חדשות ומחקרים בסורוקה

זהירות - מכת חום - 21.6.11

''מומלץ להזהר ממכת חום גם כשלא חם בחוץ''

​מכת חום היא מצב מסכן חיים המתאפיין בטמפרטורת ליבה הגבוהה מ־ 40 מעלות ובשיבוש הפעילות של מערכת העצבים המרכזית, שיכול להתבטא בטשטוש, בהזיות, בפרכוסים ובפגיעה קשה במצב ההכרה. מקרים קשים של מכת חום עלולים לסבול מפגיעה בתפקוד של אברים שונים, עד למצב של קריסת מערכות הגוף.
נהוג לסווג את מכות החום למכות חום קלאסיות, האופייניות לקשישים ולמכות חום בעקבות פעילות גופנית, האופייניות לאנשים צעירים ללא מחלות רקע.
מחקר שבוצע בסורוקה עקב בשנים 2006-1996 אחר 32 מטופלים שהגיעו לבית החולים עם אבחנה של מכת חום בעקבות פעילות גופנית. במחקר נאספו נתונים שונים על המטופלים הכוללים: טמפרטורה הממוצעת ביום האשפוז, הפעילות הגופנית שביצעו בשעות שלפני האשפוז, מספר הימים ששהו באזור הנגב לפני האשפוז ומאפיינים דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים נוספים.
למרות הציפייה כי מכת חום תהיה ''מחלת קיץ'', נמצא כי אמנם הרוב הגדול של האשפוזים נעשו בחודשי האביב והקיץ, אך שישה מטופלים הגיעו לאשפוז דווקא בחורף.
ממצאי המחקר הראו כי הטמפרטורה הממוצעת ביום האשפוז הייתה 29.5 מעלות. 64% מהמטופלים - 20 מטופלים, מתוכם 17 חיילים באימון - היו מעורבים לפני האשפוז בפעילות גופנית מאומצת – אימון צבאי, ריצה או רכיבה על אופניים. יתר המטופלים היו מעורבים בפעילות גופנית בעוצמה קלה עד בינונית כמו קניות בשוק פתוח וגינון.
עוד מצאו החוקרים כי ב־50% מהמטופלים המורכבים נצפתה גם תגובה הנקראית SIRS (תגובה סיסטמית של מערכת החיסון של הגוף). ממצא זה הביא את החוקרים לשער כי ייתכן וקיים קשר בין הופעת התגובה הסיסטמית לתופעה של קריסת מערכות בעקבות מכת חום.
הכללה שלSIRS בספקטרום הקליני של מכת חום חמורה היא בעלת משמעות קלינית ועשויה לסייע לצוות המטפל בתהליך קבלת ההחלטות ולהימנע מבדיקות מיותרות וממתן אנטיביוטיקה שלא לצורך.
החוקרים מציינים כי הטיפול העיקרי במכת חום לאחר פעילות גופנית, הוא קירור הגוף ומתן תמיכה למערכות הגוף.
מסקנות המחקר העלו כי המרכיב העיקרי המשפיע על סיכויי ההחלמה אינו טמפרטורת השיא שאליה הגיע המטופל, אלא משך הזמן שבו שהה המטופל בטמפרטורה זו לפני הקירור.
ד''ר ליאור זלר, רופא בכיר במחלקה פנימית ו' בסורוקה ומעורכי המחקר: ''ישנה חשיבות עליונה לזיהוי מוקדם של מכת חום בשטח, בשל העובדה כי טיפול מהיר ימנע בהמשך את הסיבוכים הסיסטמים המאוחרים''.