חדשות ומחקרים בסורוקה

"למנוע את השבר הבא"

בכל שנה בישראל - כ-2,000 גברים וכ-3,500 נשים אחרי גיל 70 סובלים משבר בצוואר הירך. המרכז הרפואי סורוקה מוביל פרוייקט מיוחד לאיתור ולטיפול בחולים שסובלים משברים בצוואר ירך

"למנוע את השבר הבא"

​בשבוע שעבר התקיים בסורוקה יום העיון "למנוע את השבר הבא" – בנושא מניעה שניונית של שברים אוסטאופורוטים

 

ביום העיון השתתפו ד"ר אתל סייריס, מנהלת המרכז לאוסטיאופורוזיס במרכז הרפואי האוניברסיטאי קולומביה,  ניו יורק ומומחים מבתי חולים בארץ שעוסקים במניעת שברים חוזרים

שברים  אוסטאופורוטים (שברים בצוואר ירך, בחוליה ובאמה), הם גורמי סיכון לשברים נוספים ולתמותה מוקדמת. שברי צוואר ירך שכיחים בגיל המבוגר ומלווים בתחלואה ובתמותה שמשמעותה בהרבה מקרים  גם במעמסה כלכלית ברמה הלאומית.

הספרות מצביעה על כך שהתערבות רב מקצועית מורידה היארעות של שברים חוזרים בכ-25 אחוזים אך למרות זאת, פחות משליש מהמטופלים בעולם עם שבר אוסטאופורוטי מקבלים טיפול מתאים אחריו. 
בימים אלה מובל בסורוקה פרוייקט ליצירת מערך התערבות למניעה שניונית של שברים, במטרה להגביר את ההיענות של המטופלים לטיפול ולהפחית בסופו של דבר את ההיארעות של שברים שניוניים.

ד"ר מרב פרנקל, רופאה בכירה בשירות האנדוקריני בסורוקה: "אחרי גיל 70 עולה השכיחות לשבר צוואר ירך. בארץ ישנם כ-2,000 גברים וכ- 3,500 נשים מעל אחרי 70 שסובלים משבר בצוואר הירך כל שנה. השאיפה שלנו היא לשפר את ההתערבות הטיפולית לאחר שבר אוסטופורוטי ולמנוע שברים חוזרים. להתערבות מסוג זה השפעה מיטיבה הן ברמת הפרט - על-ידי מניעת התחלואה והתמותה הנגזרת משברים אוסטאופורוטים והן ברמה הלאומית – על-ידי חיסכון במשאבים רפואיים המוקצים לטיפול בחולים עם שברים חוזרים".

במסגרת הפרוייקט, מתבצע המשך מעקב בחולים לאחר שבר בצוואר ירך  כבר במחלקה האורטופדית. אחות יעודית מאתרת חולים שטופלו בעקבות שבר אוסטאופורוטי ומציגה להם את ההתערבות המוצעת ואת חשיבותה.
במקביל נאסף מידע על מחלות רקע, טיפול תרופתי קבוע  ורמה תפקודית ונעשית הערכה של נפילות קודמות ושל הסיכון לנפילות חוזרות.
המטופל עובר הדרכה למניעת נפילות, מקבל המלצות לטיפול למניעת שברים ואוסטאופורוזיס הכוללות תזונה ופעילות גופנית, מופנה לבדיקת צפיפות עצם ולברור מעבדתי לסיבות משניות לשבר ומקבל המלצות מרופא  לגבי צריכת סידן,  טיפול בוויטמין D וטיפול אנטיאוסטאופורוטי בהתאם למצבו.
רופא המשפחה מעודכן לגבי ההתערבות ונשמר קשר עם המטופל כדי לוודא את היענותו לטיפול.