוצדורה קלה, נעשית על ידי רופא מומחה לתחום הריאות.

הביופסיה נבדקת על ידי פתולוג, רופא מומחה לאבחון מחלות שונות על סמך בדיקות רקמה. הפתולוג בוחן את הדגימה דרך מיקרוסקופ ולעיתים מבצע בעזרת מעבדת המכון הפתולוגי בדיקות נוספות על הדגימה כדי להגיע לאבחנה.
בין היתר נערכות על הביופסיה בדיקות מולקולריות המאפשרות להתאים טיפול מותאם אישית – כמו בדיקת , EGFR ROS1, ALK ו PD-L1. במידה ויש צורך בבדיקות נוספות, האונקולוג המטפל ידון על כך עם החולה ומשפחתו בהמשך. 

טיפול בגידולי ריאה:

ניתוח - גידולי ריאה

ניתוח אפשרי במקרים בהם המחלה אובחנה בשלבים ראשוניים. הניתוח נועד להסיר את הגידול תוך שימור רקמת הריאה הבריאה ככל האפשר. לרוב, יבוצע ניתוח כריתת אונת ריאה (לובקטומיה Lobectomy), הכולל הסרה של אונת הריאה בה נמצא הגידול. לעיתים ניתן להסיר חלק קטן יותר ואין צורך לכרות את כל האונה ולעיתים יש צורך לבצע כריתה של ריאה שלמה. בנוסף, מוסרות גם בלוטות לימפה סמוכות, על מנת לוודא שהן אינן מכילות תאים סרטניים. לעיתים, בשל גודל, מיקום, או פיזור הגידול, לא ניתן להסירו בשלמותו. במצב זה, אין טעם לבצע ניתוח אשר אינו עוזר ומעקב את הטיפול הכללי במחלה.

טיפול משלים (אדג'ובנטי) לאחר ניתוח-

קיימים מצבים בהם אחרי ניתוח בו הוסר גידול סרטני מהריאה יומלץ על טיפול משלים. שם הטיפול מעיד על מהותו: זהו טיפול שמיועד להשלים את הניתוח, כדי "לנקות" את הגוף משאריות של הסרטן.

מטרת הטיפול היא לחסל תאי סרטן שנשארו בגוף אחרי הניתוח, שאין יכולת לזהותם בשום בדיקה שהיא. ניתן להעריך את הסיכון שקיימים תאי סרטן שנשארו, לפי גודלו ומידת פיזורו של הגידול שהוצא בניתוח.

הטיפול המשלים הוא טיפול כימותרפי שניתן דרך הוריד.
טיפול משלים כזה לא מעלים את הסכנה שהגידול יחזור אולם מפחית אותה. אין כיום טיפול היכול להעלים לגמרי את הסיכון שהגידול יחזור אחרי ניתוח. 

טיפולים תרופתיים: כימותרפיים וביולוגיים

כל הטיפולים שהוכחו כיעילים לטיפול בסרטן ריאה במחקרים מבוקרים, מאושרים לשימוש במסגרת סל הבריאות בישראל.

טיפולים כימותרפיים:

כימותרפיה הוא כינוי למשפחה של חומרים אשר פוגעים בתאים שמתחלקים מהר בגוף – תאים סרטניים ותאים בריאים. תקיפת התאים הסרטניים מהווה טיפול למחלה, ואילו תקיפת התאים הבריאים גורמת לתופעות הלוואי של הטיפול.
קיימים סוגים שונים של תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן ריאה. רוב הטיפולים הכימותרפיים ניתנים כטיפול דרך הוריד בעירוי, ויכולים להינתן כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות. כמו כן הטיפול הכימותרפי יכול להינתן עם או בלי קרינה.

הצורך בטיפול כימותרפי ואיזה סוג טיפול לתת נקבע על ידי צוות רב תחומי ומוצג לחולה ע"י האונקולוג המטפל, על פי שלב המחלה, מצבו של המטופל, מחלות הרקע של המטופל וטיפולים קודמים שקיבל, בכפוף להנחיות הבינלאומיות לטיפול בסרטן והמידע שהצטבר ממחקרים שבוצעו.

בדיקות מולקולאריות וטיפולים ביולוגיים בסרטן ריאה

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדישות שעשויות לעזור לחלק מחולי סרטן ריאה. תרופות אלו נקראות "תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה", והן שונות מהרבה בחינות מהטיפולים המוכרים יותר לסרטן ריאה (כימותרפיה וקרינה). כיום, תרופות אלו אינן מסוגלות לרפא את המחלה, אך הן יכולות לעכב את התקדמות המחלה בצורה משמעותית, להאריך את חיי המטופל ולשפר איכות חיים. התרופות ממוקדות המטרה פותחו כדי לעכב תהליכים ספציפיים בתאי הסרטן אשר תאי הסרטן תלויים בהם, ועיכובם גורם לרוב או חלק מתאי הסרטן למות.

כדי להתאים טיפול ביולוגי לגידול, מבוצעות עליו בדיקות מולקולריות. הבדיקה מתבססת על שימוש בדגימה מהגידול הסרטני (שנלקחה ממילא לפני כן בניתוח או בביופסיה, ושמורה בבית החולים במכון הפתולוגי). הבדיקות האלו, מתבצעות במעבדה הפתולוגית במרכז הרפואי העמק, שהיא מעבדה מובילה של הכללית. תשובות לבדיקות יגיעו לאחר כשלושה שבועות ועל פיהם ניתן יהיה לבחור לכל חולה את הטיפול המתאים לו.

הממצא המולקולארי הכי נפוץ שיכול לכוון לטיפול ביולוגי הוא מוטציה בגן שנקרא EGFR, קיצור של "קולטן לגורם גדילה של רקמת אפיתל". ב 15% מהחולים ניתן למצוא מוטציה כזאת, ולחולים אלו ניתן להציע טיפול בכדורים המכוון כנגד שינוי ספציפי זה, והסיכוי להקטנת הגידול הוא סיכוי גבוה. עם זאת, בטיפול ממושך יכולה עם הזמן להתפתח עמידות של הגידול לתרופה. כאשר מתפתחת עמידות והגידול ממשיך לגדול למרות טיפול בתרופה, ניתן בחלק מהמקרים שוב לחפש שינויים בגידול ולהתאים טיפול אחר, בהתאם לשינויים שהתרחשו בגידול עם הזמן. שכיחות המוטציה נמוכה מאד בחולים עם סרטן ריאה מסוג תאי קשקש (Squamous cell carcinoma, קרצינומה קשקשית), ובגידולים מחולים אילו אין הכרח לבצע את הבדיקה לקיום המוטציה. המוטציה הזאת שכיחה יותר בצעירים, נשים, לא מעשנים ועם גידול ריאה מסוג אדנוקרצינומה.

ממצא מולקולרי נוסף שנבדק כיום בחלק מהמקרים הוא טרנסלוקציה של גן בשם ALK. ממצא זה נדיר יותר, וקיים רק בכ-4% מחולי סרטן ריאה. המוטציה נפוצה יותר אצל צעירים שלא עישנו מעולם. לחולים אשר נמצאו נשאים של המוטציה ניתן להציע טיפול בתרופות ביולוגיות ייחודיות. חשוב לציין שכיום הטיפולים הביולוגיים רלוונטיים רק לחולים בהם המחלה התפשטה, כלומר מחלה בשלב 4.

אימונותרפיה

תרופות הפועלות על מערכת החיסון ומגבירות את יכולתה להילחם בגידולים. בחלק מהמטופלים עם ממאירות ריאה, מערכת החיסון מתקשה להילחם בגידול בשל חסמים שהגידול משתמש בהם כדי לטרפד את פעולתה. לאחרונה הצליחו מדענים לאתר יותר ויותר חסמים כאלה, כמו החלבונים PDL-1 ו-PD-1, והצליחו לפתח תרופות המעכבות את החסמים על מערכת החיסון, ומאפשרות פעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון כנגד תאי הגידול. תרופות אלו הציגו שיעורי תגובה גבוהים יותר בסרטן ריאות, והאריכו את חיי המטופלים. רוב התרופות נמצאות בסל הבריאות וניתן לשלב אותן כטיפול מונע לאחר כימותרפיה, כאשר המחלה ממוקדת בבית החזה, כתרופה בודדת במחלה גרורתית אם יש ביטוי גבוה, מעל 50% בתאי הגידול של חלבון PDL1 או בשילוב עם כימותרפיה ביתר החולים וזאת ממש בתחילת הטיפול במחלה גרורתית. עבור חולים שקיבלו בעבר טיפולי כימותרפיה ללא התרופות האלו, ניתן לתת אותן גם בשלב מתקדם יותר של המחלה.

קרינה (רדיותרפיה) - גידולי ריאה

כמו בכל הגידולים הסרטניים, גם בסרטן ריאה ניתן לטפל בעזרת קרינה. טיפול קרינתי דומה כיום לניתוח במקרים מסוימים. הטיפולים יכולים להינתן באופן ממוקד, ובכך לפגוע בגידול הסרטני ביעילות רבה ולא לגרום נזק לאיברים הבריאים. עם כל היתרונות, גם לטיפולים אלו, כמו לכל טיפול, יש מגבלות. לא ניתן ולא כדאי להשתמש בטכנולוגיות ממוקדות, כאשר המחלה מפושטת. למחלת סרטן שהתפשטה מחוץ לאיבר בו החלה להתפתח צריך לתת בדרך כלל טיפול סיסטמי, מערכתי, כלומר טיפול שיגיע לכל מקום בו עשויים להימצא תאי הגידול.
כאשר גידול ריאתי פלש למרכז החזה (המיצר, המדיאסטינום ) אי אפשר לתת בדרך כלל טיפול קרינתי ממוקד, מאחר שהאיברים הסמוכים לגידול רגישים לרמות גבוהות של קרינה והסכנה רבה בטיפול כזה. במצב כזה תינתן לעיתים קרינה אולם אופי הטיפול יהיה שונה: יינתנו מנות קטנות יותר של קרינה לאורך זמן רב יותר, כדי לאפשר מתן סך קרינה אפקטיבי אולם ללא תופעות לוואי קשות או סיכון החולה. טיפול כזה נמשך בדרך כלל כ-6 שבועות של טיפול יומיומי (חמישה ימים בשבוע). כל טיפול נמשך מספר דקות, ומבחינת התהליך דומה לביצוע צלום חזה או בדיקות דומות.

כאשר מדובר על גידול קטן יחסית, שלא מערב את מרכז החזה ואינו סמוך לאיברים רגישים לקרינה, ניתן לטפל על ידי קרינה ממוקדת. טיפול כזה יינתן כאשר אי-אפשר לנתח מסיבה כלשהי, הקרינה תינתן ב 2-8 טיפולים.
במרכז הרפואי העמק, יהיה מכון קרינה רק עם סיום הבניה של "בית שולמית". בינתיים מופנים החולים שזקוקים לטיפול קרינתי במהלך טיפולם לאחד מבתי החולים: זיו-צפת, בלינסון או רמב"ם לפי מקום מגוריו של המטופל והעדפה אישית שלו.

ניהול סימפטומים וטיפול תומך

טיפול תומך, הנקרא גם טיפול פליאטיבי, הוא טיפול שמטרתו להקל על סבל של מטופל המתמודד עם מחלה קשה, במטרה להגיע לאיכות החיים הטובה ביותר לו ולבני משפחתו. הטיפול נועד להקל על כאב ותופעות אחרות של המחלה ועל תופעות לוואי של הטיפול הרפואי. מטרה נוספת של הטיפול התומך היא להפחית את המתח והחרדה הכרוכים במחלה ובטיפולים.

הטיפול התומך מסייע למטופל בכל שלבי המחלה החל מהרגע שבו אובחנה המחלה, ואינו תלוי בסוג הטיפול הרפואי שהמטופל מקבל. הטיפול התומך מתייחס להיבטים פיזיים (כאב, קוצר נשימה, בחילות, עצירות, נדודי שינה, עייפות, אובדן תיאבון ועוד) ולהיבטים שאינם פיזיים (נפשיים, סוציאליים ורוחניים). חלק מהמטופלים ממשיכים לקבל טיפול תומך לצורך איזון סימפטומים גם לאחר שסיימו את תכנית הטיפולים והחלימו מסרטן. מחקר שבוצע בארה"ב בחולי סרטן ריאה הראה שתוחלת החיים ואיכות החיים משתפרים כאשר משלבים טיפול תומך בטיפול האונקולוגי מתחילתו.

באונקולוגיה של מרכז רפואי העמק, פועלת מרפאה לטיפול תומך וניתן לקבוע אליה תור, ללא קשר לתורים לרופא המטפל.